עו"ד אלי זהר: "המשפט הפלילי יצר בלבול בין חזירות לשחיתות"

בוועידת Economix.il לחיזוק המגזר העסקי של לשכת המסחר ת"א והמרכז בשיתוף "גלובס" נערך פאנל בנושא מגמת הפליליזציה הגוברת של תחום הניהול העסקי. בפאנל השתתפו פרופ' יוסף גרוס, עו"ד רפי הולין, עו"ד אלי זהר ועו"ד רם כספי.

את הדיון פתח עו"ד רם כספי, שאמר כי "יש בעיה במדינה הזו - הפיכת כמעט כל נושא לכזה שיש לו היבטים פליליים. זה מאוד מדאיג ואפילו מפחיד. יש זילות בעיקרון של חזקת החפות, וזה מאוד מדאיג אותי. העיקרון הזה נשחק עד כדי כך שהיוצרות התהפכו. כל אדם הוא זכאי כל עוד הוא לא אשם. אבל עכשיו נולדה קטגוריה חדשה: זכאי מספק. אם יש ספק אז הוא לא הורשע, הוא זכאי וזהו".

עו"ד אלי זהר אמר בפאנל כי "אני מסכים לגמרי עם דבריו של רם כספי. המשפט הפלילי השתלט על חיינו ויצר בלבול בין למשל חזירות לשחיתות פלילית. החברה איבדה את האמון באליטות, גם הכלכליות וגם השלטוניות, המשילות נעלמה. כל עניין שמגיע לדיון עובר להכרעתו של היועץ המשפטי, השר לא מחליט דבר. אני רואה את הסכנה שמשיטת ממשל דמוקרטית עברנו לשלטון של משפטנים".

פרופ' יוסף גרוס אמר בפאנל: "תראו מה קרה ב-5 השנים האחרונות, יש לנו 12 תיקונים לחוק החברות, שהוא חדש יחסית, ועוד הרבה תיקונים בחוקים אחרים, יש שטף של תקנות בתחום ניירות הערך. רשות ניירות ערך היום חוקרת, מבצעת מעצרים, מגישה תלונה לוועדה המינהלית שחלק מחבריה הם עובדי הרשות, כך שאנחנו נמצאים במצב די מגוחך".

- איך בתחום העבודה הוגבלה האכיפה הפלילית?

עו"ד רפי הולין: "האכיפה הוגברה מאוד. יש מקום להחמיר עם מעסיקים שעושקים את עובדיהם ושוללים מהם את זכויות המינימום ההכרחיות לקיום בכבוד, עם כל יתר הפרות החוק, יש להתמודד בדרכים אחרות. אבל, היום יש 152 סעיפים שיכולים להוביל לאשמה ועבירה פלילית. זה אבסורד. למשל, אם מעביד לא נתן לעובד הודעה לעובד, כלומר לא חותמים על הסכם העסקה. הוא יכול מאוד להסתבך, וכן, גם בעבירה פלילית. קורה הרבה פעמים שיש אווירה לא פורמלית".

כספי: "אין היום משילות, עובר על כל המגזר העסקי בכל התחומים גל עכור. יש הרבה מאוד משפטנים שחושבים שזה טוב שיש יותר משפטים פליליים".

זהר: "משפט פלילי זה לא פתרון, חברה צריכה להתבסס על ערכים ולא על משפט פלילי. יש יותר מדי תהליכים פליליים, והתוצאה היא שכל מה שלא פלילי הוא בסדר, וזה לא בסדר. יש הרבה דברים שהם לא בסדר והם לא פליליים".

גרוס: "יש קלות מסויימת של המחוקק. בשנים האחרונות הכניסו כל מיני תקנות שמאפשרות להעניש ולקנוס על כל דבר קטן, ומשנים חוקים בקלות מדי. קלון זה לא עונש, אבל היום בתי המשפט מטילים קלון מהר מדי. אין לי קנה-מידה מה זה קלון בכלל, ואם מטילים על מישהו קלון - הוא לא יוכל לכהן בכמעט כל תפקיד אחר-כך. כלומר, גם בתי המשפט חוטאים ומביאים לפליליזציה גוברת של התחום העסקי".

- אז מה הפתרון?

הולין: "צריך להבין שכמעט כל העבירות הן בגלל אי-הבנה או ידיעה של החוק, ולא בכוונה תחילה. צריך להסביר יותר ולהגביר את השקיפות".

כספי: "חוק צריך להיות ברור. אין אויב גדול יותר לכלכלה כשאין בהירות. יש בלבול, ואפילו עורכי הדין לא יודעים במקרים מסוימים מה החוק אומר ומתכוון, אז מה יגיעו המנהלים? לאט-לאט זכויות הפרט במדינת ישראל נעלמות, זה מצב מפחיד".

זהר: "המערכת המשפטית לא יכולה לתת היום מענה לצרכי הכלכלה, והתוצאה היא שנוצרים נתיבים אלטרנטיבים שקשורים עם אלימות, עם כוחנות ועם כל מיני דרכים שתופסות את מקום בתי המשפט. היה צריך להכפיל את כמות השופטים, אבל לא עושים את זה".

כספי: "בטבע אין ואקום, כשהממשלה לא קיימת ולא מתפקדת אז מישהו אחר לוקח את הכוח. יש בעייה גדולה של פחד מה יגידו בציבור ומה יכתבו בתקשורת. גם לעורכי הדין יש חלק בסחבת".