עמדה / גד פרץ: אילן בן-דב, עכשיו תורך להתחלף

אי-אפשר לבצע את התפנית שפרטנר זקוקה לה עם ההנהלה הנוכחית; משם הכול מתחיל

די היה לראות עשרות, אם לא מאות, עובדים של פרטנר שמחפשים עבודה בחברות הסלולר החדשות, כדי להבין שמשהו רע מאוד עובר על החברה מאז כניסתו של אילן בן-דב לתפקיד היו"ר, ובעיקר בשנה האחרונה, בעקבות חילופי המנכ"לים - כשיעקב גלברד מונה במקום דוד אבנר.

פרטנר - שהייתה חברה נוצצת שכולם רצו לעבוד בה - שינתה את פניה, והעובדים החלו לדבר בה סרה. דבר כזה, כאשר הוא מתרחש בחברה כפרטנר, אינו עניין של מה בכך, משום שאחד הדברים החשובים ביותר בחברה זו היה הרוח שבנה בעמל רב עמיקם כהן, ודוד אבנר אחריו. משום מה, תחת גלברד העסק לא עבד.

גלברד עוזב את פרטנר; רומנו יחליפו

מלכתחילה הובע ספק האם גלברד הוא האיש המתאים מבחינת הדימוי הציבורי ומבחינת האישיות לחברה כפרטנר, ואולם לבן-דב זה לא כל-כך שינה כאשר מינה אותו. זאת, משום שרצה אדם בעל ניסיון בתפקיד.

כעת מה שקורה הוא בדיוק ההיפך: בן-דב חוזר לערכים המקוריים וליסודות שעליהם נבנתה פרטנר, ולכן הוא ממנה מנכ"ל שמזוהה עם החברה וחי את ההווי שלה - חיים רומנו.

יש לזכור כי רומנו היה שותף בכיר ומרכזי לבנייתה של החברה; עמיקם כהן, המנכ"ל שייסד את פרטנר, סבור גם עתה כי המינוי של רומנו במקום וחיוני כדי להציל משהו מאותם יסודות.

פרטנר ניצבת כיום בעמדה לא טובה לקראת התמורות שצפויות לחול בשנה הקרובה. החברה לא מפוקסת, מבולבלת, והמינוי של רומנו בא על מנת לעשות סדר. נוטים אצלנו להתרפק על העבר בנבואה לעתיד, אך זה לא ברור מאליו שהכניסה של רומנו על תקן מביא הבשורה הרוחנית הישנה-חדשה תעשה את העבודה. לא תמיד מה שהיה בעבר יכול להיות טוב לעתיד, ויש כמה דוגמאות חיות בפרטנר לכך שלא תמיד הנוסחה הזו עובדת.

האמת היא שההחלפה של המנכ"ל כעת היא בעיה, אבל לא הבעיה. אם רוצים לקדוח יותר לעומק, אז גם על אילן בן -ב, הבעלים, חלה חובת ההוכחה.

בן-דב, במצבו כיום, יכול היה לעשות את הדבר הכי נכון מבחינתו ומבחינת פרטנר - לפנות את כסאו ולעזוב את החברה. בן-דב צריך למנות יו"ר חיצוני, שיחד עם רומנו יעשה את העבודה הנדרשת.

בן-דב אינו יו"ר טיפוסי. הוא חסר רקע בתהליכים ארוכי-טווח, והיתרונות שלו נמצאים במגרש אחר. הנוכחות של בן-דב כיו"ר פעיל לא עושה טוב לפרטנר. ראוי היה שבן-דב ייתן ליו"ר אחר בעל שיעור קומה לשבת בכיסא הרם.

שכר הלימוד שבן-דב נאלץ לשלם ומשלמת החברה, כבד. חברה כפרטנר מיצתה את הקרדיט שהיה לה ואינה יכולה להמשיך ולהתרפק על העבר. החברה חייבת להשתנות - והשינוי הזה יהיה כרוך בצעדים כואבים מאוד, שרומנו יצטרך לבצע.

אי-אפשר לבצע את התפנית שפרטנר זקוקה לה עם ההנהלה הנוכחית. אם רוצים לדבר על ענייני רוח, אחד מסודות ההצלחה של פרטנר נעוץ בעובדה שההנהלה הייתה חדורת אמונה ומגובשת סביב כהן.

זה לא היה המצב אצל גלברד, וחלק מהמינויים בהנהלת החברה תמוהים. נגזר מכך שלא יהיה לרומנו מנוס, וחברי הנהלה מסוימים יצטרכו ללכת הביתה. משם זה מתחיל.