פוטנציאל לנזק עצום

כיום, כשהדיה של הפגנת ה-400 אלף עודם מהדהדים בחלל הציבורי וועדת טרכטנברג יושבת על המדוכה ומגבשת פתרונות, מחכה לו בשקט בצד חוק קטן שעומד להטיל מס מיותר ונוסף על עשרות אלפי עסקים קטנים, וזאת מבלי לייצר אפילו שקל הכנסה נוספת למדינה.

הייתכן?

בינואר 2010 נכנס לתוקפו התיקון לחוק מס ערך מוסף, שכלל את חובת הדיווח המקוון. בשעתו יצאו כנגד התיקון גופים רבים במשק - ולשכת רואי החשבון בתוכם.

במרכז התנגדותנו הייתה ההבנה כי המהלך לא יצליח להשיג את מטרותיו המוצהרות - חיסול בעיית החשבוניות הפיקטיביות.

גם התוספת המוצהרת של 6 מיליארד שקל מדי שנה לאוצר המדינה אם יוחל הדיווח המקוון, נראתה לנו מוגזמת. כבר בזמן אמת הוכחנו כי הסכומים שרשות המסים הפריחה לאוויר מופרזים, וכי דיווח מקוון לא יפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות. כמעט שנתיים מאוחר יותר הוכח, לצערנו, שצדקנו.

לפי התיקון לחוק, קודם כל נכנסו למעגל הדיווח העסקים הגדולים. ואכן, זה כשנה וחצי 40 אלף עסקים גדולים ובינוניים כבר מדווחים דיווח מקוון למע"מ. לפי נתוני רשות המסים, הדיווחים כוללים כ-85% מהעסקאות במשק.

מתברר כי החיסכון "הגדול" אינו מתקרב לזה שנצפה ותוכנן; המספרים עצמם מראים כי העלות אינה מצדיקה את התועלת. אגב, לא זכור לי שמשרד האוצר הודיע כי בעיית החשבוניות הפיקטיביות נעלמה לבלי שוב.

ואולם אם החלתו של דיווח מקוון למע"מ על עסקים גדולים ובינוניים בעלי מחזור של 4 מיליון שקל ויותר הייתה כרוכה בהתאמה קלה מצד אותם עסקים - הרי שכאשר מדובר בעסקים קטנים, מדובר בעלויות שעלולות להיות גבוהות ובלתי סבירות ויכולות להקשות על הישרדותם.

עול כלכלי נוסף

הגדלת האוכלוסיות המדווחות באופן מקוון למע"מ, המתוכננת ל-1 בינואר 2012, תטיל עול כלכלי נוסף ומיותר על יותר מ-60 אלף עסקים קטנים - חברות עם מחזור של חצי מיליון שקל בשנה, ועצמאים עם מחזור של מיליון שקל ויותר. זאת, כאשר חלק מהעסקים אינם ממוחשבים באופן המאפשר את הדיווח המקוון, ורבים מהם הינם בעלי מלאכה קטנים המשתכרים כדי מחייתם, ואינם יכולים לעמוד בנטל העלויות הנוסף הכרוך בדיווח מקוון.

ומה התועלת הצפויה לאוצר המדינה מהטלת נטל כלכלי כה גדול? התשובה פשוטה: 0. עסקים קטנים אלה מהווים בסך הכול תוספת הנאמדת ב-5% לסך העסקאות במשק, ואולם כולם כבר מדווחים כיום ומשלמים מע"מ. כמה מהם משתמשים בחשבוניות פיקטיביות? האם מישהו יכול להגיד בבירור מה תהיה התועלת הכלכלית מהחלת דיווח מקוון עליהם?

פירושה המעשי של הרחבת אוכלוסיית המדווחים הוא חיובם לשנות כליל את אופן ניהול החשבונות שלהם, מה שיחייב שדרוגי תוכנה וחומרה, הכפלה ואולי שילוש של עלויות הנהלת חשבונות.

אני מעריך את העלויות החד-פעמיות הצפויות לעסק ממוצע ב-15-20 אלף שקל, בגידול של 25% בעלויות הנהלת החשבונות החודשיות וב-25% בעלויות רואה החשבון. עלויות אלה יוטלו ישירות על התזרים השוטף של העסק, שצפוי להיפגע אנושות.

זהו למעשה מס נוסף שלא יתרום מאומה למדינה - אך יכביד עוד על השכבה החלשה של הסקטור העסקי.

החשש שלנו, כרואי חשבון המייצגים את העסקים הקטנים ומכירים את יכולותיהם, כי חלקם לא יוכלו לעמוד בנטל. כיום, כאשר ועדת טרכטנברג בודקת כיצד ניתן לסייע לשכבות הביניים, חיובם של עסקים קטנים בדיווח מקוון יעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה, ויפגע דווקא בעסקים קטנים.

דרישתנו פשוטה: שר האוצר צריך להורות לרשות המסים לעצור את החלת מע"מ מקוון על עסקים קטנים. אין בזה תועלת, אך פוטנציאל הנזק הוא עצום.

הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון.