השולחנות העגולים: "הממשלה הפרה הסכם לא-כתוב"

לפני 10 ימים התקיים במסגרת המחאה החברתית אירוע השולחנות העגולים ■ לאחר סיום האירוע שכלל כ-700 שולחנות עובדו הדברים למסמך: "רבים חשים שהמדינה לא נותנת את חלקה"

לפני 10 ימים התקיים במסגרת המחאה החברתית אירוע השולחנות העגולים. באירוע השתתפו מובילי המחאה וכ-8000 איש בכל רחבי הארץ. לאחר סיום האירוע שכלל כ-700 שולחנות דיון עיבדו המארגנים את הדברים שנאמרו לכדי מסמך שתוכנו פורסם היום.

בחומר שנאסף מן השולחנות ונותח ע"י ד"ר יובל דרור, ד"ר יעל שטימברג, ד"ר אורה סתר, ד"ר שוש שגיא וענת בן-יונתן, בלט במיוחד הערך האדיר שייחסו המשתתפים למאבק החברתי בכללותו, ולחוויית הישיבה המשותפת סביב השולחנות העגולים בפרט.

במסגרת הדיונים הופנתה ביקורת נוקבת לכיוון הממשלה. "הממשלה נתפסה כמי שאינה ממלאה את חלקה בהסכם לא-כתוב" מסבירים מנתחי הדיונים, "אם חובתו של האזרח היא לשלם מיסים, לשרת בצבא, לציית לחוקים ולהיות נאמן למדינה, הרי מרבית המשתתפים הרגישו שעשו זאת. מאידך, רבים חשים שהמדינה לא נתנה את חלקה באופן מספק, לא בהגנה ובביטחון, לא בדיור, לא בתחבורה, לא ברווחה ובעיקר לא בחינוך. הציבור איננו מתעלם ממצב הכלכלה העולמית או מההשלכות האפשריות של המתרחש במזרח התיכון על הביטחון. למרות זאת, בפן הכלכלי שהצית את המחאה, יש תחושה של מגזריות, העדפת החזק, תחושה שהממשלה יצרה את הריכוזיות והביאה להפרטה מוגזמת. רווחת בין המשתתפים הדעה שהמנהיגות במדינה - בין אם בממשלה, בכלכלה, בתקשורת או בשלטון המקומי - לא רואה ולא שומעת את האזרחים".

עוד עלה מדברי המשתתפים בשולחנות העגולים כי הציבור מביע חוסר אמון במנהיגות הכלכלית והשלטונית והמשתתפים העלו דרישה מהמנהיגים לשנות את אופן ההתנהלות שלהם לכיוון של מנהיגות מקשיבה, ממלכתית ושקופה.

"יש דרישה לדמוקרטיה ישירה יותר, שבה קולו של האזרח נשמע לא רק בהצבעה פעם בארבע שנים", אומרים מנתחי הדיונים, "אלא דרך דיאלוג ועשייה בשטח ובכלל זה גם עשייה פוליטית, שתביא לתפיסת משילוּת שונה, בין אם בהקמת מנגנונים להשתתפות פעילה של האזרחים בקבלת ההחלטות השלטונית (המקומית והארצית) ובין אם בהתארגנויות מפלגתיות ובתנועות חוץ פוליטיות".

נושאים נוספים שעלו על הפרק בדיונים: דאגה ממערכת ערכים של חומרנות וכוחנות, ניכור וראוותנות, אינדיווידואליזם מוקצן ותחרותי ופערים בלתי סבירים בחברה. סביב השולחנות חשבו שמערכת הערכים הראויה למדינה צריכה לכלול שוויון הזדמנויות, הוגנות, חלוקה שווה יותר של הנטל ושל המשאבים והתקציבים, ושינוי תרבות הצריכה.