לקראת סיום המשפט: "גלובס" מסכם את תיק יעקב וינרוט

היום האחרון של שנת 2009 היה אחד הימים השחורים ביותר בחייו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. באותו היום הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד וינרוט באשמה של מתן שוחד והלבנת הון. באחת הוכתמה דמותו של תלמיד הישיבה המפולפל, הדוקטור למשפטים, איש המשפחה, והסנגור הבכיר, בכתם הפליליות.

לאחר שהוגש כתב האישום, כינס וינרוט את עובדי משרדו לכינוס חירום. כל הנוכחים, חדורי רוח קרב, תחושת שליחות ואחוות רעים לנשק, סיכמו שיוצאים למלחמה לניקוי שמו של הבוס.

כמעט שנתיים חלפו מאז, ובקרוב יגיע לסיומו שלב ההוכחות במשפט השוחד של וינרוט ושל פקיד שומה גוש דן לשעבר, שוקי ויטה.

זהות המעורבים במשפט, האמוציות והסערות שעלו במהלכו והעובדה שהוא מעלה סוגיה שטרם נדונה בישראל - שעניינה המשמעות הנורמטיבית של ייצוג איש ציבור בידי עורך דין בשעה שאיש הציבור מטפל בלקוחות עורך הדין - הפכו את משפט וינרוט-ויטה לאחד המשפטים המרתקים שנערכו בארץ.

על תיק וינרוט-ויטה אפשר לכתוב ספר. בינתיים נביא את עיקרי הדברים.

הנאשמים

מוזר היה לראות את עו"ד וינרוט, שהגן כסנגור לאורך שנים על שועי הארץ - בהם עזר ויצמן, רפאל איתן, אריאל שרון, אברהם הירשזון ורבים אחרים - כנאשם במשפט פלילי. מוזר לקהל הצופים במשפט ומוזר עוד יותר לוינרוט עצמו.

לאורך כל המשפט נמנע וינרוט מלשבת על ספסל הנאשמים, לפחות עד שצלמי התקשורת יצאו מהאולם. הוא גם לא זנח את גלימת הסנגור. וינרוט הגן על עצמו בלהט, הירבה להתווכח עם התובעת, עו"ד שרון כהנא, ומדי פעם זרק לעברה הערות "ג'ינג'יות" עוקצניות.

התובעת מצדה לא נותרה חייבת. באחד הדיונים טענה עו"ד כהנא כי וינרוט התבטא בחקירותיו במשטרה בלשון גבוהה והשתמש במונחים בלועזית כדי שאנשים לא יבינו את דבריו בחקירות. בתגובה ענה לה וינרוט: "אני מקווה שאת מבינה את הביטויים האלה". כהנא השיבה: "פתחתי מילון כשלא הבנתי". וינרוט המשיך: "אני מקווה שאחרי שפתחת מילון הצלחת להבין".

כשעלה לדוכן העדים היה וינרוט בשיאו: "חיכיתי זמן רב כדי להשמיע את דבריי, וכעת בא לי לצרוח את כל הצרחות על המילה 'שוחד' בבת-אחת. לא נתתי מעולם לויטה או למישהו אחר משהו כדי לקבל תמורה. את איסור השוחד למדתי עוד כשלמדתי יידיש כילד".

בימי העדות הנוספים פרס הפרקליט הבכיר בפני בית המשפט את תולדות חייו, עיקרי אמונתו ונבכי נפשו. "אני לא חי, לא נושם ולא אוכל. רק היום אני מבין עד כמה מצלמות התקשורת, שרגיל הייתי לראות בדיונים שבהם ייצגתי, הן 'מדקרות חרב'", העיד בהתרגשות.

עם תום חקירתו הראשית, ובאופן חריג, ביקש וינרוט להוסיף ולומר כמה מילים לשופט, ונשא מעין נאום סיכום של עדותו בחקירה הראשית. "התנהלותי בפרשה הייתה הכי גלויה בעולם", טען. "עובדה שרצתי לרשויות וסיפרתי להן על ההסדרים שאנחנו מנסים לעשות עם גאידמק וצ'רנוי".

תגובת התביעה לעדותו הייתה חריפה. לטענתה, "במהלך המשפט נחשף צדו הפחות מרשים של וינרוט. בלשון המעטה, התגלו בגירסאותיו ה'מתגמשות' אי-דיוקים רבים. הוא לא בחל ב'זריית חול' בעיני בית המשפט".

בכתב האישום מופיע שוקי ויטה כנאשם מספר 1, אך אף שהוא פקיד בכיר ברשות ממשלתית שמואשם כי הפנה עורף לציבור, מבחינת תשומת-הלב הציבורית ויטה שיחק במשפט תפקיד משני לוינרוט.

בעדותו סיפר ויטה כי תפקיד פקיד שומה גוש דן, שאליו נכנס ב-1996, היה משאת חייו. "זה היה התפקיד המעניין ביותר במערכת, ונתן לי את האופציה לבנות משרד שהוא מודל לחיקוי במגזר הציבורי".

בימים אלה מרצה ראש רשות המסים לשעבר, ג'קי מצא, עונש של שנת מאסר לאחר שהורשע בסיוע לשוחד, במרמה ובהפרת אמונים. לדברי שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי, "מצא כיהן בתפקיד הבכיר ביותר ברשות המסים, מעל באמון שניתן בו ופגע פגיעה קשה בתדמיתו של השירות הציבורי".

בשבוע שעבר גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב על בכיר אחר ברשות המסים, דוד ואנונו, 6 שנות מאסר לאחר שהרשיע אותו בלקיחת שוחד. בגזר הדין נכתב: "ואנונו פעל כפרי רקוב מתוככי רשות המסים - משרד ממשלתי, שאמור לשמש סמל ומקדש לסדר וליושרה".

ויטה מקווה כי בית המשפט ישתכנע מטענותיו, אחרת גורלו עלול להיות דומה לזה של ואנונו ושל מצא.

אופטימיות מסוימת יכול ויטה למצוא דווקא בעדויותיהם של עדי התביעה, רו"ח זאב פלדמן ורו"ח יעל מירון, שעבדה לצדו, שהעידו כי בהתנהלות של ויטה מול פלדמן לא היו דברים חריגים.

ויטה ובאי-כוחו מאמינים כי העדויות הללו הוציאו את העוקץ מטענת התביעה כי ויטה נתן הקלות ויחס מועדף ללקוחות העשירים של וינרוט, כדי לרצותו.

עורכי הדין

סוללה מרשימה של סנגורים בתחום הצווארון הלבן התייצבו להגנתו של עו"ד וינרוט. כל-כך מרשימה, עד שהיה מי שאמר כי אם וינרוט לא היה הנאשם במשפט, הוא היה משמש בו כסנגור.

ברשימה נכללים: שר המשפטים לשעבר, פרופ' דוד ליבאי; עורכי הדין דן שינמן, נבות תל-צור, נוית נגב, ד"ר גרשון גונטובניק, וכן "ילדי וינרוט" - עורכי הדין ירון קוסטליץ ועודד גזית ממשרדו.

מי שדרך כוכבם במשפט, מלבד הגווארדיה הוותיקה, היו עורכי הדין איריס ניב-סבג, שותפה במשרד עורכי הדין שינמן-נגב-ניב, שהובילה חלק גדול מחקירות העדים מטעם וינרוט, וכן עו"ד אלון רון, שותף-מייסד במשרד עוה"ד ורדי-לשם-רון, שייצג באופן מעורר הערכה, בצוותא עם עו"ד מורן כרמון ממשרדו, את ויטה. משפט וינרוט-ויטה צפוי לשמש לעורכי הדין רון וניב-סבג, אבן-דרך בנסיקה לצמרת עורכי הדין בישראל.

את התביעה הובילה עו"ד שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בסיועם של עורכי הדין יפעת שטיין ורתם שגיא.

במהלך המשפט ניכר היה על כהנא כי המעמד לא קל לה. ניהול משפט פלילי הוא משימה מסובכת, שהופכת לקשה שבעתיים כאשר מהצד השני ניצבת סוללה כה מרשימה של סנגורים - ונאשם ג'ינג'י אשר שש אלי קרב.

ללא קשר לתוצאות המשפט, כהנא עמדה במבחן בגבורה.

השופט

השופט גלעד נויטל, 52, הוא אחד השופטים המחוזיים המוערכים ביותר בארץ. את משפט וינרוט-ויטה ניהל נויטל ביעילות רבה ותוך נאמנות לעיקרון האדברסריות - הוא איפשר לצדדים להתעמת ולהתווכח ביניהם וכמעט לא נטל חלק פעיל בוויכוחים.

בניגוד לשופטים אחרים, שנוהגים לרמוז במהלך משפטים פליליים מה הן עמדותיהם ביחס לסוגיות שבמחלוקת, נויטל נמנע מכך.

הדרך העניינית והמקצועית אך היבשה-משהו שבה ניהל נויטל את המשפט, בצירוף מורכבות הסוגיות המשפטיות שעלו בו, מביאים לכך שקשה להמר על תוצאות המשפט.

הסיכומים

במארס 2008 נשא השופט נויטל הרצאה בלשכת עורכי הדין, תחת הכותרת "כיצד תופיע באולמי". במסגרתה העניק נויטל לעורכי דין טיפים להופעה מוצלחת בבית המשפט, ובין היתר יעץ להם לא לנאום נאומים: "הסוד להצלחה טמון בטיעון קצר של 10 דקות לכל היותר".

דומה כי במשפט וינרוט-ויטה נסוג נויטל מעצתו, שכן הוא איפשר לצדדים להגיש סיכומים של מאות עמודים בכתב, ולאחר מכן לסכם על פני עוד ישיבות רבות את טיעוניהם בעל-פה.

אם לסכם את הסיכומים, ניתן לומר כי עמדתה של התביעה נותרה זו שמופיעה בכתב האישום, פרט לעניין אחד - בעוד שהדגש בכתב האישום היה על שכר-הטרחה המופחת שלקח וינרוט מויטה, עבר הדגש בסיכומים לנושא "הייצוג המקביל" - כאשר בפרקליטות מציינים כי גם אם וינרוט היה גובה מויטה 100 אלף שקל, זה עדיין היה שוחד.

ציר ההגנה המרכזי של וינרוט עוסק בדפוס ההתנהגות של הפרקליט הבכיר. לדברי ההגנה, התנהגותו של וינרוט כלפי ויטה הייתה רגילה ונהוגה על-ידו זה שנים. וינרוט התייחס אל ויטה כאל לקוח רגיל. הוא הזדהה עם המקרה שלו וטיפל בו כפי שטיפל בכל לקוח כליטיגטור, על-פי השגרה הנהוגה במשרדו, ולא שיחד אותו.

טענה חשובה נוספת שהסנגורים דבקו בה לאורך כל המשפט היא שבכל הקשור לענייני המס של לקוחות וינרוט, ויטה התנהל כל העת מול רו"ח פלדמן ולא מול וינרוט. "וינרוט לא ניסה לנצל את הייצוג של ויטה, אלא לקח את איש המס הכי בכיר בישראל, והפקיד בידיו את ניהול המשא-ומתן".

קו ההגנה המרכזי של ויטה גורס כי התנהגותו מול וינרוט עמדה בניגוד מוחלט למה שניתן היה לצפות באופן סביר מאדם שרוצה לקחת שוחד, וכי שאיפתו העיקרית כל העת הייתה להכניס בעלי הון כמו גאידמק וצ'רנוי, המסוגלים לתכנוני מס מתוחכמים, לתוך מעגל משלמי המס ולטובת המדינה.

באי-כוחו טענו כי "לויטה תפיסת עולם ידועה וברורה. מהרגע שגאידמק נכנס בדלתו, אין סיכוי שויטה לא יגבה ממנו מס. כך יקרה אם המייצג מולו הוא זאב פלדמן, או מלך בלגיה".

השורה התחתונה

"אנחנו יודעים את מגבלות המשפט. משפט זה טרגדיה", אמר וינרוט במהלך עדותו. חסידיו של וינרוט טוענים כי הפרקליטות ניהלה את המשפט נגדו ממניעים של עודף אמביציה ותאוות פרסום, וכי מלכתחילה כתב האישום מתעלם ממגבלות המשפט ונטפל למערכת יחסים כשרה ומקובלת.

מנגד, בפרקליטות בטוחים כי בין וינרוט לויטה נוצר קשר סימביוטי מושחת ומתוחכם, שממחיש את הסכנות הטמונות בכרסומן של נורמות התנהגותיות ראויות בידי ממלאי תפקידים ציבוריים ובעלי הון ומעמד הפועלים מולם, וכי קשרים כאלה יש למגר ללא מורא.

בעוד שבועות ספורים ייתן השופט נויטל את הכרעת הדין, ולפחות עד הערעור שיגיש הצד המפסיד לבית המשפט העליון, כך נראה, ייתן חותמת רשמית לעמדה של הצד המנצח.

בטוח בצידקתו

את מצב-רוחו של וינרוט במהלך המשפט ניתן לדמות למצבה של אונייה שנקלעה לסערה בלב ים. כשהוגש כתב האישום וינרוט היה בסוג של הלם, אך הוא מיד התאושש ממנו ויצא להיאבק בגלים. באוקטובר אשתקד, כשעלה לדוכן העדים, הוא היה בשיאו - מלא עזוז וביטחון. אחר-כך מצב-רוחו דעך קצת, והלהט הג'ינג'י האופייני התחלף בייאוש.

בסביבתו של וינרוט אומרים כי המילים הנכונות להגדרת מצב-רוחו כיום, ערב פסק הדין, הן "דרוך ומתוח". לדברי מקורביו, וינרוט בטוח בצדקתו ובחפותו, ולכן עם כל דיון שנדחה נחמץ לבו, והוא מחכה כבר להכרעה.

כתב האישום: מערכת יחסים מושחתת עם פקיד שומה

עו"ד יעקב וינרוט מואשם בביצוע עבירות של מתן שוחד והלבנת הון. שוקי ויטה מואשם בלקיחת שוחד, במירמה ובהפרת אמונים.

בכתב האישום טוענת הפרקליטות כי בין השניים נוצרה מערכת יחסים מושחתת שהלכה והתהדקה עם הזמן. לטענתה, היחסים החלו בתחילת שנות האלפיים, לאחר שויטה פנה לוינרוט כדי שייצגו בהליכים שנגעו לעיכוב קידומו המקצועי, לאחר שהורשע בשלהי שנות ה-90 בתקיפת מבקרת הפנים של נציבות מס הכנסה.

במקביל, נטען, לוינרוט היה ב-2003 אינטרס שויטה, כפקיד שומה גוש דן, יאשר הסכמי מס ללקוחותיו עתירי-הממון, בהם ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי, אשר שכר-הטרחה שקיבל מהשניים הסתכם בכ-30 מיליון שקל.

לאור האינטרסים שלו אצל ויטה, נטען, הסכים וינרוט להעניק לו את הטיפול המשפטי בחינם, זולת ניהול תיק של שני דיונים והגעה לפשרה בבית הדין לעבודה, שתמורתם שילם ויטה 20 אלף שקל.

עוד טוענת הפרקליטות כי כדי לטשטש את הקשר המושחת עם ויטה ,הציב וינרוט את רו"ח זאב פלדמן, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, כ"פרונט מן" מול ויטה.

וינרוט מואשם גם בעבירה על סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון. לטענת הפרקליטות, וינרוט עבר את העבירה בכך שבמטרה למנוע את תפיסת כספיו של גאידמק או חילוטם, פתח וינרוט חשבון בנק, רשם את עצמו כבעל החשבון ואת רו"ח פלדמן כנהנה בחשבון - וזאת ללא ציון שמו של גאידמק כנהנה האמיתי בו.

 גיבורי פרשת וינרוט / צלם: תמר מצפי, עינת לברון, יוסי זליגר