"הגיע לוועדת טרכטנברג מידע שקרי, והיא לא אימתה אותו"

מגהץ חרוך; מיטת תינוק מחומרים המדיפים רעלים מסוכנים; קונדומים שלא עומדים בשום תקן וטלוויזיות זולות מהמזרח הרחוק שפולטות קרינה מסוכנת או מתפוצצות עם חיבורן לשקע החשמל - זו תמצית מופע האימים שמציג מכון התקנים הישראלי ליו"ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, פרופ' מנואל טרכטנברג, המתכוון להמליץ על פירוק המונופול בתחום התקינה. "אין לי ספק שאם בעקבות המלצות הוועדה יוקמו מעבדות מתחרות, שזכות קיומן תהיה במתן הקלות בתקינה, יבואנים שלא מצליחים להעביר מוצרים שהוגדרו על ידינו מסוכנים, יעבירו אותם דרכן", טוען המשנה למנכ"ל ומנהל אגף התעשייה של המכון, יעקב וכטל, בראיון ל"גלובס". "מה יקרה? אנשים ימותו. תינוקות ייחשפו לאדים רעילים שעולים מכל מיני רהיטים, מבובות וממשחקים. ילדים ישחקו בצבעים שמכילים חומרים מסוכנים. השוק יתמלא בטלוויזיות שיוצרו במזרח הרחוק, מכשירים זולים שפולטים קרינה מסוכנת או כאלה שמתחממים ונשרפים. פסלנו משלוחים שלמים של מוצרי חשמל מסוכנים".

זאת הפחדה.

"שיבואו חברי ועדת טרכטנברג ויראו את מספר הפסילות של המוצרים שיש כאן ויגידו לי בעצמם אם אלה ניסיונות הפחדה. כשיקומו עוד מעבדות ויבואנים ילכו אליהן כי הם ידעו שמחפפים שם בבדיקה - הדרך של מוצרים מסוכנים אל הצרכן תהיה קצרה. בכל המקרים האחרונים של משחקים רעילים שנמצאו ברחבי העולם, לא היה צורך להיערך בישראל, כי הם לא עברו את הבדיקות המחמירות שלנו וכניסתם נחסמה".

מכונת ביורוקרטיה עתירת שומן

אל מול ההפחדות של וכטל, הנשמעות כעת בעקבות הכוונה של ועדת טרכטנברג להמליץ על פירוק מכון התקנים, מוטחת במכון ביקורת קשה מצד יבואנים וסוחרים: המכון נשלט בידי תעשיינים ולעולם יערים קשיים ועלויות עתק על מי שינסה לאיים על מעמדם; מדובר במכונת ביורוקרטיה עתירת שומנים שמזינה את עצמה באמצעות אגרות מיותרות וגבוהות על כל בדיקה או פעולה שמייקרות את המוצרים; חרף מנגנון עובדים מנופח, המכון מתנהל באיטיות ובסחבת, וזאת בלי להזכיר סקנדלים שונים שמעת לעת מעלים אותו לכותרות.

לטענת גורמים ממשלתיים המקורבים לנושא, "המכון הזה הוא חסם יבוא שקובע לעצמו נוהלי עבודה, תעריפים וכללים בתחום התקינה. מונופול לכל דבר. תקינה שיכולה להיות טובה לגרמניה, ספרד, צרפת ובריטניה, לא תהיה טובה לישראל. מכון התקנים רוצה בדיקות משלו, רוצה להיות קדוש יותר מהאפיפיור. מצדו, יש היגיון במדיניות הזו: יש שם המון עובדים שצריכים פרנסה".

"יש סחבת ועלויות שהיבואן נאלץ לספוג. במקרה שיבואן רוצה לייבא דגם חדש של מוצר, הוא יידרש לשלם עד כמה עשרות אלפי שקלים ותהליך הבדיקה והתקינה עשוי להימשך כשנתיים. במקרים שבהם כל המשלוח יושב במכולות בנמל ומחכה לאישור של מכון התקנים, זה עולה עוד, כי היבואן משלם על אחסנה", טען בשיחה עם "גלובס" גורם בכיר המקורב לנושא.

בנייר עמדה מפורט ששיגר לפני כארבעה חודשים איגוד לשכות המסחר, בראשות עו"ד אוריאל לין, למשרד האוצר, הועלתה קריאה לפרק את המונופול של המכון ולאפשר הקמת מעבדות פרטיות שיצמצמו את הסחבת בדרך לתקינה, יאפשרו הוזלת עלויות בדיקה, יגרו יבואנים להביא לארץ מוצרים זולים יותר ובעיקר - יפסיקו את האפליה שממנה נהנים כעת נציגי התעשיינים, השולטים בוועד המנהל של מכון התקנים.

"התעשיינים לא שולטים בנו", מגיב וכטל. "אנחנו מייצגים את האינטרסים של הציבור, ולא של סקטור כזה או אחר. יחסינו עם היבואנים הגדולים טובים למדי. רק היבואנים הקטנים רוצים להכניס לארץ הכול ובלי בדיקה. אין מצבים שבהם בדיקות נמשכות יותר משבועות אחדים. המחירים זהים לאלה שנגבים במכונים מקבילים בעולם".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מכחיש אף הוא את הטענות על אפליה מצד המכון לטובת התעשייה, משבח את פעילות אנשיו ואומר כי מדיניותו היא שמונעת את הצפת השוק ב"זבל מכל העולם", כהגדרתו.

הבוננזה של המכון: בדיקות המעבדה

מכון התקנים לא יוותר בקלות על הבוננזה של בדיקות המעבדה: המעבדות שלו רבות ומגוונות, מנוהלות בידי מומחים ובעלי מקצוע טובים, ניכר שהבדיקות יסודיות, קפדניות, רווחיות מאוד וב-2010 הכניסו לקופת המכון יותר מ-300 מיליון שקל, נוסף על תקציב שנתי של כ-16 מיליון שקל שהוא מקבל מהמדינה. במצבת העובדים שלו כ-1,000 איש. "אם מכון התקנים היה עסוק בכתיבת תקנים בלבד ובדיקת המעבדות הייתה נעשית במקומות אחרים, הוא לא היה צריך כל כך הרבה עובדים", טען גורם בכיר במשרד ממשלתי.

"הטענה לגבי ההכנסות שלנו לא נכונה", טוען וכטל. "הן מסתכמות בכ-150-160 מיליון שקל, אנחנו בודקים כעשרת אלפים מוצרים חדשים מדי שנה, בממוצע. בנוסף, אנחנו מאשרים כ-100 אלף משלוחי מוצרים מחו"ל בשנה. התעריפים נקבעים ע"י משרד התמ"ת. כל נטילה אקראית של מוצר ממשלוח, לקיחתו למעבדה מהנמל, עולה כ-360 שקל. זה מחיר שהוסכם גם עם איגוד לשכות המסחר. בשבוע האחרון אנחנו תחת בליץ".

גם מנכ"ל המכון, דני גולדשטיין, מדבר על מתקפה מתואמת ומחזיר אש: "חבל שגורמים במשק מנצלים את המחאה החברתית ושוכחים את מטרתה העיקרית - דאגה לאזרחים. אנו מצטערים על כך שוועדת טרכטנברג לא טרחה לבחון את המודל של המכון ואת חשיבות ההגנה על ביטחון הצרכן. הגיע אליה מידע שקרי והיא לא אימתה אותו".

מת"י: הצרכן לא ירוויח מפירוק

בעוד נציגי היבואנים קוראים לממשלה להשיג הסדרים של הכרה הדדית בבדיקות מוצרים עפ"י תקנים מחו"ל עם ארצות או גושי סחר, בכירי מכון התקנים נשבעים שלא יקום ולא יהיה וסבורים שהם החוצץ שמונע את הצפת השוק במוצרים פגומים ומסוכנים. לדברי וכטל, כמעט 20% ממוצרי החשמל והאלקטרוניקה המיובאים נפסלים בבדיקות המעבדה שעושה המכון.

בכירי המכון מתעקשים שאם ועדת טרכטנברג מכוונת להורדת מחירים באמצעות פירוקו או בביצוע שינויים מבניים מרחיקי לכת, מוטב לה לחפש את המטבע מתחת לפנס אחר. "לבסוף תהיה כאן הוזלת מוצרים זניחה לצרכן, אולי 1.5 עד 2.5 שקלים למכשיר טלוויזיה. נכתבו דוחות בנושא בעבר, אחד מהם הועבר גם לאוצר עם הנתונים האלה. הבעיה היא שוועדת טרכטנברג לא קראה את הדוחות ולא הזמינה איש מטעם המכון. זה מעיד כנראה על רצינותה", אומר וכטל.

מוועדת טרכטנברג נמסר בתגובה כי "הוועדה פועלת באופן מקצועי ומתייעצת עם הגורמים המקצועיים והרלוונטיים בכל תחום. יודגש, טרם גובשו מסקנות סופיות ובכל מקרה הן יוצגו לציבור ביום שני הקרוב".