"סוחרים מפחדים להעביר פקודות בשל היקפי המסחר"

נזילות - זו הבעיה העיקרית הניצבת זה זמן רב בפני הבורסה המקומית, והיא ניכרת ביתר שאת בכל הנוגע למניות. לפי סקירה שהוציאה הבורסה בתום 2010, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות וניירות ערך הגיע לכ-1.6 מיליארד שקל (לא כולל תעודות סל ועסקאות מחוץ לבורסה). מדובר בעלייה של כ-34% ביחס ל-2009, שמקורה בפריחת סקטור הגז והנפט.

למרות הגידול בהיקפי המסחר, הבעיה נותרה בעינה, ולא מעט מנהלי השקעות עמם דיברנו מציינים כי למעשה בת"א ניתן לסחור "כמו שצריך" בעשרות בודדות בלבד של מניות. אמירות אלו מקבלות גיבוי ממחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת מאה-נט, שהתמחותה בביצוע עסקאות מחוץ לבורסה. המחקר מעלה כי ב-73% מהמניות וההמירים מסתכם המסחר היומי הממוצע ל-30 יום בפחות מ-100 אלף שקל.

ככל שהמניה סחירה יותר, כך קל יותר למכור חבילות גדולות שלה במחיר הקרוב למחיר השוק. אלא, שקיימת בעיה גם במימוש חבילות גדולות של מניות סחירות. "קיימת ריכוזיות גדולה בשוק המניות, וזה כמו ביצה ותרנגולת", אומר בראיון ל"גלובס" דני נוריאל, מנכ"ל חברת מאה-נט. "זה לא שמישהו לא רוצה למכור חבילה מסוימת על מניה כלשהי, אלא שאם הוא יעביר פקודת מכירה ואפילו קנייה גדולה יחסית בנייר, בשל היקפי המסחר המוגבלים הוא עלול לגרום לתנודה חדה במחיר המניה. בשורה התחתונה יש פחד לסוחרים להעביר פקודות, ומנגד ככל שהמסחר קטן הנייר נעשה פחות אטרקטיבי".

מגבלה זו מביאה לא פעם את הסוחרים לפזר את הפקודות למשך מספר ימים, או לשלם פרמיה גדולה יותר, לנוכח התנודות שייצרו במניה הפקודות הגדולות. כאן נכנס לתמונה נוריאל. "אני לא בא להחליף את הבורסה, אבל מי שלא יכול לעשות עסקה בבורסה, כמו גוף מוסדי שרוצה לקנות בחצי מיליון והמניה היא במחזור יומי של 200 אלף, אני הכתובת, עם ניסיון דיסקרטיות ואובייקטיביות", הוא אומר. "אני לא מנהל קרנות או תעודות".

קבוצת "מאה נט" הוקמה ב-1994 על ידי נוריאל, והייתה מהראשונות לפעול בתחום עשיית השוק, כשהקימה ב-2004 את מ.ג.מ עשיית שוק, בשיתוף עם בית ההשקעות דאז מנורה גאון. בחברה פועלים כיום ארבעה סוחרים שמטרתם לתווך בין קונים ומוכרים לעסקאות מחוץ לבורסה, בעיקר בתחום של חבילות מניות. "ביום אחד סגרתי ליצחק תשובה עסקה של 64 מיליון שקל. אם לא הייתי מביא לו את החבילה הזו, הוא לא היה מקבל את השליטה על דלק", נזכר נוריאל באחת העסקאות הבולטות שביצע בעבר. בין אלו הוא מונה גם את מאבק השליטה בטמפו, ואת העסקאות שנעשו לאחרונה בגבעות עולם. "בימים שלא היה מסחר בגבעות, עשינו מאות עסקאות עבור לקוחות בנפחים אדירים, מיליוני שקלים. המזכירה החזיקה שני קווים והתחילה לרשום הודעות, לא היה דבר כזה. יש שם כמות אדירה של מחזיקים שהיו בהיסטריה מהירידות בנייר", הוא משחזר.

- יש עסקאות שלא תסכים לבצע?

"אנחנו עושים גם עסקאות שהן מתחת לאגורה, כמו אלו שעשינו ביחידות ההשתתפות של סינמה (מתחום הפקות הקולנוע והטלוויזיה, א.פ.). היה לנו שוק לזה. אבל אם מישהו יבוא אלי עם נייר לא סחיר של 20 אלף שקל ואני אצטרך להתאמץ עם מו"מ, לא אעשה זאת. זה לא רווחי לי".

'סוכן חכם' בשירות הדיסקרטיות

נוריאל טוען בראיון כי הפוטנציאל של השירות שהוא נותן כיום הרבה יותר גדול ממה שהוא מסוגל לתת, ולשם כך הקימה לאחרונה מאה נט מערכת של "סוכן חכם". נוריאל מסביר כי "הכוונה היא לספק פתרון לבעיה של הפחד להקיש הצעה. מדובר על מערכת סגורה שהנרשמים אליה יכולים לתת הוראה מבלי לחשוש מהשפעה על המחיר. הסוחר אינו נחשף לפעילים האחרים, והמטרה היא למצוא, מתוך בנק של לקוחות, התאמה בין קונה למוכר תוך שמירת חיסיון".

נציין, כי המערכת הזו מבדילה בין סוחרים במניות, המירים ואג"ח קונצרניות, להם נשמרת הדיסקרטיות המדוברת, לבין הפועלים באג"ח ממשלתיות ומק"מ, כאשר באחרון זהות הסוחרים חשופה ומאה נט אינה צד בעסקה, אלא רק מהווה עבורם פלטפורמת מפגש.

- אם המערכת פתוחה לכל, איך אתה יכול להבטיח שמדובר על סוחרים רציניים?

"יש לנו מעל 600 לקוחות כיום, אני מכיר את השוק ולא יכול להיות שייוולד מחר בבוקר גוף מוסדי שאני לא אכיר אותו. ואם לא אכיר, יש לי עם מי לדבר בשביל להכיר אותו. באג"ח לא יכול להסתמן לקוח שהוא לא מוסדי ולא מוכר. במניות זה פתוח לכולם, אבל אנחנו עושים בירור אחר הנרשמים. בכל מקרה, אני מרים טלפון לאחד הצדדים לקראת ביצוע עסקה ומברר לגבי הרצינות, ואז מתווך בין הצדדים".

ישראל צריכה בורסה שנייה

- מה העמלות שאתה לוקח?

"בעסקאות קשות זה יכול להגיע ל-1%, בעסקאות נורמליות יותר - פרומילים".

מבחינתו של נוריאל, מהווה הסוכן החכם חלק מהתוכנית הגדולה שלו. "הסוכן החכם הוא אומדן לבדיקת הבגרות של השוק והמוכנות שלו לקבל בורסה שנייה", הוא אומר.

זה קרוב לעשור שנוריאל שוקד על המיזם של הקמת בורסה שנייה בארץ. מוקף בקלסרים ותיעוד מסמכים, הוא מספר על ההתכתבויות שהיו לו בעבר עם יו"ר רשות ני"ע אז, משה טרי, בנושא. "אני לא מבקש להקים בורסה לרישום ניירות, אלא לספק פלטפורמת מסחר נוספת עם כללים שונים. המסחר בבורסה השנייה יפעל 24 שעות ביממה, היא לא תרשום שערים, אלו ייקבעו בבורסה הרגילה. היום אני צריך ללכת לחבר בורסה שצריך לאשר את העסקה, אבל אם אני רוצה לעשות עסקה בשש בערב, אין לי למי לפנות".

עוד הוא אומר, כי "המבנה של הבורסה כיום הוא כזה שהיא לא יכולה לעשות דבר בשביל להגדיל את הנזילות. אני לא יודע אם נהיה כמו וול-סטריט יום אחד, זה חלום גדול מאוד, אבל צריך לתת אפשרות לסוחר לבצע פעילות 24 שעות ביממה. זו לא דרישה מופרכת או מוגזמת.

"הבנקים כנראה לא יכולים לעמוד בזה, הם חושבים שאפשר לקיים מסחר מספק בשבע שעות מסחר, אבל העולם כל כך דינמי ומשקיעים רוצים להגיב על התרחישים בזמן אמת, ובשורה התחתונה הם לא יכולים לעשות זאת כיום בארץ".