יותר מעשירית מההורים האמריקנים משתמשים בלוח זמנים "חלופי" - לזה של המרכז לבקרת מחלות ומניעה בארצות הברית (CDC) - לחיסון ילדיהם הקטנים או מסרבים בצורה מוחלטת למתן כל חיסון שהוא - כך עולה מסקר מקוון שתוצאותיו פורסמו השבוע במגזין המקצועי Pediatrics. ממצאים אלה גורמים לחוקרים לחשוש כי הורים נוספים יסרבו לחיסונים בעתיד, ויעלו בכך את הסיכון להידבקות במחלות כמו חצבת, אדמת ושעלת - שיתפשטו בבתי-ספר ובקהילות.
"החיסונים שעליהם המלצנו יעילים מאוד במחיקת המחלות הניתנות למניעה, שלרוב ההורים אין איתן ניסיון מיד ראשונה, שנייה או אפילו שלישית", אמרה ד"ר אמנדה דמפסי, אחת מעורכות הסקר מאוניברסיטת מישיגן באן הרבור.
"מבחינת ההורים הללו, השאלה של האם לחסן את הילדים היא שאלה תיאורטית או תפיסתית", מסבירה ד"ר דמפסי ל"רויטרס". "ואילו האמת היא שקיימים כאן סיכונים אמיתיים, כי אף אחת מן המחלות הללו לא נמחקה לחלוטין".
2% סירבו לחלוטין לקבל חיסון
לוח הזמנים לחיסונים לילדים עד גיל שש, של ה-CDC, כולל זריקות MMR - חצבת, חזרת ואדמת, וחיסונים מפני שעלת, אבעבועות רוח, דלקת כבד, שפעת עונתית ועוד.
הסקר הנוכחי - שהקיף 748 הורים לילדים בגילאי שישה חודשים עד שש שנים - העלה כי 13% מן הנסקרים דיווחו כי הם מתבססים על לוח זמנים שונה מזה אשר מומלץ על-ידי CDC לחיסון ילדיהם. חלקם סירבו למתן מספר חיסונים וחלקם דחו את מתן החיסונים עד שהילדים יהיו גדולים יותר - בעיקר כדי להיות "בטוחים יותר". ד"ר דמפסי מסבירה, שאין שום ראיות לבטיחות או ליעילות יתר של חיסונים מאוחרים כאלה.
בנוסף, 2% מההורים סירבו לחלוטין לקבלת כל חיסון שהוא. אך לא רק זאת, כרבע מההורים שצייתו ללוח הזמנים המומלץ, אמרו בסקר כי הם סבורים שדחיית מתן חיסון תהיה בטוחה יותר - או שלוח הזמנים המומלץ של CDC אינו לוח הזמנים המיטבי עבור ילדיהם.
ד"ר דמפסי ציינה, כי קיים חשש שאותם הורים יפסיקו לתת לילדיהם את החיסונים המומלצים. "מבחינתי זה בהחלט מדאיג", היא אמרה. "סירוב לחיסונים או דחייה שלהם היא תופעה שלא הולכת לחלוף בקרוב, והיא אף צפויה להחמיר עם הזמן. ייתכן שאנחנו רואים כעת רק את קצה הקרחון".
"חסינות העדר" לא תמיד עובדת
הורים שמדלגים על חיסונים או דוחים אותם, מצביעים בדרך-כלל על חששות של בטיחות, אומרים החוקרים. בין היתר מציינים ההורים את החשש - שהופרך בינתיים - לקשר כלשהו בין חיסונים לבין אוטיזם.
סעד עומאר, חוקר מחלות מדבקות באוניברסיטת אמורי באטלנטה - שאינו מעורב בסקר החדש - אמר ל"רויטרס" כי "להורים שמסרבים לחסן את ילדיהם יש במקרים רבים תחושה כי החיסון הוא הבחירה החופשית שלהם". עוד לדבריו, ההורים הללו שמסרבים לחסן את ילדיהם נוטים להתגורר במקובץ באזורים מסוימים, דבר שמגדיל את הסיכון להתפרצות מחלות גם בקרב ילדים שחוסנו.
האפידמיולוגים מסתמכים במקרים כאלה על "חסינות העדר". כלומר, על-ידי וידוא כי מספיק ילדים באוכלוסייה מחוסנים כדי למנוע את ההתפרצות של המחלה, מפני ששום חיסון אינו מגן על כל ילד ב-100%. חסינות העדר הזו מופרת כאשר מספר רב של ילדים אינו מתחסן. "מחלות מדבקות הן ייחודיות מהבחינה הזו שהתנהגותם של אחרים משפיעה ישירות על דרגת הסיכון של הילד שלך", אמר עומאר.
עוד דבריו, הסירוב להתחסן כבר העלה את דרגת הסיכון לשעלת בקהילות מסוימות. ד"ר דמפסי מוסיפה, כי כבר היום "אנחנו רואים בתי-ספר שנאלצים להיסגר בגלל שעלת". בנוסף, לדבריה, יש באחרונה עלייה גם במקרי חצבת.
יש כמה מחלות, כמו פוליו (שיתוק ילדים) למשל, שסיכויי ההידבקות בהם בארצות הברית אמנם נמוך מאוד, "אבל גם פה אתה לעולם לא יכול לומר שזה לא הולך לקרות לילד שלך", מסכמת ד"ר דמפסי.
גם בישראל: נמנעים מחיסון, דוחים ומפצלים
סקר שערכו ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות ב-2008 הראה כי 90% מההורים מחסנים את ילדיהם באופן מלא, על-פי תוכנית משרד הבריאות. 87% טענו כי הם מאמינים להמלצות הרופאים לגבי חשיבות החיסונים, כלומר - 3% לא בטוחים בחשיבות החיסונים, אך לא עד כדי הובלתם להתנהגות הסותרת את ההמלצות בפועל.
בנוסף, בחן הסקר את חשיבות החשיפה למידע בתקשורת לגבי חיסונים - ובעיקר בנוגע לכתבה גדולה ששודרה באותה העת בטלוויזיה. הסתבר כי ההשפעה משמעותית.
כ-44% מההורים נחשפו לכתבה, והדבר אכן ערער את תמיכת חלקם בתוכנית החיסונים של משרד הבריאות. רק 80% מההורים שנחשפו למידע השלילי לגבי חיסונים המשיכו לתמוך בתוכנית החיסונים של משרד הבריאות, לעומת 92% מההורים שלא נחשפו לפרסומים.
מתוך הנתונים נרא, כי גם לאחר החשיפה למידע השלילי, ההורים עושים אינטגרציה בין שתי הטענות. רובם ממשיכים לייחס יותר מומחיות ואמינות למשרד הבריאות והרופאים, אך לא כולם.
עד גיל 3 הלו"ז חופשי
דחיית חיסונים היא גם תופעה נפוצה בישראל, כפי שניתן לראות בתרשים. עד גיל 3 ההורים מחסנים על-פי לוח זמנים משלהם - שאינו תואם את המלצות משרד הבריאות - אולם אחר כך הפער נסגר. יחד-עם-זאת, ייתכן כי התרשים מעיד גם על כך שהורים טריים מחסנים פחות, אולי כתוצאה מהכתבות השליליות על הנושא שהתפרסמו בעת האחרונה.
אחד המאפיינים הייחודיים של מדינת ישראל היא הימנעות מחיסונים מסוימים במגזר החרדי. מדובר בקהילה של לא-מתחסנים החיה בסמיכות לקבוצות מתחסנים - לעומת המצב במדינות אחרות ובמגזר הכללי, בהן הלא-מתחסנים מפוזרים ותמיד מהווים מיעטו בתוך קבוצות של מתחסנים.
כשקהילה שלמה אינה מתחסנת, גם מגיפות שכמעט והוכחדו יכולות פתאום לצאת החוצה, להשתולל ולהתעצם - ואף יש להן הזדמנות לעבור מוטציות, כך שהחיסונים הקיימים כבר לא יפעלו נגדן. אשר-על-כן, הביע משרד הבריאות בעבר דאגה מיוחדת מן התופעה הזו.
כדי להתמודד עם הבעיה, העבירו באחרונה משרד הבריאות ומשרד האוצר בחוק ההסדרים סעיף שלפיו הורים שלא יחסנו את ילדיהם יקבלו רק 20% מקצבת הילדים. באחרונה הורה בג"ץ לבטל סעיף זה.
בדיקת ציוד: ד"ר אינטרנט מאבחן מחלות
היפוכונדרים, חייכם עומדים להשתנות. לטוב או לרע? תלוי באופייכם? האם אתם מסוג ההיפוכונדרים שמידע רב מרגיע אותם או דווקא מאלה שהוא מטריד אותם?
אתר הבריאות Doctors, מקבוצת דפי זהב, מגייר אפליקציה מוכרת באתרי בריאות עולמיים, המאפשרת להקליד את פירוט הסימפטומים שאתם חשים. בתמורה, הוא מציע לכם אבחנה למחלה אשר עלולה להיות מקור לתסמינים הללו.
המתלונן בוחר תחילה את התסמין העיקרי המטריד אותו מתוך רשימה אפשרית, ואז מובל לתוך סדרה של שאלות מנחות, עליהן הוא עונה כדי לצמצם את האפשריות ולחדד את האבחנה. חלק מן השאלות מלוות בהסברים פשוטים המבהירים מדוע נשאלת דווקא שאלה זו.
בסוף התהליך בוחר האתר מהו ההסבר הסביר ביותר למחלה. עוד בסוף התהליך - כמו גם בכמה שלבים במהלכו - מופנה המטופל לקבלת טיפול מתאים.
לדברי החברה, המערכת פותחה בהשקעה של מיליון שקל על-ידי מומחים מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
עשרה אחוז מההורים בישראל אל מחסנים ילדיהם באופן מלא
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
