ביבי וברק התחילו בקמפיין הבחירות

האמנה של דו"צ גרמה לתקשורת להפוך לערוצים הפרטיים של רה"מ ושר הביטחון

בנימין נתניהו ואהוד ברק הם אנשים מאד מאד מאושרים בימים אלה, ולא רק בגלל חזרתו של גלעד שליט הביתה. אם לא שמתם לב, נתניהו וברק זכו בפיס, באדיבות כלי התקשורת של מדינת ישראל. השקה כזאת של קמפיין בחירות הוא חלומו הרטוב של כל פוליטיקאי - משהו שקורה, כמו הסטטיסטיקה של הפיס, אולי אחד לכמה מיליונים טובים.

לא רק שהשבוי האהוב חוזר הביתה על שתי רגליים, בריא יחסית ועם יכולת קוגניטיבית טובה במשמרת שלהם, הם לא צריכים להוציא שקל על הפוסטרים שילוו את מסע הבחירות שכבר יצא לדרך. דובר צה"ל עשה את זה בשבילם, יש לציין, בכישרון גדול, וגם דאג להעביר אותם לשידור בזמן אמת כדי שיקבלו רייטינג שיא.

אין אזרח במדינת ישראל שלא ראה לפחות חלק מהפריימים הבאים: גלעד שליט מצדיע לנתניהו עם ירידתו מהמסוק, נתניהו מחבק את שליט הכחוש, ברק לוחץ את ידו, נתניהו מביט על ברק לוחץ את ידו של שליט במבט אוהב של אבא, רב-אלוף בני גנץ מחבק את החייל ששב הביתה, נתניהו וגנץ בתמונה משותפת מלווים את החייל לפגישה עם הוריו.

והעיתונאים? הם יושבים באולפני החדשות ומשדרים בלופ אינסופי את התמונות האלה, נותנים מיני פרשנויות מלומדות, ושומרים, כמובן, על פרטיותו של הבן ששב אל חיק עמו, בדיוק כמו שהתחייבו באמנה שניסח דובר צה"ל ועליה חתמו כל כלי התקשורת של מדינת ישראל, למעט ערוץ 1 וקול ישראל שממילא נוהג על-פי מסמך נקדי.

האמנה השערורייתית הזאת, לפיה במשך 10 ימים לא יצולמו תמונות סטילס או וידאו של שליט, ולא ישודרו או יודפסו תמונות אשר יפרו את פרטיותו, לא יצולם ביתו, לא אליו יכוון אור חזק, לא תוסרט יציאתו מהבית אל רכב המשפחה, ישמר השקט ליד הבית, ועוד ועוד מיני איסורים מגוחכים שביום הראשון לשובו הביתה, הופרו כולם כאחד.

מצלמות הטלוויזיה והסטילס היו פזורות ליד הבית, הפרוז'קטורים מאירים את הסביבה באור חזק, הצוותים הרבים מרעישים, מצלמות מכוונות לחלונות, וכל צעד שעשה החטוף לשעבר מהרגע שדרך על אדמת ישראל, הנשיקה לאמא, החיבוק עם אבא, הדברים הראשונים שאמר, ארוחת הערב, מצבו הבריאותי, בקיצור כל מה שהאכיל אותנו דובר צה"ל, הכול שודר. אז על מי אנחנו עובדים?

מצד אחד, ברור לכולם שהציבור צמא לכל רסיס מידע, וכל אחד מכלי התקשורת רוצה להוביל את טבלאות הרייטינג וה-TGI כדי למכור כמה שיותר פרסומות, ומהצד השני אנחנו, העיתונאים, ממרקים את מצפוננו על-ידי אותה אמנה מיותרת, ומרוב בלבול בין מה מותר ומה אסור, על מה התחייבו מול דובר צה"ל לבין ההתחייבות שלהם כעיתונאים בפני הקוראים והצופים, הותרנו את הזירה לנתניהו וברק, והפכנו לפרבדה, לשופר של השלטון.

כי זה מה שקורה כשעיתונות בוגדת בייעודה, אין לה ברירה אלא לשדר שוב ושוב את הראיון של הטלוויזיה המצרית, שהיה בבחינת מעט בשר לתנינים רעבים, ומיד אחר-כך להפוך לערוצים הפרטיים של ראש הממשלה ושר הביטחון.

בואו נעשה לכולנו טובה, גם למצפון, גם למקצוע וגם לעם ישראל. שהעיתונאים ימשיכו לעבוד כמו שהם יודעים, שהפוליטיקאים ימשיכו להצטלם עם שבויים ולחבק תינוקות, והציבור יוכל באמת לשפוט את המציאות בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר.