הקול החריג של רביב דרוקר

לו היה בסמכותי להעניק פרס לעיתונאי, הוא היה מוענק לדרוקר על כתבתו הערב ב"המקור"

"המקור", יום ג' 21:00, ערוץ 10

לו היה בסמכותי להעניק פרס לעיתונאי, הוא היה מוענק לרביב דרוקר, שכתבתו על משפחת סחיווסחורדר תשודר הערב (ג') בתוכנית "המקור" בערוץ 10.

אמנם המזל - אם אפשר לכנות זאת כך בנסיבות העניין - שיחק לידי דרוקר, שיצא למסע בעקבות המשפחה במלאת 10 שנים לפיגוע במסעדת "סבארו", ללא קשר לעסקת גלעד שליט. אלא שהמציאות הפכה את הסרט התיעודי הזה ממסמך אנושי מרגש למסמך אקטואלי נוקב, ואת דרוקר לעיתונאי הבכיר היחיד שהעז להשמיע קול שחורג מזה שמשמיעה עדת העיתונאים הצוהלת במצפה הילה.

אין לי כוונה להידרש לסוגיות שהעלתה עסקת שליט, אלה כבר נדונו בהרחבה בתקשורת בשבועות האחרונים. ההערה היחידה שלי היא לתקשורת הישראלית, שמרגע שאבחנה את רצון הציבור להשלמת העסקה - הפכה לשופר שלה.

אפשר שהקו התקשורתי הזה שיקף נאמנה את דעתם של העיתונאים והעורכים - שהרי גם הם בעלי דעה שזכותם להביעה. מה שבטוח הוא שבלהט הרצון ללוות את העסקה במחיאות כפיים, נקלעו כל מתנגדיה, במיוחד משפחות נפגעי הטרור, למעין "פינת ליטוף" שבה מבינים הכול לכאבם, ומתייחסים לטענותיהם כאל משהו שאי אפשר להתווכח איתו, אבל בשום אופן גם לא לקבלן כמשהו רציונלי.

יש לציין כי גם משפחת סחיווסחורדר תרמה להלך הרוח הזה לא מעט, אבל אפשר שאלמלא צעקתה מחרישת האוזניים, אפילו מעט תשומת-הלב שקיבלו מתנגדי העסקה, לא הייתה מוענקת.

טווין פיקס ברמה

"תמרות עשן", יום ג' 22:30, "הוט 3"

הנה תיקון של עוול קטן: לוחות הזמנים של ימי החגים, עם הפרויקטים המיוחדים שלהם, גרמו לכך שבמקום להתייחס לתחילת העונה השלישית של "תמרות עשן", אני איאלץ להתייחס אליה לראשונה, רק ערב שידור הפרק השלישי שלה.

האמת? קשה להמליץ על ז'אנר שאתה מסתייג ממנו, אבל "תמרות עשן" הרוויחה זאת ביושר. נח סטולמן ועודד דוידוף רקחו כאן סדרה שהיא מעין "טווין פיקס" ישראלית, ומיקמו אותה ברמת-הגולן, תפאורה למקום שבו פסטורליה פרובינציאלית מכסה על שלדים שחבויים עמוק בארון, או במקרה של "תמרות עשן" מתחת לפני האדמה.

אני מודה ש"תמרות עשן" אינה כוס התה שלי: כשאני נתקל בפסטורליה ובאנשים שאת דמויותיהם מגלמים, בכישרון רב, שחקנים כמו יורם טולדנו, צחי גראד, שי אביבי, אפרת בן-צור ואחרים, אני מעדיף לשתות איתם כוס יין ולדבר על מזג-האוויר, במקום להתחיל לנבור בעברם (ואגב זה, יש כאן תקלה בתסריט, כש"השבט" המשפחתי שאת אביו מגלם עודד תאומי לא היה יכול להתקיים במציאות ברמת-הגולן, שהוותיקים ביישוביה הישראלים הוקמו לפני 40 שנה. לא נורא, לאולפני NBC יוניברסל, שרכשו את הסדרה, זה לא הפריע).

לפיכך אין לי אלא להודות שחיבבתי יותר את "תמרות עשן" כשחשבתי שמדובר בעלילה בלשית "רגילה" ולא ביזארית כל-כך, ועדיין: הסדרה הזאת יכולה להיות בית-ספר ליוצרים שמבקשים לראות איך עושים טלוויזיה במיטבה.