עו"ד וינרוט זוכה משוחד והלבנת הון; שוקי ויטה הורשע

(עדכון) - הזיכוי נחשב לכישלון גדול של הפרקליטות ■ השופט גלעד נויטל: "אופן התנהלות וינרוט לא היה חריג או מיטיב; לא ניתן לשלול אפשרות שוינרוט נהג בויטה כמנהגו עם לקוחות אחרים"

‎‎‏"התמונה הראייתית הכוללת, המורכבת משילוב, איחוד והצלבת כל הראיות, מצביעות על האפשרות הסבירה והחלופית, לפיה הנאשמים לא ביצעו את עבירת השוחד" - כך קבע היום (ב') השופט גלעד נויטל, בהחלטתו הדרמטית לזכות מחמת הספק את עו"ד יעקב וינרוט מכל האישומים נגדו - הן מתן שוחד והן הלבנת הון - בפרשת וינרוט-ויטה; וכן לזכות מחמת הספק את שוקי ויטה, לשעבר פקיד שומה דן, מעבירה של לקיחת שוחד. עם זאת, בית המשפט הרשיע את ויטה ב-3 עבירות של מירמה והפרת אמונים.

הפרקליטות טענה בכתב האישום כי בין וינרוט לויטה נוצרה מערכת יחסים מושחתת, במסגרתה גבה עו"ד וינרוט שכר-טרחה מופחת מויטה, כשהעניק לו ייצוג משפטי בנוגע לעיכוב קידומו ברשות המסים, ובתמורה אישר ויטה, בתפקידו כפקיד שומה דן, הסדרי מס מקלים ללקוחותיו של וינרוט, בהם מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק - מהם קיבל וינרוט שכר-טרחה של כ-30 מיליון שקל.

השופט גלעד נויטל קבע כי גירסת התביעה לא הוכחה מעל לספק סביר, וכי קיימת אפשרות חלופית סבירה, שיש לה אחיזה בראיות, לפיה וינרוט לא נתן שוחד, ו-ויטה לא לקח שוחד. לדבריו, בניגוד לטענות התביעה, אופן התנהגותו של וינרוט כלפי ויטה לא היה בהכרח חריג או מיטיב, בהשוואה להתנהגותו של וינרוט מול לקוחות אחרים של משרדו.

"שכר-טרחה נהוג"

השופט נויטל התייחס לכל מקרה שבו העניק וינרוט ייצוג משפטי לויוטה. באשר לבקשת החנינה שניסח וינרוט עבור ויטה, לאחר שויטה הורשע בשלהי שנות ה-90 בתקיפת מבקרת הפנים של נציבות מס הכנסה, כתב השופט: "וינרוט לא גבה שכר-טרחה בגין בקשת חנינה גם מלקוחות אחרים, וייתכן כי הדבר היה חלק מהנהוג במשרדו של וינרוט לתת שירות משפטי בחינם, כפעילות פרו-בונו".

לגבי פגישתו של וינרוט עם היועץ המשפטי לממשלה ב-2003 בעניינו של ויטה, קבע השופט: "לא ניתן לשלול אפשרות שהיה זה שירות משפטי מצומצם, ושוינרוט נהג בויטה כמנהגו עם לקוחות אחרים".

לגבי הייצוג שהעניק וינרוט לויטה בכך שייצג אותו בבית הדין לעבודה, שבעבורו גבה ממנו 20 אלף שקל ב-20 תשלומים, כתב השופט: "גובה שכר-הטרחה שגבה וינרוט ותנאי תשלומו בגין הטיפול המשפטי לא היה חריג או מופחת, הן לגופו - 'שווי אובייקטיבי', והן בכך שדמה לשכר-הטרחה שגבה וינרוט מלקוחות אחרים, ברי-השוואה".

‏השופט גם ציין כי עדותו של עד התביעה המרכזי, רו"ח זאב פלדמן, שפעל מול ויטה כשליחו של וינרוט, בכל הנוגע לענייני המס של לקוחות וינרוט, היוותה חיזוק ראייתי ממשי לגירסת הנאשמים בהתייחס לרכיבים המרכזיים של עבירת השוחד.

הפרקליטות טענה כי כדי לטשטש את הקשר המושחת עם ויטה, הציב וינרוט את פלדמן כ"פרונט מן" מול ויטה. ואולם, בית המשפט קבע כי "פלדמן ניהל את המשא-ומתן הישיר מול ויטה ללא מעורבות וינרוט בעניין הסכמי המס של לקוחותיו, צ'רנוי וגאידמק, וסיכם את עקרונות הסכמי המס באופן עצמאי מול ויטה. גם ההחלטות האם לעשות הסדרי מס ולפנות בעניין זה לויטה דווקא היו של פלדמן, ללא הכוונה של וינרוט או ויטה", קבע השופט.

לפיכך, נויטל קבע כי בניגוד לטענת התביעה, מאפיין עבירת השוחד של פעולה "במחשכים" לא התמלא אצל וינרוט וויטה.

וינרוט הואשם גם בעבירה על סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון. לטענת הפרקליטות, וינרוט עבר את העבירה בכך שבמטרה למנוע את תפיסת כספיו של גאידמק או חילוטם, פתח וינרוט חשבון בנק, רשם את עצמו כבעל החשבון ואת פלדמן כנהנה בחשבון - וזאת ללא ציון שמו של גאידמק כנהנה האמיתי בו.

על החלטתו לזכות את וינרוט גם מעבירה זו אמר השופט: "היסוד הנפשי בעבירה לא הוכח מעבר לכל ספק סביר. היסוד הנפשי דורש כוונה מיוחדת, שלא עלתה מראיות התביעה".

"ויטה עצם את עיניו"

בית המשפט דחה, מחמת הספק, גם את טענות התביעה כי ויטה העניק יחס מיטיב ומפלה לטובה ללקוחותיו העשירים של וינרוט. "לא ניתן לשלול את גירסת ההגנה, לפיה אין בהסכמי המס של צ'רנוי וגאידמק הטבות מס, ושהסכמי צ'רנוי וגאידמק אינם בהכרח בעייתיים למדינה. כפועל יוצא, עצם נכונותו של ויטה לכרות הסכמים אלה, אין לפרשה בהכרח כפעולה 'בעד' שוחד", פסק.

‏בנוסף, השופט נויטל ציין כי וינרוט ופלדמן פנו לרשויות המדינה (בין היתר לראש היאחב"ל דאז ומפכ"ל המשטרה כיום, יוחנן דנינו) כדי לקבל "אורי ירוק", בטרם ייחתמו הסכמי המס עם גאידמק וצ'רנוי.

עם זאת, כאמור, בית המשפט הרשיע את ויטה ב-3 עבירות של מירמה והפרת אמונים, כיוון שהיה נתון בניגוד עניינים בעת שטיפל בלקוחותיו של עו"ד וינרוט, למרות שזה ייצגו בענייניו האישיים.

"אף שניגוד העניינים עמד לנגד עיניו, עצם אותן, לא הרחיק את עצמו מטיפול בנישומים של וינרוט, ולא הטיל על עובדיו לבדוק נתונים", נקבע. "ויטה פגע באינטרסים מוגנים בעצם פעולותיו כפקיד שומה גוש דן, ופגע פגיעה בפעילות התקינה של המינהל הציבורי, לא כל שכן התנהגות חוזרת ונשנית. הן היסוד העובדתי והן היסוד הנפשי הוכחו מעבר לספק סביר". ‏‎‎‏

לכתבות נוספות בנושא:

הפרקליטות: "בית המשפט זיכה את וינרוט למרות ניגוד עניינים מושחת"

עו"ד יעקב וינרוט: "נאשמים, בסוף הגיהנום מגיע שחר חדש"