"בנק לאומי עתיר הון, גם במקרה של התמוטטות טייקון"

קובי הבר מדבר בקול שקט, שלא מסתיר את העובדה שהוא מוטרד מאוד. אחרי 14 שנים באגף התקציבים במשרד האוצר, "הסיירת של השירות הציבורי", כפי שהוא אוהב להגיד, נתוני המאקרו ומשמעויותיהם נהירים לו יותר מלרוב האנשים. כבכיר בבנק לאומי, הוא חשוף לנתוני מיקרו שהם מעין סיסמוגרף של הפעילות המשקית. "כבר מרגישים ורואים האטה וירידה בפעילות המשק, בפרמטרים מאקרו-כלכליים וגם בפעילות שקשורה לבנק" הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס", "אין ספק שהצמיחה בשנת 2012 תהיה נמוכה משמעותית מזו של השנים 2010-2011".

- ומה זה אומר?

"בשיעורי צמיחה כאלו תהיה עלייה באבטלה, כי הצמיחה בתוצר לא תהיה מספיקה לעלייה בכוח העבודה. גם הגירעון בשנת 2012 יהיה גבוה יותר באופן משמעותי מהיעד של 2% שנקבע בתקציב הדו-שנתי, ולהערכתנו יגיע ל-3.3%".

- תחזית האוצר היא לצמיחה של 4%. מהי עמדת לאומי?

"להערכתנו הצמיחה ב-2012 תהיה נמוכה מתחזית האוצר ותעמוד על 3%-3.5%. התוצר העסקי יגדל בקצב נמוך וקצב העלייה ביצוא יקטן. אם בשנת 2010 הייתה עלייה של 13% ביצוא וב-2011 של 5%, בשנת 2012 נגיע אולי ל-4%, וזה בתרחיש הסביר. מעבר לכך, יש שורה של פרמטרים, שחלקם כלל לא תלוי במשק הישראלי, שיכולים להוביל אותנו לתרחיש פסימי מזה. לדוגמה, המשבר באירופה. אם אירופה תיכנס למיתון וצמיחה שלילית או שהמשבר הפיננסי יעמיק ותוכניות החילוץ לא יחזיקו מעמד, תהיה השפעה שלילית על המשק הישראלי".

- מה המשמעות של זה לגבי הגירעון החזוי בתקציב?

"הגירעון יחרוג מהיעד. לא בגלל פריצה בצד ההוצאות, אלא כתוצאה מירידה בהכנסות, שיהיו נמוכות מהאומדן שנחזה כאשר בנו את התקציב הדו-שנתי. אז העריכו גירעון של 2% ונתמכו על ידי תחזיות צמיחה של יותר מ-4%. זה לא יהיה בשנת 2012 ולכן ההכנסות יהיו נמוכות מהצפוי, וזה בלי קשר להחלטות אנדוגניות של האוצר".

- כראש אגף תקציבים לשעבר, מהי עמדתך לגבי התקציב הדו-שנתי?

הבר בורר ניסוחיו בקפידה ומשתדל להימנע מלמתוח ביקורת גלויה על שר האוצר יובל שטייניץ. "בעולם של יציבות וודאות בתחזיות יש לתקציב דו-שנתי היבטים חיוביים", הוא עונה, "אך בעולם תנודתי ושינויים מאקרו-כלכליים, תקציב דו-שנתי מאלץ את הממשלה לפעול במשנה זהירות בכל הקשור למדיניות הפיסקאלית. לכן הרגישות של הממשלה לאחריות הפיסקאלית והאחריות של האוצר בשמירה על התקציב גדלה והולכת".

- וזה עוד לפני יישום מסקנות ועדת טרכטנברג.

"כפי שאמרתי, לשמירה על מסגרת ההוצאות יש חשיבות גבוהה ולכן המלצות טרכטנברג לשינוי סדר העדיפות בתוך מסגרת ההוצאה מבלי לפרוץ אותה הן הכיוון הנכון".

- שר הביטחון, אהוד ברק, חושב אחרת. לטענתו אין בעיה לפרוץ את התקציב.

"לאור אי-הוודאות המאקרו-כלכלית הגוברת והולכת באשר לשיעורי הצמיחה, קיימת חשיבות גדולה שלא לפרוץ את מסגרת התקציב - כפי שגם המליצה ועדת טרכטנברג - גם לא לטובת הגדלת ההוצאה הביטחונית".

- ועדת טרכטנברג נולדה על רקע המחאה החברתית. אנשי עסקים קובלים לאחרונה על אווירה ציבורית אנטי-עסקית, מדברים על תחושה של מתקפה כוללת על המגזר העסקי. אתה חש בזה?

"אני מניח שאצל חלק מאנשי העסקים אכן קיימת תחושה שהם מותקפים. אני מסכים שיש מקום להמשיך ולבצע שינויים מבניים ורפורמות במגזר העסקי, במטרה להגביר את היעילות והתחרותיות בו, אבל כדאי לזכור שהמגזר העסקי הוא יצרן של מקומות עבודה ותהליכים כאלה צריך לקדם באווירה תומכת עסקים".

- בעולם תוקפים מאוד את הבנקים ומפגינים נגדם. בישראל הבנקים אינם מוקד המחאה.

"באופן בסיסי בנקים בעולם אינם דבר אהוד, אבל הבנקים בישראל, במיוחד במשבר, הוכיחו יציבות ואחריות רבה בניהול נכסי הלקוחות. זה תורם לשוני בינינו לבין מוסדות פיננסיים בעולם".

- אם תתמוטט מחר קבוצת לווים עסקית גדולה, "טייקון" במינוח המקובל, מה יקרה לבנק לאומי?

"תכנון הלימות ההון של בנק לאומי נעשה על פי ההוראות הרגולטוריות לעמידה בפני שורה של תרחישי קיצון, לרבות תרחיש מהסוג שאמרת. לאומי הינו בנק עתיר הון ועומד בכל הדרישות".

"רווחיות הבנקים תפחת"

ההאטה בצמיחת המשק תשפיע כמובן גם על הבנקים. הבר לא מצטעצע במילים ולא מתחמק מהמציאות. "מאחר שהבנקים הם בבואה של המצב במשק, אם תהיה ירידת מדרגה בקצב הצמיחה תהיה לכך השפעה לרעה על רווחיות הבנקים", הוא אומר. "נשמח להיות מופתעים לטובה, אבל להערכתנו הרווחיות של הבנקים תקטן בשנת 2012".

- האיום העיקרי על היציבות מגיע מאירופה. האם ישנה סבירות שבנק אירופי משמעותי יתמוטט?

"אם תוכנית החילוץ שאושרה בשבוע שעבר תיושם, הסיכון יפחת. אני רוצה לקוות שלא תהיה קריסה או פשיטת רגל של מדינה או בנק באירופה כי ההשפעה של כך יכולה להיות משמעותית. צריך לזכור שגם ההסכם האחרון אינו תרופת קסם לחוליי אירופה ומצפה לנו תקופה ארוכה של צמיחה נמוכה עד אפסית באירופה".

- חשיפת תיק הנוסטרו של לאומי לניירות ערך זרים, כ-9 מיליארד שקל, היא הגבוהה במערכת הבנקאית.

"אנחנו חושבים שתיק האשראי שלנו איכותי ותואם את תיאבון הסיכון. לאומי מעצם היותו בנק עתיר פיקדונות ומט"ח חייב לנהל את השקעותיו מחוץ לישראל, על מנת להימנע מחשיפות מטבעיות. לכן חלק מתיק ההשקעות מפוזר במדינות מערביות בעלות דירוג גבוה מדירוג מדינת ישראל ובבנקים בעלי דירוג גבוה. בשלוש השנים האחרונות רמת הסיכון של המערכת הפיננסית באירופה עלתה, אך כפי שבשנת 2008 הבנק כמעט שלא נפגע וירידות הערך השפיעו על קרן ההון ולא על הרווחיות, אנחנו מקווים שכך יהיה כעת".

- אתה רגוע ביחס לאיכות התיק?

"השאלה אינה אם אני רגוע או לא רגוע. לאומי פועל כל הזמן לצמצום חשיפות שאנו חושבים שצריך לצמצם, ולראיה - לאורך התקופה צומצמה החשיפה למוסדות פיננסיים ולהשקעות ברמת סיכון שאינן תואמות את תיאבון הסיכון של הבנק".

"טיפול אינטנסיבי בהתייעלות"

הנושא המרכזי שמעסיק היום את המערכת הבנקאית הוא דרישת בנק ישראל להגדלה דרמטית של הלימות הון הליבה מ-7.5% כיום ל-11% בשנת 2016. הבר, המחזיק עדיין בתפיסת עולם ממלכתית של בוגר האוצר, טרם סיגל לעצמו את ההרגל הבנקאי הידוע לתקוף כל החלטה רגולטורית ולהסביר מדוע היא רעה. "מדובר באחד המהלכים המרכזיים שיהיו פה בשנים הקרובות. זה לא ייחודי לישראל, העלאת הלימות הון ליבה היא דרישה שכל רגולטור בעולם דורש מהבנקים המקומיים שלו כחלק מאימוץ באזל 3 (תקנות חדשות של ועדת באזל המתייחסות לשינויים רגולטוריים בדרישות היציבות מהבנקים - ע"פ). צריך לזכור שבנקים עתירי הון יציבים יותר ובטוחים יותר מבחינת המשקיעים והלקוחות", מסביר הבר.

- הבנקים יידרשו להגדיל את ההון ב-27 מיליארד שקל. יש הטוענים כי הגדלה משמעותית כל כך בהון תגרום למחנק אשראי וכי צמיחת המשק תיפגע מאי יכולתם של הבנקים להגדיל את האשראי. אתה מסכים עם הטענות?

"זה מאוד תלוי בקצב וביעד הסופי שאליו נצטרך להגיע. אני מקווה שיעדי בנק ישראל יהיו כאלו שלא יפגעו ביכולת לתת אשראי ולתמוך בצמיחת המשק".

- איך הגדלת הלימות ההון תשפיע על בנק לאומי?

"בנק ישראל עוד לא פרסם את יעד ההון הסופי ואת משך הזמן הנדרש להגיע אליו. לכן בשלב זה אנחנו לא יכולים להעריך לפרטי פרטים את ההשפעה, אבל אין ספק שהגדלת ההון תשפיע על שיעור חלוקת הדיבידנד ועל יכולת הבנק לעלות בנכסי הסיכון (לגדול באשראי - ע"פ)".

- ייתכן שבשל דרישות ההון לא נראה את לאומי מחלק דיבידנדים בשנים הקרובות.

"מוקדם מדי להעריך, ועם זאת, המגמה ברורה".

- אפשר להניח שהתשואה על ההון של לאומי תרד?

"להעלאת הלימות הון הליבה תהיה השפעה על שיעור התשואה על ההון של כלל המערכת הבנקאית, זו מתמטיקה פשוטה. זאת כמובן לפני נקיטת צעדים שכל בנק ינקוט כדי לשפר את הרווחיות".

- למה אתה מתכוון ב"צעדים להגדלת הרווחיות"? לקיצוץ בעלות העובדים ובמספרם?

"לאומי, כחלק מיעדיו, מטפל באופן אינטנסיבי בהתייעלות. הבנק גיבש תוכנית עבודה מקיפה לגבי ריסון ההוצאות ואנחנו פועלים בצורה נחושה, בתיאום ובשיתוף עם ועד העובדים, כדי לשפר את יחס ההכנסות להוצאות של הבנק".

"הבאנו ערך לבעלי המניות"

מתחילת השנה צנחו מניות הבנקים בעשרות אחוזים והגיעו למכפיל (שווי שוק חלקי הון עצמי) הנמוך מ-1. חמור מכך, מבחינת בנק לאומי, לאחר ארבע שנים עקף אותו בנק הפועלים וחזר להיות הבנק הגדול בישראל מבחינת שווי שוק. "קשה לפרש עד הסוף את תנועת השווקים והתנהגות המשקיעים. יש כאן מרכיב גדול שנובע מאי הוודאות בעולם והתקרבות אי הוודאות לישראל", מנסה הבר להסביר את ירידת המניות. "כשהשווקים תנודתיים ויש אווירה כלל עולמית של עלייה בחששות המשקיעים, זה משפיע באופן ישיר על מחירי המניות של הבנקים בארץ ובעולם".

- כידוע, "להיות ראשון זה מחייב", כפי שגורסת סיסמת בנק הפועלים. אתה מוטרד מכך שבנק הפועלים עקף את לאומי?

"התשואה והרווחיות לאורך זמן של לאומי תואמות את תיאבון הסיכון של הבנק ואת תוכניות העבודה שהדירקטוריון אישר".

- ובכל זאת, היום הפועלים ראשון ולאומי שני. לא מזמן המצב היה הפוך.

"אי אפשר להסתכל על פרמטר אחד מתוך שורה ארוכה של פרמטרים רלוונטיים במערכת גדולה. מסתכלים על התשואה לאורך זמן כפונקציה של רמת הסיכון שרוצים להיות בה".

- לאומי נותר בבעלות המדינה, האם יש בכך חיסרון מול בנק עם בעלים פרטי?

"צריך להסתכל על התוצאות של הבנק לאורך השנים. הדירקטוריון, הנהלת הבנק והמנכ"לית גליה מאור הובילו את הבנק לתוצאות מצוינות בזמן משבר ובפריחה. לכן במבחן ההוכחה, הבאנו ערך לבעלי המניות לא פחות מאף מתחרה".

- בנק ישראל מעוניין להעביר את התיקון לחוק מראני, שיאפשר לבנקים לעבור משליטה בידי גרעין שליטה לשליטה באמצעות שוק ההון. לאומי יהיה כנראה הבנק הראשון בשיטה החדשה.

"לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. השאלה היא איזונים ובלמים. אף אחד לא יודע להצביע בצורה ברורה מה השיטה העדיפה. בכל מקרה נדרשים איזונים, בלמים וממשל תאגידי".

יכולת השכנוע של גליה

ארבע שנים חלפו מאז התראיין הבר בפעם האחרונה. מאז הוא הספיק לסיים קדנציה מוצלחת ביותר כראש אגף תקציבים באוצר, לצאת לשנת צינון, לדחות הצעות לתפקידים בכירים במשק ולהצטרף בינואר 2009 לבנק לאומי כראש חטיבת כספים וכלכלה. מאז הוא דוחה מדי פעם הצעות לחזור לשירות הציבורי לתפקידים הבכירים ביותר.

"חבל שבאת, אני בחור משעמם שלא אוהב להתראיין", הוא אומר מיד בתחילת הפגישה. המציאות טיפה שונה. הבר בן ה-43 סומן לגדולות כאחד הכוכבים הצעירים והמבטיחים במערכת הבנקאית. הוא היה ראש אגף התקציבים כבר בגיל 36, ראש האגף הצעיר ביותר שהתמנה לתפקיד והיחיד שקודם אליו ישירות מתפקיד סגן ראש אגף. היום, כסמנכ"ל בכיר בבנק לאומי, הוא אחד מחברי ההנהלה המשפיעים ביותר ואחראי על תכנון ההון של הבנק, תוכניות העבודה וההשקעות הריאליות. אף אחד לא יתפלא לראות אותו בעוד עשור כמנכ"ל בנק.

כשעזב את האוצר, חיזרו אחריו בכל המשק. הבר בחר בלאומי. אף שההצעה שקיבל מהבנק לא הייתה האטרקטיבית ביותר מבחינת שכר. הוא מנסה להסביר מדוע: "העדפתי לבוא לבנק לאומי בגלל שילוב של אנשים, התפקיד, ועוד הרבה דברים".

- מה עוד למשל?

"יכולת השכנוע של גליה".

- איך הייתה ההתאקלמות בבנק ואיך היה תהליך הלמידה?

"שנתיים וחצי עבדתי באופן צמוד עם המשנה למנכ"ל הקודם, זאב נהרי. זה היה בית ספר מצוין ללימוד המערכת הבנקאית".

- ידוע שבלאומי שכר הבכירים, יחסית למערכת הבנקאית, אינו גבוה.

"זה נכון ששכר הבכירים בלאומי נמוך יותר מהשכר בבנקים אחרים, אבל שכר הוא לא הקריטריון היחיד לבחירה במקום עבודה, ומדיניות השכר בבנק לאומי מושפעת מרוח מסוימת ומדנ"א ארגוני בעל ערכים שאני מתחבר אליהם".