בצוות ההגנה של קצב מעריכים: העליון יפחית את המאסר

‎‎בצוות ההגנה של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, מפגינים אופטימיות זהירה לקראת מתן פסק הדין בערעורו של קצב בבית המשפט העליון ביום חמישי הקרוב בשעה 9:00 בבוקר.

על מועד הקראת פסק הדין הודיעה אתמול (א') מזכירות בית המשפט העליון, לאחר שהרכב השופטים, מרים נאור, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן סיימו את כתיבתו. פסק הדין המלא מחזיק ככל הנראה מאות עמודים, וביום חמישי יקריאו השופטים רק את תקצירו.‏

ערעורו של קצב הוגש לאחר שבחודש דצמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל-אביב את קצב בשני מעשי אונס, בשורה של עבירות מין נוספות וכן בשיבוש מהלכי משפט, בעניינן של כל שלוש המתלוננות שנכללו בכתב האישום - א' ממשרד התיירות, ו-ל' ו-ה' מבית הנשיא. לאחר שלב הטיעונים לעונש גזרו השופטים על קצב, בדעת רוב, עונש של 7 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי וכן פיצוי לשתיים מהמתלוננות העיקריות בסך כולל של 125 אלף שקל. ‏

ואולם, גורמים הצוות ההגנה של קצב מאמינים כי אוזנם של שופטי העליון היתה כרויה במהלך הדיונים בערעור בעיקר לשיקולים בדבר הגנה מן הצדק והשפיטה מצד התקשורת שחווה קצב לאורך השנים. שיקולים אלה הניעו את השופטת יהודית שבח לכתוב, בדעת המיעוט שלה בגזר הדין, כי יש להטיל על קצב עונש של 4 שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי אחת בלבד. ‏

התחושה בקרב הסנגורים, וכן בסביבתו של קצב עצמו, היא שלבית המשפט העליון לא יהיה מנוס אלא להפחית מעונש המאסר הכבד שנגזר עליו במחוזי, לכל הפחות מטעמים של הגנה מן הצדק.

אפשרות נוספת שבצוות הסנגורים לא מוציאים מכלל אפשרות היא שהעליון יתערב באחד ממעשי האונס שבהם הורשע קצב, ולנוכח קשיים במארג הראיות, יזכה את קצב מאחד ממעשי האונס. החלטה שכזו תגרור מאליה גם הקלה בעונש המאסר.‏

הסנגורים יבקשו זמן היערכות

כך או כך, במקרה שבית המשפט העליון לא יהפוך את הכרעת הדין כולה על פיה ולא יזכה את קצב זיכוי גורף, יהיה צורך לקבוע, עם מתן פסק הדין ביום חמישי, את המועד שבו יתחיל קצב לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו.

בחודש מאי השנה נעתר שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לבקשת הסנגורים לעכב את ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק הדין בערעור, החלטה יוצאת דופן שגררה ביקורת חריפה.

סנגוריו של קצב צפויים לבקש מהשופטים פרק זמן של שבועות אחדים, לאחר יום חמישי, לצורך התארגנות, כך שקצב בוודאי לא יוצא מאולם בית המשפט כשאזיקים על ידיו.‏

פרשת קצב החלה כזכור ביולי 2006, לאחר שנחשף כי קצב זימן אליו את היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, והתלונן על ניסיון סחיטה על-ידי מזכירתו לשעבר. ימים אחדים לאחר מכן נפתחה חקירה פלילית, שהופנתה בהמשך כנגד קצב עצמו.

בינואר 2007 הודיע מזוז כי קצב יועמד לדין בכפוף לשימוע בעבירות אונס ועבירות נוספות, אך לפני שהחליט סופית לאחר השימוע, נחתם הסדר טיעון מקל במיוחד, ועתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ נדחו ברוב של 3 שופטים נגד 2.

ביום שבו היה אמור בית משפט השלום בירושלים לאשר את עסקת הטיעון, חזר בו קצב מההסדר. שנה לאחר מכן, במארס 2009, חזר מזוז כמעט לכתב האישום המקורי, והעמיד לדין את קצב בעבירות אונס. ‏

עורכי הדין של קצב, אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, מסרו בתגובה כי על אף ההערכות המצוטטות לעיל, הם עדיין מצפים ומאמינים כי בית המשפט העליון יעניק לקצב זיכוי מלא ומוחלט.