השוק הסלולרי בישראל מתנהל בצורה שונה משאר השווקים, אך נראה שאנו קרובים לרגע שבו נעבור לעבוד לפי המודלים המקובלים בעולם. זאת מפני שהתחרות בשוק מאלצת את המפעילים להגיב לכניסת המתחרים החדשים, ומשום שהרפורמות נותנות אותותיהן, אם כי רחוק מהקצב הנדרש.
שוק המכשירים הסלולריים נוצר מכפייה של הרגולציה ומנוגד לכל היגיון. ישראל היא המדינה היחידה שבה מרבית המכשירים נמכרים על-ידי המפעילים. חבל שוועדת טרכטנברג לא טיפלה בזה, כי משרד התקשורת נכשל כישלון חרוץ ואינו מצליח לפתוח את השוק ליבוא אמיתי וחופשי.
רק בישראל סובל הצרכן מהיצע דל ועלוב של מכשירים, שנמכרים לפי אינטרס המפעיל. כבר הרבה זמן שהציבור שומע על הכישלונות ואינו מבין שבהחלטה פשוטה ניתן לשנות זאת.
אבל מי שצריך לקבל את ההחלטה אינו מתעניין בשוק ציוד הקצה. מבחינתו, הלקוח הישראלי ימשיך לשלם מחיר הגבוה בעשרות אחוזים מעמיתו בחו"ל בגלל תוכניות "חיוב-זיכוי".
במרבית המדינות, כשהמפעילים מוכרים מכשירים, הם מציעים אותם במסגרת החבילה. כלומר, אם לקוח בוחר חבילה - הוא זכאי לקבל מכשיר. בארץ זה הפוך - הצרכן בוחר מכשיר, ולפיו הוא מקבל את החבילה.
ההיפוך הזה גורם לכך שהמכשירים מאוד יקרים, ואין תחרות אמיתית. זאת בעוד שבמדינות אחרות המכשירים נמכרים ברשתות ייעודיות, והצרכנים נהנים ממגוון וממחירים טובים הרבה יותר.
אם משרד התקשורת היה דואג לקמפיין ומביא את הרפורמה לידיעת הציבור, כנראה שהיינו עדים למודעות רבה יותר, והייתה נוצרת רציונליזציה בשוק. אך כשרפורמה פשוטה, שכבר עברה בכנסת ומחייבת עבודה של יומיים וחצי, מתעכבת שנה סתם כך - אפשר להבין עד כמה אכפת לממשלה מהצרכנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
