ועדת החוקה תדון בפירוט בכל אחד מסעיפי הקודקס האזרחי

כך הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם ■ נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק: "הקודקס לא בא ליצור משפט אזרחי חדש. נקודת המוצא היא הדין הקיים תוך תיקון החסרונות שלו"

ועדת החוקה של הכנסת מתכוונת לדון בפרוטרוט בכל אחד מסעיפי הקודקס האזרחי, במסגרת דיוני חקיקה אינטנסיביים שיתקיימו אחת לשבוע - כך הודיע הבוקר (ג') יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, בישיבת הפתיחה החגיגית של דיוני הוועדה על הצעת "חוק דיני ממונות", שאושרה לפני חודשים אחדים בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, שעמד במשך כ-20 שנה בראש הוועדה הציבורית שגיבשה את הצעת הקודקס, בירך על כוונתה של ועדת החוקה לבחון לעומק את ההסדרים המשפטיים הכלולים בקודקס, והציע לסייע לחברי הכנסת במהלך הדיונים. ‏

‏"שר המשפטים יעקב נאמן אמר שהוא מצפה שנסיים את הדיון בקודקס בתוך שבועיים שלושה", פתח רותם את הדיון, "אנחנו נשתדל לדון בחוק ברציפות, אבל נעבור סעיף-סעיף ונבדוק כל נושא שעולה בקודקס. יש שם שאלות ערכיות וציבוריות כבדות-משקל, ואי-אפשר לטאטא אותן מתחת לשטיח. בפרק עקרונות היסוד יש שאלות של השקפת עולם משפטית, תיחום סמכויות של המחוקק ובתי המשפט, ואלה דברים שצריך לעסוק בהם ללא פחד". ‏

ברק אמר כי "הקודקס לא בא ליצור משפט אזרחי חדש. נקודת המוצא היא הדין הקיים תוך תיקון החסרונות שנמצאים בו ותוך האחדתו לחוק דיני ממונות מקיף ומודרני. עם זאת, הצעת החוק איננה מהווה קודקס אזרחי שלם, בדומה לקודקסים של צרפת, גרמניה, איטליה או הולנד. הקודקס שלנו איננו שלם, כי אין בו כל הסדר של דיני משפחה, אין בו נגיעה לדין הדתי החל בתחום זה, ואין בו ניסיון לשנות את הדין החילוני המצוי כבר בתחום דיני המשפחה".

ברק ציין כי הקודקס יבטיח קוהרנטיות ויגביר את הוודאות המשפטית. ‏

ביחס לדבריו של ח"כ רותם אמר ברק כי "אנחנו עבדנו קשה על הצעת החוק, אבל עבודתנו איננה תחליף לעבודת הוועדה שלכם. אני אשמח מאוד שתיכנסו לעומק ההסדרים שהצענו ותיעזרו עד כמה שאפשר בחברי הוועדה שמכירים את הנושא היטב".

ברק אף ציין כי ישמח אם ועדת החוקה תמצא שם מוצלח יותר להצעת החוק, מאשר השם שהציע הוא עצמו - חוק דיני ממונות.‏

חוק דיני ממונות בא לאגד עשרות חוקים אזרחיים קיימים, לעבדם לדבר חקיקה אחד ולעדכן את ההסדרים המשפטיים שבהם בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות ולהתפתחויות בפסיקה. העבודה עליו החלה עוד בשנות ה-70, בשנת 2004 פירסם משרד המשפטים טרום-תזכיר חוק, והתזכיר עצמו פורסם ב-2007 להערות הציבור.

ועדת משנה מיוחדת של ועדת השרים לחקיקה קיימה 8 ישיבות בהצעה, ובפרט בסעיפים שנויים במחלוקת, כגון הגדרתם של "ידועים בציבור" בפרק הירושה שבקודקס.

השר נאמן הבטיח כי נציגי משרד המשפטים יעמדו לרשות ועדת החוקה בניסיון לקדם את הצעת החוק במהירות ככל האפשר. "סיום תהליך חקיקה זה יותיר רושם וחותם לעתיד", אמר נאמן.‏

השופט בדימוס יעקב טירקל, שעמד בראש ועדת משנה שעסקה בפרק הירושה בקודקס, אמר כי הוועדה הכניסה מספר שינויים חשובים לעומת הדין הקיים בתחום הירושה. "היו תיקונים שנכנסו בגלל התפתחות הטכנולוגיה, בעיקר בתחום הרפואי. כך למשל בתחום ההפריה המלאכותית, בחוק היום נקבע כי ילד שנולד בתוך 300 יום אחרי מותו של אביו, מניחים שהוא בנו של אביו. אבל היום ילד יכול להיוולד באמצעות ביצית מופרית שנשתמרה זמן ממושך יותר. דוגמה אחרת - לצרף לדרכי עשיית הצוואה צוואה מוקלטת בווידיאו. עניינים נוספים - הגדרת הידועים בציבור, וכן הכנסנו מושג חדש של בני זוג-פרודים. אלה התפתחויות חשובות, וחשוב שהדברים יתקבלו בחקיקה".

טירקל הציע כי ועדת החוקה תתחיל את דיוניה בפרק הירושה, כדי שזה יחוקק במהירות האפשרית.‏

פרופ' מיגל דויטש, ששימש כחוקר הראשי של הוועדה בראשות ברק, אמר כי "החוק האזרחי בישראל יהיה טוב יותר לאחר חקיקת הקודקס מאשר המצב כיום. ראוי מאוד שכל דבר ייבדק על-ידי חברי הוועדה בדיון פתוח, נמרץ ככל האפשר".

לדבריו, "יש מתח נצחי בין ודאות משפטית לבין שיקולי צדק, לעולם יישאר מרווח מסוים לשיקולי צדק ושיקול דעת משפטי. אבל ראוי ליצור מינון נכון בין המשקל של החקיקה למשקל של הפסיקה. אם הקודקס החדש ייצור חקיקה טובה יותר - גם שיקול-הדעת השיפוטי יצטמצם בפועל, אבל אין אשליה שבעזרת הקודקס אנחנו מעקרים את שיקול-הדעת השיפוטי".

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד ברוך כצמן, אמר כי הלשכה מבקשת להיות מעורבת ולסייע בדיונים על הצעת החוק. ‏