שימוע למחוקקים, לא לשופטים

לתת לפוליטיקאי למנות את שופטי ישראל זה לא רחוק מלתת לחתול לשמור על השמנת

קודם כל, צריך לומר ולהכיר בכך שלא כל יוזמה חקיקתית שבאה מהימין היא בהכרח פסולה. כבר כתבתי כאן על הצעת החוק להגדלת הפיצוי על לשון הרע כאשר העיתונות מוציאה לשון הרע על אזרחים. לא משנה אם לימין יש גם מטרות אחרות בהצעת החוק הזאת, התוצאה היא חיובית.

במצב בו השמאל רואה מחובתו להגן על העיתונות, גם כאשר זו סורחת - טוב שהימין יוצר משקל שכנגד למגמה זו. הדמוקרטיה, צריך לזכור, אינה רק הגנה על העיתונות, היא חייבת להגן גם, ואולי בעיקר, על האזרח, כאשר העיתונות עושה שימוש לרעה בחופש שניתן לה.

מחוקקים ללא גבולות

אבל יש בימין אנשים שאין להם גבולות, ולא רק בתחום המדיני. הם מזכירים מהמר שלא יודע מתי להפסיק, עד שהוא מאבד את כל נכסיו. עכשיו הם הגיעו למקום שהוא בפירוש בבחינת ייהרג ובל יעבור.

בית משפט בלתי תלוי הוא לא רק אחד מיסודות הדמוקרטיה, הוא גם אחד מיסודות קיומה של חברה מתקדמת. לתת בידי פוליטיקאים את הכוח להחליט מי יהיו שופטי ישראל, זה לא בדיוק כמו לתת לחתול לשמור על השמנת - אבל זה גם לא רחוק מזה.

ארה"ב אינה דוגמה

ושלא יביאו לנו את ארה"ב כדוגמה. קודם כל, לא כל מה שנהוג בארה"ב ראוי לחיקוי. בוודאי לא הנושא הזה. אבל בכל מקרה, הנורמות המקובלות אצל פוליטיקאים בארה"ב שונות מאלה הנהוגות אצלנו. מפחיד לחשוב שכמה מנבחרינו שיושבים היום מאחורי סריג ובריח היו מחליטים לגבי מינוי שופטים.

שופטים רבניים

הרי ברור לכל שאם תתקבל היוזמה הזאת, יהיה תהליך מינוי השופטים זהה לזה של מינוי דיינים לבתי הדין הרבניים. כלומר, "תן וקח", ובעיקר "תן ותן", תהליך מושחת ומשחית. צמרמורת עוברת בגופי למחשבה שמועמדים לשפיטה יצטרכו לעשות לעצמם לובי, כלומר "ללקק" לאנשים שלעתים אינם ברמתם, ולא רק מהבחינה המוסרית.

צל כבד על ביבי

את הצעת החוק הזאת צריך היה להרוג בעודה בחיתוליה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא עשה זאת, והוא אינו מראה סימנים שהוא מתכוון לפעול בכיוון זה. זו התנהגות המטילה עליו צל כבד.

מנהיג מתנהג כך רק כאשר הוא רואה עצמו מחויב לאינטרסים פוליטיים מעוותים. אם אתה, ביבי, לא תעצור את מופקרי הימין - בסוף הגולם הזה יקום גם עליך.

אולי שימוע למחוקקים?

אם בכלל, אז הצעת החוק הזאת מוכיחה שלכנסת מגיעים אנשים בלתי ראויים בעליל. כדי להבטיח שרמת חברי הכנסת תהיה ראויה למוסד בו הם מכהנים, אני מציע שכל מועמד לכנסת יעבור שימוע על תכונותיו, אופיו, השכלתו, עקרונותיו.

מי יערוך את השימוע? ובכן, מי מתאים לכך יותר משופטים, בהווה או בעבר? נדמה שזה יותר הגיוני מאשר ההיפך, לא?