מרוויחים יותר, יוזמים פחות: שיעור היזמות בישראל בירידה

תבקש לחשוב שככל שמדינה היא עשירה יותר, יהיו בה יותר יזמים. הרי יהיה יותר כסף פנוי לאנשים, פחות טרדות הנוגעות ל"צדק חברתי" ופחות דברים למחות עליהם. אלא שדווקא במדינות מערביות, אלה שמאפשרות לתושביהן להתפרנס בקלות, אחוז היוזמות הוא נמוך יותר.

מתברר, כי אחוז היזמות בשלביה המוקדמים גבוה מאוד דווקא במדינות שבהן רמת ההכנסות לנפש נמוכה מאוד - כמו גאנה, פרו, גואטמלה ובוליביה או במדינות שבהן רמת ההכנסה לנפש גבוהה מאוד - כמו איסלנד, אוסטרליה, נורבגיה, ארה"ב וגם ישראל. בתווך, נמצאות המדינות המערביות, שאצלן רמת ההכנסה לנפש גבוהה, ושם אחוז היזמות בשלבים המוקדמים הוא נמוך.

מסקנות אלה עולות מממצאי המחקר הבינלאומי Global Entrepreneurship Monitor (GEM), שהחל בשנת 1999 ומהווה כיום את מצבור הידע הגדול ביותר בעולם בנושא יזמות בהתהוות. המחקר בוחן את רמת היזמות ואת מאפייניה בקרב 85 מדינות המשתתפות בו, כולל ישראל. בארץ מוביל אותו פרופ' אהוד מניפז, במסגרת מרכז עירא בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון, ושותפים לו הקתדרה ליזמות מטעם הסנאט באוניברסיטה, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ועמותת מט"ע.

המחקר דוגם בכל שנה שליש מאוכלוסיית העולם בגילאים 18-64 - בסך הכול בין 250 ל-300 מיליון איש. הדגימה נעשית על בסיס פרסונלי, כאשר כל אדם עונה על 162 שאלות שאמורות לכמת את הנטייה ליזמות, הפחד מכישלון, מספר העובדים המועסקים, רקע סוציו-אקונומי, מגדר ומגזר. המודל משייך את כל הנתונים הנ"ל לפרמטרים מקרו-כלכליים ומטרות המחקר הן לאתר גורמים המעודדים ומאפשרים גידול ברמת היזמות הלאומית, כמו גם גורמי כשל.

פרופ' מירי לרנר, ראש החטיבה ליזמות במכללה האקדמית תל אביב יפו, ומי שעמדה בראש צוות המחקר הישראלי מיום הקמתו ועד שנת 2006, אומרת כי

ישראל ממוקמת על ציר אחוז היזמות כמו אחדות ממדינות אירופה, ובמיוחד היא דומה למדינות כמו שווייץ ושוודיה.

ההסבר לכך פשוט הרבה יותר ממה שנדמה. "במדינות העניות, רווחת הרבה יותר מגמת הפנייה לעסקים עצמאיים, מפאת היעדר הזדמנויות תעסוקתיות אחרות", אומרת פרופ' לרנר, "בשל היצע נמוך של משרות כשכירים, הדרך היחידה להתפרנס היא באמצעות הקמת עסק. לכן, מרבית היוזמות במדינות הללו הן אילוץ. לעומת זאת, במדינות המפותחות ביותר, שעליהן נמנית גם ישראל, הכלכלה מוטית לחדשנות - מה שמסביר את שיעורי היזמות הגבוהים".

יזמות - הקטר ליציאה ממשבר

ממצאי המחקר לא נוטים חסד ליזמים הישראלים. בשלוש השנים האחרונות מתרחשת מגמה מתמדת של ירידה ביוזמות המתהוות בישראל, וכיום היא ממוקמת מתחת לממוצע של המדינות המפותחות: ממוצע אחוז היזמות הוא 5.6%, בעוד שבישראל אחוז היזמות הוא 5% - פער של כ-11%.

"במדינות מערביות, 50% ממקומות העבודה החדשים הם תוצאה של יוזמות חדשות", אומר פרופ' מניפז, יו"ר מחקר GEM בישראל בשש השנים האחרונות, "וזהו גם הקטר ליציאה מהמשבר הנוכחי".

לדבריו, "במדידה שערכנו בשנת 2010 מצאנו שב-59 מדינות היו 250 מיליון איש שעסקו בצורה פעילה ביזמות ובהקמת עסקים חדשים. 63 מיליון איש מצפים להעסיק לפחות חמישה עובדים כל אחד, ומתוכם 27 מיליון מצפים להעסיק לפחות 20 עובדים תוך חמש שנים. כך ייווצרו כמיליארד מקומות עבודה חדשים - וזה המנוע שיכול לסייע לנו לצאת מהמשבר הכלכלי העולמי".

- היכן המחאה החברתית באה לידי ביטוי בנתונים?

מניפז: "כל הסממנים שקדמו למחאה החברתית שהחלה בישראל בקיץ האחרון היו על פני השטח, רק שאף אחד לא ידע לפרש אותם נכונה. אחת השאלות שאנחנו שואלים במחקר היזמות מתייחסת לתפיסת האי-שוויון בין המינים - מה שמסביר את השוני בין אחוז היוזמות של גברים ונשים - ואנו רואים כי בשלוש השנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל התחושה של אי-שוויוניות. באחוזים, זו עלייה של 20% משנת 2007 ועד שנת 2010 - כאשר תחושת האי-שוויון חזקה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. הדבר גם יכול להסביר מדוע מובילות המחאה הן דווקא נשים".

עלייה בשיעור היזמים הערבים

מהמחקר עולה עוד, כי 2010 הייתה השנה השנייה ברציפות שבה עלתה רמת היזמות של הישראלים הערבים (6.5%) על רמת היזמות של הישראלים היהודים (5%) בהקמת עסקים חדשים - מה שמעיד על רמת השתלבות פחות טובה של הערבים, שכן כאשר הם יוצאים לדרך עצמאית הם פחות מהווים חלק אינהרנטי מהחברה. את המגמה ההפוכה, שמעידה על התערות טובה יותר בחברה הישראלית - אפשר לראות במגזר המהגרים מבריה"מ לשעבר - שם אחוז היוזמות הוא 2.8%.

נקודת אור שמובאת במחקר קשורה ליוזמות בנגב. "ההשקעה במיזם חדש בנגב היא כמחצית מההשקעה ביזמות חדשה במרכז הארץ", אומר מניפז. "אמנם, גם ההכנסה ממיזמים חדשים נמוכה באופן משמעותי מאלו שנמצאים במרכז הארץ, אבל רמת הכשל של יוזמות חדשות בנגב נמוכה יותר מאשר במרכז הארץ".

- כיצד מסבירים זאת?

"מרבית היוזמות בנגב הן מתוך הכרח, בעוד שבמרכז הארץ הן בדרך-כלל מתוך צורך למימוש עצמי. אגב, מעניין לציין שאף לא אחד מהיזמים בנגב, היה בעל הכשרה של תואר שני במנהל עסקים".

חוקרי GEM בדקו באופן ספציפי את תעשיית ההיי-טק בראי היוזמות. בשלוש השנים האחרונות רואים החוקרים עלייה מתמדת בפעילות האנג'לים, כך שבשנה האחרונה הם הגיעו לשיא והם מהווים 3.6% מכלל האוכלוסייה. לגישתם, תופעה זו מצביעה, בין היתר, על כך שמסלול המימון הבנקאי - שמתמקד בעיקר בלווים גדולים וממונפים - לא מצליח להסתגל לצורכי האשראי של העסקים הצעירים, ובמקומם נכנסו לתמונה האנג'לים שהצליחו לייצר פתרונות זמינים וטובים יותר.

חשיבות האנג'לים עולה אף יותר כשבוחנים את העסקים הצעירים במגזרי האוכלוסייה השונים: המגזר הערבי מוביל בשיעור אנג'לים; אחריו נמצא מגזר המהגרים מבריה"מ לשעבר; והרחק מאחוריהם - בפער גדול - נמצאים הישראלים ה"ותיקים".

מי האנג'לים הללו? 37% מהם חברים או שכנים; 33.8% קרובי משפחה; 13.5% אנשים זרים שמצאו רעיונות טובים; 9.5% קרובי משפחה מדרגה נמוכה; ו-4.1% חברים לעבודה. לנשים עליונות בפעילות האנג'לים במגזר הערבי ובמגזר המהגרים מבריה"מ לשעבר, לעומת פעילות הנשים הישראליות.

חוזרים לשורשים

שבוע היזמות הגלובלי מתקיים השבוע (13-20 בנובמבר) בישראל, זו השנה השלישית. במסגרת שבוע זה נערכים ברחבי הארץ מאות אירועים - מפגשים, סדנאות וכנסים - לעידוד היזמות, החדשנות והיצירתיות, בהשתתפות בכירי המשק ויזמים בולטים.

"הכוונה היא לפזר את אבקת הפלאים הזאת שנקראת יזמות", אומרת אלה מטלון, יו"רית שבוע היזמות הגלובלי בישראל ומנכ"לית פורום MIT באוניברסיטת תל אביב. "ואנחנו מתכוונים לעשות זאת באמצעות שני פרויקטים מרכזיים. האחד הוא 'חזרה לשורשים' - יזמים ומובילי משק שחוזרים למקום בו גדלו והתחנכו, ויספרו על ניסיונם. השני הוא 'יזמות על הבר' - יזמים חברתיים ויזמי היי-טק שיצאו לפאבים כדי לדבר עם צעירים ולשתף אותם בניסיון שצברו.

"המטרה היא להגביר את המודעות לכך שבעזרת יזמות אפשר לעשות שדרוג כלכלי וחברתי, בעיקר בקרב קהלים שחושבים שיזמות היא לא העסק שלהם, מפני שנחשפו רק לסיפורי המצליחנים. אנחנו רוצים להראות להם שכל האופציות פתוחות בפניהם".

 ישראל במקום טוב באמצע שיעור היזמים בישראל בהשוואה למדינות המפותחות