"בחרתי בלימודי מזרח אסיה - ומרוויחה בקושי 200 שקל ביום"

המחאה החברתית שהוצתה בקיץ ממשיכה לזמן לאתר "גלובס" סיפורים אישיים על אנשי מעמד הביניים, המשתפים בסיפוריהם האישיים במכתבים, פוסטים ומסרים שונים; אנשים מן השורה שכותבים על יוקר המחיה, על הקריירה ועל השפעת המצב הכלכלי-חברתי על חייהם.

■ רודיון יגדש: "אני בן 32, בוגר טכניון שחוזר לגור אצל אמא"

■ הסיפור של משה ג': "אני בן 31 ולא חשבתי שהחיים פה יהיו קשים כ"כ"

■ המכתב של א': "גם בעשירון העליון לא גומרים ת'חודש"

■ המכתב של שירה: "בת 27, שני תארים, 4,000 שקל משכורת - ענייה חדשה"

להלן מכתב נוסף, שהגיע לאחרונה לעמוד הפייסבוק של "גלובס". הכותבת היא רחל קדמי, בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה:

"תמיד הייתי טיפוס של המקצועות ההומניים. בתיכון נמשכתי למקצועות כמו ספרות ותנ"ך, ופחות למקצועות המתמטיקה והפיזיקה. אבל מה עושים עם תואר במקרא? בסופו של דבר - אחרי התלבטויות והתייעצויות עם קרובי משפחה וחברים - הלכתי ללמוד לימודי מזרח אסיה, כי אמרו לי שסין היא עתיד העולם וטוב שתהיה לי ידיעה בשפה ובתרבות של המזרח.

"היום זו מתגלה כהבטחה בלי כיסוי. אני אחרי תואר שסיימתי בהצטיינות ובלי עבודה בתחום. קשה מאוד לעשות קריירה באקדמיה בתחומי מדעי הרוח, כי אין שם תקנים וקרנות מחקר כמו במדעי הטבע. אני מרגישה שאני נמצאת על שוקת שבורה.

"אבי, שהינו יועץ השקעות בבנק, המליץ לי לעשות הסבה לראיית חשבון - כי שם שוכב הכסף. אבל אני לא נמשכת לזה בכלל. ובכל זאת, צריך להתפרנס - לא? אני מתלבטת האם ללכת ללמוד תואר שני בלימודי מזרח אסיה - תחום שלא הוכיח את עצמו בינתיים, או להקשיב לעצתו של אבי וללכת נגד הנשמה.

"בינתיים, אני עובדת בעבודות מזדמנות וזמניות, כמו עזרה לגננות בפעוטונים, ומשתכרת 200 שקל ליום עבודה פיזית קשה, שממש לא נמצאת בתחום שלי, ואני מתוסכלת מאוד מהמצב אליו נקלעתי.

"ברור לי, שההמלצה ללכת רק עם הלב לא נכונה בבחירת מקצוע - אבל מה אני יכולה לעשות עכשיו עם התואר הזה?"

חוה ניסנבוים, יועצת קריירה, עונה לקדמי: "הבעיה המרכזית שלך מונחת במוטיבציה נמוכה"

רחל, לימודי מזרח אסיה וידיעת שפה כמו סינית, פותחים לך מגוון אפשרויות קריירה: את יכולה לפתוח עסק וללמד את השפה, ללוות תיירים או משלחות מסין, לעבוד כשכירה בשגרירות, או כשכירה בעסקים שרוצים לייצר בסין.

הבעיה המרכזית שלך, כפי שמשתקף במכתבך, מונחת במוטיבציה נמוכה. להערכתי, היא נובעת ממיקוד שליטה חיצוני: את פחות מקשיבה לעצמך, לתשוקה שלך, לדבר שמעורר בך השראה; ויותר לעצות מבחוץ - להורים, לחברים. את מדברת על "ללכת עם הלב", אבל מה זה אומר לגבייך? אני מציעה שתחשבי מהו העיסוק שבאמת גורם ללב שלך לשיר, ומשם להתחיל.

עוד משהו שמגביל אותך, היא הפרדיגמה של "מקצועות שאין בהם כסף". ראשית, גם במקצועות הנדסיים הכסף לא מונח היום על הרצפה, וצריך לעבוד קשה מאוד כדי לפתח בהם קריירה. שנית, תחומים שנחשבו בעבר כבעלי יוקרה תעסוקתית נמוכה, כמו תכשיטנות ואיפור, מצליחים היום מאוד, בגלל ערוצי השיווק והמכירות שהאינטרנט פתח להם. קרי, תוכלי להצליח בכל תחום שתבחרי.

לסיכום, אני מציעה לך לברר לעצמך מה את אוהבת לעשות ולחבר את העיסוק החדש, עם הידע שלך בסינית. למשל, אם יש לך אהבה לעיצוב, העלי את מוצרייך לאתרים בינלאומיים בסינית. כך תמנפי את שתי החזקות שלך, ותקבלי יתרון תחרותי אדיר על פני אמנים אחרים.