אחרי חופש הביטוי: האם גם זכות העמידה בבג"ץ תוגבל?

ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שמטרתה להגביל את יכולתם של ארגוני זכויות אדם לעתור לבג"ץ כ"עותרים ציבוריים"

מתקפת החקיקה נגד ארגוני זכויות אדם ומערכת בתי המשפט נמשכת: ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שמטרתה להגביל את יכולתם של ארגוני זכויות אדם לעתור לבג"ץ כ"עותרים ציבוריים".

יצוין כי רבות מהעתירות העקרוניות לבג"ץ, כנגד מהלכי הממשלה או כנגד חקיקה של הכנסת הפוגעת בזכויות אדם המעוגנות בחוקי היסוד, מוגשות על-ידי ארגונים ציבוריים דוגמת האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון ואחרים.

על-פי הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת דני דנון ויריב לוין ושהונחה על שולחן הכנסת כבר בחודש מארס השנה, יתוקן חוק יסוד: השפיטה כך שתצומצם זכות העמידה לעותר ציבורי. כאשר העותר הציבורי איננו מי שנפגע ישירות מהפעולה השלטונית שנגדה עותרים, עליו להיות תאגיד הרשום בישראל ועיקר פעולתו בישראל; אם יש נפגע ישיר מהפעולה השלטונית שלא עתר בעצמו לבג"ץ, לא יוכל העותר הציבורי לעתור במקומו; עתירה של עותר ציבורי תוכל להיות מוגשת רק על "פגיעה חוקתית מהותית בסדרי השלטון, פגם מהותי בפעולת המינהל הציבורי כנגד הציבור או כל עניין אחר בעל אופי ציבורי מובהק".

עוד נקבע כי עותר ציבורי המקבל תרומות מגורמים מדיניים זרים, יחויב לצרף לעתירתו לבג"ץ את רשימת התרומות שקיבל מגורמים מדיניים מחו"ל ב-3 השנים האחרונות, לרבות זהות נותן התרומה, סכומה ומטרתה התרומה או ייעודה.

בדברי הסבר להצעת החוק מצוין כי מטרת החקיקה היא לעגן בחוק את מעמדו של העותר הציבורי, שהוסדר עד עתה בפסיקת בית המשפט בלבד.

"גם לעתירות ציבוריות יש סייגים לזכות העמידה. זאת, בפרט כאשר הנפגע הישיר נמנע מלעתור, ויש חשש שבפני בית המשפט לא תונח התשתית העובדתית הנכונה, ואף תיגרם פגיעה שלא לצורך בבעל העניין עצמו. לפיכך מוצע לקבוע קריטריונים המאזנים את השימוש בכלי חיוני זה, תוך שימוש במספר פרמטרים, במטרה להבטיח את תקינות ההליך ושמירה על הזיקה שבין הפגיעה לזהות העותר".

באשר לחובה לחשוף את מקורות המימון הזרים של עותרים ציבוריים, יוזמי החוק מציינים כי כך ניתן יהיה "לוודא כי לא יוכנסו לשערי בית המשפט העליון מניעים זרים של גופים אינטרסנטיים או עוינים, במסווה של עתירה בשם הציבור. במערכת הדה-לגיטימציה המתנהלת מזה מספר שנים כנגד הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מנסים גופים עוינים להשפיע על פעולותיהן של הרשויות בישראל, במסווה של עתירות ציבוריות מטעם הציבור".

האגודה לזכויות האזרח פנתה כבר בשבוע שעבר לוועדת השרים לענייני חקיקה והתריעה מפני הצעת החוק הדורסנית. "מדובר בהצעת חוק הבאה לצמצם באופן משמעותי את האפשרות של ארגוני זכויות האדם ועמותות לשינוי חברתי לעתור לבג"ץ ולצמצם את הסוגיות הציבוריות הרגישות שמגיעות לפתחו של בג"ץ", טוען היועץ המשפטי של העמותה, עו"ד דן יקיר. "הצעת החוק מרחיקת לכת ובאה למנוע עתירות דווקא בנושאים שיש בהם פגיעה קשה וחמורה נגד קבוצה גדולה של אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, שאין באפשרותם לעתור או שחוששים מפני מעורבות בהליך משפטי".

לדברי האגודה לזכויות האזרח, גם הדרישה לחשוף את התרומות שקיבל הגוף ב-3 השנים האחרונות היא פסולה. "ממילא מחויבויות עמותות כיום לדווח לרשם העמותות על תרומות שכאלה, והן גלויות לציבור בשקיפות אף באתרי האינטרנט של הארגונים. המידע שבו מדובר אינו רלוונטי לדיון המשפטי, ומשתמע ממנו כאילו ארגונים משמשים מריונטות בידי מדינות זרות כדי לקדם את האינטרסים שלהם באמצעות עתירות לבג"ץ. אין דבר רחוק מן המציאות מהאשמה מופרכת זו, שאין לה כל בסיס בעובדות".