כיצד מתכונן משרד הביטחון לקיצוץ של מיליארדי שקלים?

בקריה בתל אביב גמרו אומר לא לקחת אחריות בלעדית על אופן הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון: רוצה הממשלה להקטין את התקציב במיליארדים? תואיל בכבודה להחליט בעצמה היכן וכיצד לקצץ.

בכירי מערכת הביטחון, שערים לתהפוכות האזוריות, להתעצמות האיומים, למורכבות האתגרים ולצרכים של צה"ל ושל גופי המודיעין, לא מתכוונים להחליט בעצמם אם לסגור את תוכנית טנק המרכבה; להפסיק הצטיידות במיירטים של כיפת ברזל; להאט את קצב ההצטיידות בנגמ"שים חדשים או לדחות את התוכנית לבניית מערך יעיל של לוחמת סייבר.

כל אלה עולים מיליארדים רבים, אך בקריה בתל אביב רוצים שהממשלה כולה תחליט, שכל שר ושר יהיה חתום על כל שקל שנחסך ובעת הצורך שגם יישא באחריות, אולי גם יתפתל מול חברי וועדת החקירה כשיידרש להסביר מדוע ועל סמך מה חשב שאפשר לוותר על הטיל ההוא.

זאת הסיבה שבמשרד הביטחון ובצה"ל מקפידים שלא לפרט את האופן שבו ייעשה קיצוץ המיליארדים בתקציב המערכת: הם את שלהם כבר עשו לאורך כל החודשים האחרונים, הזהירו מהמלחמה שעוד תבוא, התריעו על הצורך בהצטיידות בנשק, הבהירו שמצרים של היום היא לא מצרים של מובארק, שחופי סיני כבר לא יתמלאו בנופשים ישראלים בסוכות ובפסח.

אווירת נכאים

משרד האוצר וועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא התרשמו מנבואות הזעם, הגדירו את הטענות כניסיונות הפחדה שכבר לא עובדים על איש ואמרו שהפתרונים נמצאים בשומנים: היצמדות למתווה של דוח ברודט והתייעלות בכוח האדם, צמצום המשלחות הביטחוניות לחו"ל וחיסכון בהוצאות השוטפות - כל אלה, לפי האוצר, יכולים בהחלט לספק את הכסף שחסר למדינה כולה.

צוות מיוחד שמינה שר הביטחון, אהוד ברק, בראשות מנכ"ל משרדו, אודי שני, יושב על המדוכה כבר שבועות: אנשיו סורקים את סעיפי ההוצאות של מערכת הביטחון ב"מסרקות ברזל", כפי שהגדיר זאת בעבר ברק בעצמו. הצוות מסמן את הפרויקטים השונים, מתמחר כל אחד מהם בנפרד, מציין למה משמש כל אמצעי, מאפיין כל טיל, מכ"ם וכל פיתוח אך לא מוכן לחרוץ את גורלו של אף אחד מהם. המסמך המפורט יועבר לכל אחד משרי הממשלה - שהם יחליטו.

כשגורמים ביטחוניים בכירים מבהירים בשבועות האחרונים ש"כל האופציות מונחות על השולחן" הם לא מתכוונים רק להתחמקות אלגנטית משאלת התקיפה האפשרית באיראן; הם מתכוונים גם לגורל של פרויקטים שכבר נתפשים לאומיים: סגירת קווים בתוכנית טנק המרכבה סימן 4 ואולי גם האטה ניכרת בקצב המעבר של צה"ל לנגב, שעולה ויעלה למערכת עוד מיליארדים רבים. בינתיים, בדווים ימשיכו להשתלט על קרקעות שבהן עתיד צה"ל לבנות חלק ממחנותיו. זה קרה ליד היישוב עומר, ממש על השטח שבו עתידה לקום קריית המודיעין של צה"ל.

כ-100 תעשיות אזרחיות מקרית שמונה ועד באר שבע מעורבות בפרויקט טנק המרכבה: מפעלים, חלקם בתי מלאכה קטנים שמייצרים רכיבים ייעודיים לטנק, ייסגרו ברגע שמשרד הביטחון יפסיק הזמנות. בשבועות האחרונים העידו תעשיינים רבים שעוסקים בתחום על אווירת נכאים ואי וודאות. משרד הביטחון יודע את זה. בשיחות סגורות בכיריו מנסים להשתמש בעובדה הזאת כמנוף, להזהיר מאבטלה של מאות עובדים - בעיקר בפריפריה. אם אחמדינג'אד כבר הפסיק לרגש את ממשלת ישראל, אולי החשש משטף של מובטלים שמידפקים בשערי לשכות התעסוקה יזיזו משהו למישהו.