שני משרדי עו"ד חויבו ב-250 אלף שקל הוצאות - וערערו לעליון

שני המשרדים, בתחום המוניציפלי, טענו לאי-חוקיות של מכרז רק לאחר שהפסידו בו ■ עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ: "פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי שגוי"

שני משרדי עורכי דין מובילים בתחום המוניציפלי - מלכה אנגלסמן ושות' וכץ, גבע, איצקוביץ - הגישו ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין שחייב אותם בהוצאות משפט גבוהות במיוחד - 240,000 שקל, כל משרד 120,000 שקל - לאחר שבקשתם לביטול מכרז ממשלתי בו השתתפו והפסידו - נדחתה. במכרז עצמו זכו שלושה משרדי עורכי דין אחרים. מדובר במכרז שפרסם מינהל הדיור הממשלתי שבאגף החשב הכללי במשרד האוצר.

עו"ד מלכה אנגלסמן טענה כי יש לבטל את המכרז בגין אי-חוקיות, כיוון שהוא עומד בסתירה לחוק לשכת עורכי הדין. משרד עורכי הדין כץ, גבע, איצקוביץ ביקש בעתירתו צו שיורה לאפשר לו לעיין בהצעות האחרות שהוגשו על-ידי כל המשרדים שהתמודדו במכרז, וכן בהסכמים לשיתוף-פעולה שנכרתו בין חלק מהזוכים, כמו גם על ביטול הזכייה.

בית המשפט קיבל את עמדתו של עו"ד אילן בומבך, שייצג, יחד עם עו"ד יריב רונן ממשרדו, את משרד משרד עורכי הדין פלג שויטש מוסקוביץ (אחד הזוכים במכרז). השניים טענו כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מהטעם של שיהוי והן מטעם של מניעות.

כמו כן, התקבלה טענתם של עורכי הדין בומבך ורונן כי אין לפסול את זכייתו של המשרד שייצגו והחברה עמה הוא משתף פעולה בתחום הארנונה רק מהטעם ששניים מעורכי הדין השותפים במשרד זה הינם בעלי מניות בחברה אחרת, מבלי שהם נושאים בתפקיד כלשהו בחברה. לדבריהם, מדובר במגבלה מידתית אשר אין בה ניגוד עניינים.

השופטת נאוה בן-אור מבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה את עתירתם תוך שהיא פוסקת כי מאחר שהעתירות תוקפות את תנאי המכרז, היה על העותרים להגישן סמוך למועד פרסום המכרז ולא לאחר שגילו כי הפסידו בו.

"הגשת העתירה בשלב כה מאוחר פוגעת באינטרס ההסתמכות הן של המדינה והן של המשתתפים במכרז. כך גם פוגעת היא באינטרס הציבורי שבמימוש המכרז, וכך גם נפגע עיקרון השוויון, שהרי העותרים, שנחשפו עתה להצעות הזוכים במכרז, מבקשים להביא לביטולו, והתמודדות מחדש תהיה מתוך מודעות לטיבן ולמהותן של ההצעות המתחרות, על כל המשתמע מכך", קבעה השופטת.

עוד ציינה השופטת: "העותרים השתתפו במכרז מבלי למחות נגד אלה מן התנאים המפורטים בו. המדובר, כאמור, בעורכי דין מנוסים, אשר הצהירו בחתימת ידם כי קראו את תנאי המכרז וכי הם מקבלים על עצמם את תנאי ההתקשרות המפורטים בו. העותרים השתתפו בכנס מציעים, אשר במהלכו נשאלו שאלות הבהרה הנוגעות ללב העניינים המועלים בעתירות, ולא העלו כל הרהור או הסתייגות בנוגע לתנאי המכרז. הכלל הוא שאין אדם יכול להשתתף במכרז, ולאחר מכן למחות על התנאים המפורטים בו".

משרדי עורכי הדין העותרים תקפו גם את שיתוף-הפעולה בין משרדי עורכי הדין שזכו לבין הגופים המקצועיים איתם הם קשורים בתחום הארנונה. על כך אמרה השופטת בפסק הדין: "אין לומר כי המכרז יוצר על-פי תנאיו שותפות אסורה בין עורך דין לבין מי שאינו עורך דין, ודאי לא לאחר התיקון שהכניס בו משרד האוצר. החוק אינו מתיימר לאסור שיתוף-פעולה בין משרד עורכי דין לבין גופים מקצועיים אחרים במסגרתו של מכרז אחד, ואין הצדקה עניינית לפרשו באופן המוצע על-ידי העותרים".

עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ מסר בתגובה: "לטעמנו פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי. בית המשפט העליון כבר נדרש לסוגייה הזו במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה של המחוזי שלא לתת צו מניעה, ונתן את צו המניעה, אשר לא רק שלא פסק הוצאות אלא אף לא התנה את מתן הצו בערבויות. העמדה שלנו תואמת את עמדת לשכת עורכי הדין, אשר אף היא צד להליך".

עו"ד יוחאי אנגלסמן ממשרד מלכה אנגלסמן ושות' מסר בתגובה: "סוגיית ההוצאות ממילא תתברר במסגרת הערעור שהוגש על-ידי שני המשרדים לבית המשפט העליון, אך כבר נציין כי אין הן הולמות את העובדה שהמכרז תוקן בעקבות העתירה, את העובדה שבית המשפט העליון נתן צו מניעה זמני בעניין וכן את העובדה שעל פניו, פעילות החברות יחד עם משרדי עורכי הדין אינה חוקית, ולגביה אף ציינה לשכת עורכי הדין במסגרת העתירה בבית המשפט כי '...יש אף לתמוה על עצימת העיניים של המדינה בכל הנוגע לקשרים הקיימים בין חברות הייעוץ וחברות עורכי הדין המשתפות ביניהן פעולה תוך עקיפת הכללים והוראות החוק המיועדים להסדיר את פעילות עורכי הדין'".