המוסד הפתוח

לאט-לאט הגיעה אילנה דיין למעמד שבו, כך נדמה, לא אחז אף עיתונאי לפניה

"עובדה", יום ה' 21:00, ערוץ 2 קשת

לאט-לאט הגיעה אילנה דיין למעמד שבו, כך נדמה, לא אחז אף עיתונאי לפניה. היא הפכה למקום שאליו מגיעים המרואיינים הבכירים ביותר כדי לדבר. סימנים לכך היו כבר בעונות קודמות, למשל הראיון המרגש עם רונה רמון בעונה הקודמת. אלא שתמיד "עובדה" נדדה בין ראיונות שכאלה לכתבות בסגנון "60 דקות" שקצת החזירו אותה למחוזות ייחודים פחות, כאלה שחולקים אותם עם תוכניות כ"מבט שני" ואפילו "המקור".

מקור העוצמה של דיין נותר לפיכך היכולת שלה להביא את המרואיינים המבוקשים ביותר לתיעוד חושפני אל מול המצלמה.

לא קל להיות בצמרת: לאילנה דיין קמו לא מעט מסתייגים במשך השנים, חלק לא סלחו לה על כישלונות מקצועיים (כמו אותה כתבת "וידוא הריגה" מפורסמת), אחרים פשוט לא אהבו את סגנונה. למרות זאת, מוכרחים להודות כי רק "עובדה" יכולה להשיג רייטינג של יותר מ-25% לתוכנית תעודה שאינה עוסקת באושיות כמו אייל גולן או משה דץ, כשמקביל משודר משחק "יורוליג" של מכבי תל-אביב.

אני לא יודע אם יש דין בעולם התעודה-אקטואליה בטלוויזיה בישראל, מה שבטוח הוא שיש דיין.

הערב (ה') יתארח בתוכניתה המרואיין הכי לוהט במקומותינו בתקופה האחרונה, ראש המוסד בדימוס - מאיר דגן. רבות עסקו כאן באשר לזכותו של דגן להתבטא ופחות בתכנים של דבריו, שהפכו לאקטואליים במיוחד על רקע סדרת הפיצוצים במתקני הגרעין של איראן (בהנחה שלא מדובר בקדימונים קיצוניים במיוחד של קשת לראיון הערב...).

הישגה גדול של דיין הערב, אם כן, יהיה לגרום לנו להקשיב גם לדברים עצמם.