שינוי ייעוד - שינוי מיסוי

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי מס תשומות בשל רכישת מגרש לא יותר בניכוי לאור הייעוד התכנוני למגורים של המבנה שנבנה עליו

סעיף 41 לחוק מע"מ קובע כי רק מס על תשומות, שנרכשו לשימוש בעסקה חייבת במס, יותר בניכוי. הוראות סעיף 41 מגשימות את עקרון ההקבלה באופן שעוסק יחויב במס רק על תוספת הערך שיצר. בית המשפט העליון דן לא פעם בפרשנות לסעיף 41 וקבע, בין היתר, כי מס תשומות יותר בניכוי, גם אם שימש לרכישת נכס הוני, לעסקה עתידית או לכלל פעילות העסק, ולא לצורך עסקה מסוימת.

לאחרונה נתן בית המשפט המחוזי בחיפה פסק הדין בעניין א.ילדור מתכות (ע"מ 13956-05-09). בנסיבות אותו מקרה, רכשה חברה מגרש וביקשה לנכות את מס התשומות בגינו במועד הרכישה. עד למועד מתן פסק הדין הסתיימה הבנייה על המגרש, שיועד למגורים ואשר שימש בחלקו למשרדים ולמחסן ציוד, ובחלקו הושכר למגורים לבעלת השליטה בחברה.

בית המשפט המחוזי קבע, כי אין לנכות את מס התשומות בשל רכישת המגרש, משני טעמים: האחד, העובדה שהמערערת הוכיחה שימוש עסקי במבנה אינה מכרעת, וכי במקום שתשומות נועדו לשמש לפעילות העסק בכלל ולא לעסקה מוגדרת, יש לבחון את ההסתברות שהתשומות נועדו לשימוש מתמשך של העסק. בהתאם לכך, קבע בית המשפט, כי הואיל וייעודו של הנכס, בהתאם לתוכנית המתאר והיתר הבנייה, היא למגורים, הרי שעל אף השימוש שנעשה בו למטרות עסקיות, ניתן להניח כי הנכס ישוב במהרה לייעודו המקורי (מגורים), ולכן קיימת הסתברות נמוכה שהנכס ימשיך לשמש את העסק.

לדעתנו, גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם הפסיקה שאימצה בבירור את מבחן השימוש בתשומות, היינו, האם נועדו לצורכי עסקאות חייבות, וזאת להבדיל ממבחן הייעוד התכנוני של הנכס הנדון. כך, נשאלת השאלה, האם המנהל יתיר בניכוי מס תשומות לרכישת מבנה שייעודו עסקי, על אף שהוא משמש בפועל למגורי העוסק או להשכרה למטרת מגורים (שהיא עסקה פטורה)? התשובה על כך תהא, ככל הנראה, שלילית מה שמוכיח שוב את הבעייתיות שבהחלטת בית המשפט.

הטעם השני לאי התרת ניכוי מס התשומות מקורו בתקנה 15 לתקנות מע"מ, האוסרת את ניכוי מס התשומות בשל רכישתה או בנייתה של דירת מגוריו של עוסק, אם זו משמשת או תשמש גם כמקום עסקו. בית המשפט קבע, כי לאור העובדה שהנכס אינו ניתן לפיצול, השימושים השונים שנעשו בו לא ישנו את סיווגו כ"דירת מגורים". לכך יש להוסיף את היחסים המיוחדים שבין בעלת השליטה לתאגיד שבשליטתה, שמקימים את החשש כי רישום הדירה על שם המערערת נועד אך ורק לעקיפת הסייג לניכוי.

הכותבים מומחים לדיני מקרקעין. עו"ד ורו"ח שי ברגר סייע בכתיבת המאמר