האוצר: ההתיישנות ביטוח נזקי גוף - מרגע גילוי הנכות

משרד האוצר מוציא טיוטת תקנות המסדירה את נושא ההתיישנות בפוליסה הכוללת כיסוי ביטוחי לנכות, בשונה מ"הלכת אמיתי". האוצר קובע כי כל הפוליסות הכוללות כיסוי ביטוחי לנכות - לרבות נכות מתאונה ותאונות אישיות שהתביעות לגביהן טרם התיישנו ערב תחילת התקנות, יתוקנו כך שמועד תחילת ספירת תקופת ההתיישנות יהיה מועד התגבשות הנכות ולא מועד מקרה התאונה כפי שקיים כיום ונפסק על ידי ביהמ"ש העליון ב-2008. כך נודע ל"גלובס".

מדובר במהלך שני מצד הפיקוח לשינוי השפעות "הלכת אמיתי", לאחר ניסיון קודם מ-2009 לשינוי ההוראות בנושא במסגרת חוזר.

אז חברות הביטוח טענו כי למפקח אין סמכות לשנות את סעיף ההתיישנות ויש לעשות זאת בחקיקה ראשית (תקנות אינן חקיקה ראשית - ר'ש'). עם זאת, בסביבת האוצר מציינים כי טיוטת התקנות, החתומה על-ידי שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, נעשתה על דעת משרד המשפטים, שקבע כי אין קושי משפטי בהתקנתן.

בסביבת האוצר מסבירים את המהלך הנוכחי בכך שהתיישנות מבלי להתחשב במועד שבו התגבשה הנכות, עשויה לסכל את יכולתו המעשית של המבוטח לממש את זכויותיו לפי הפוליסה - היבט בעייתי בהיבט הצרכני אותו יש לתקן.

לכן, כאמור, האוצר קובע בתקנות החדשות כי "חוזה ביטוח הכולל כיסוי ביטוחי לנכות, יכלול תנאי שלפיו אם מועד קרות הנכות מאוחר למועד התאונה או גילוי המחלה, לפי העניין, תושעה תקופת ההתיישנות בתקופה שתחילתה במועד התאונה או במועד גילוי המחלה וסופה במועד קרות הנכות".

חוק חוזה הביטוח

חוק חוזה הביטוח קובע כי תקופת ההתיישנות של תביעה לתשלום תגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. בחלק מהפוליסות הכוללות כיסוי ביטוחי לנכות נקבע שתגמולי הביטוח יינתנו למבוטח בהתקיים שני תנאים: התרחשות תאונה או גילוי מחלה; והתגבשות נכות עקב אותם אירועים.

במידה שחלפה תקופת ההתיישנות, חברת הביטוח רשאית לבקש מבית המשפט לדחות תביעה בטענה שהיא התיישנה.

לא מדובר בהוראות תיאורטיות משום שלעתים קיים פער זמנים ממועד התרחשות התאונה או גילוי המחלה עד למועד התגבשות הנכות. כך, בעוד שהמבוטח אינו זכאי לתבוע את תגמולי הביטוח מחברת הביטוח, שכן הנכות טרם נתגבשה, מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות. זאת בהתאם להלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון, הלכת אמיתי, שאותה משנים עתה באוצר.

דעת המיעוט תהפוך לתקנות

במאי 2008 קבע ביהמ"ש העליון (בדעת רוב) את "הלכת-אמיתי" בפסק דין הראל נגד עזבון המנוח דוד אמיתי, כי תחילת ספירת מרוץ ההתיישנות בביטוח בשאלת המועד הקובע תחל כבר במועד קרות מקרה הביטוח - כלומר, מועד קרות התאונה, ולא החל ממועד התגבשות הנזק והנכות הצמיתה שנוצרו בעקבות התאונה. מדובר בפסק דין, שניתן במסגרת תביעה על ביטוח תאונות אישיות, שהגדיר הלכה שמקשה על ציבור המבוטחים. השופטת עדנה ארבל, בדעת מיעוט, גרסה אז כי המועד הרלוונטי ממנו תחל ספירת ההתיישנות, הינו המועד שבו התגבשה הנכות. כמו כן, ביהמ"ש העליון קבע אז, בין היתר, שראוי שהפוליסה תנוסח בבהירות ושעל המפקח על הביטוח לתת את הדעת באופן שיתגבר מראש על אי הבהירות הקיימת. משום כך, מסבירים בסביבת האוצר, התקנות החדשות אינן מתנגשות עם דעת ביהמ"ש העליון, וההסדרה החדשה שמטרתה לאפשר למבוטח פרק זמן סביר להגשת תביעה לפני שהיא מתיישנת, עומדות בקנה אחד עם הפסיקה (ובוודאי עם גם עם דעת המיעוט בעליון).