איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, טוען כי מנהיגי המחאה החברתית כשלו ביכולת למנף אותה לאיחוד בחברה הישראלית. "נכשלנו ביכולת שלנו לחבר כמה שיותר קהלים במחאה. זו הייתה הזדמנות לצור חיבור בין קהלים שהחומות ביניהם גבהו בחברה הישראלית, אך עדיין לא הצלחנו בכך", אמר שמולי בפאנל בנושא בכנס אילת לעיתונות בהנחייתו של רביב דרוקר.
מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס, ביקר את סתיו שפיר, מיוזמות המחאה, ואמר כי "בזכותכם קמה המחאה, ובגללכם הסתיימה המחאה". לדבריו, הנושאים הפרסונליים של מנהיגי המחאה גדעו את המחאה: "ה'אין בושה' של חלק מכן בשפה שבה מדברים לראש ממשלה מול מצלמה, בסכסוכים האישיים של מי מופיע באיזו שעה בטלוויזיה...".
וייס סיפר כי "אחד ממובילי המחאה ישב אצל עודד בן-עמי כשמולו דיבר השר גלעד ארדן, והמוחה גידף אותו ואמר 'אתה מייצג חבורת אפסים'. לאורך הזמן הגזמתם באופן קיצוני".
לדבריו, "ראשי המחאה איבדו את האמון אצל הרבה מאוד אנשים בגלל צורת הדיבור שלהם והסכסוכים הפנימיים. זה רצח את המחאה".
שפיר לא נותרה אדישה וענתה לו: "זו התעסקות של תקשורת. ברור שכשיש מלחמה משדרים את זה בלופ. המחאה הזו היא מלחמה".
דרוקר אמר בתגובה כי "המחאה הזו היא ממש לא מלחמה. היא לא אירוע קיצון משברי", ואילו שפיר ענתה: "היא אירוע קיצון כי יש לה השפעה של חיים ומוות".
"450 אלף איש לא הולכים לרחוב בגלל אייפון או דירה ברוטשילד"
ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) גיבה את עמדו של וייס ואמר כי "בתחילת המחאה הייתה ירידה לבונקר של רוב חברי הקואליציה. הם יצאו החוצה ברגע שמנהיגי המחאה החלו לעשות טעויות. כשהמנהיגים במסיבות עיתונאים עושים פאולים זה יוצא מגבולות המחאה. זה שונה אם יש פרץ זעם של אנשים ברחוב שלוקחים חלק במחאה. המחאה לא מתה, ואני מקווה שהיא לא תמות, אבל היא מאושפזת במצב קשה".
שמולי דווקא הסכים עם וייס ואמר שיש "התחבטות". לדבריו, "אתה לא יכול לעשות מחאה אם אין שם קורטוב של אמת. 450 אלף איש לא הולכים לרחוב בגלל אייפון או דירה ברוטשילד. בסופו של דבר הליווי של המחאה היה נכון, והתקשורת עשתה את תפקידה, קל וחומר שהגענו לדוח טרכטנברג.
"אם לא יהיו פתרונות אמיתיים למחאה, אנחנו נצטרך להסתכל לקיץ הבא. אי-אפשר לעבוד על הציבור כל הזמן, אחרי איראן ואחרי גלעד שליט אנחנו חוזרים למצב שבו אני בן 32 ואין לי יכולת לקנות בית או להקים משפחה".
סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות", אמר כי "התקשורת חצתה גבולות, וטוב שכך". הוא טוען כי המחאה לא נכשלה: "הקמת ועדת טרכטנברג והמלצותיה, השינויים במימון החינוך בישראל - זה הישג שאני לא מכיר כמותו בתולדות המדינה. הקמת הוועדה הייתה מהלך מזהיר של ראש הממשלה".
ניצחון נוסף, אמר פלוצקר, הוא שינוי השיח: "לא האמנתי שכל-כך מהר הטלוויזיה תחזור לאינפנטיליות הבסיסית שלה. הטלוויזיה הולכת ומתרחקת מהעם, בסוף היא תהיה יעד למחאה חברתית".
דמוקרטיה או מיעוטוקרטיה?
איש "מעריב", בן-דרור ימיני, מנה את הסיבות לביקורת על המחאה ובהן ההתעלמות מהבעיות שלדבריו מביאות לקושי בחברה הישראלית: "בשיטה הישראלית אנחנו לא בדמוקרטיה, אנחנו במיעוטוקרטיה. בגלל השיטה הקואליציונית המיעוט דוחף לכיוון שלו. בגלל זה כוחם של החרדים הוא גדול מחלקם באוכלוסייה. למה אין לימודי ליבה? כי המיעוטים שולטים, מי נהנה מי כך זרמים בדלניים, והתוצאה היא חברה הרבה פחות שיוויונית ויותר מפוצלת".
ימיני יצא נגד "הנאורות" שרוצה להביא עוד ועוד מסתננים ומהגרי עבודה, שמעמיקים את הבעיות בחברה הישראלית, "אבל רוצים שיגורו בדרום תל-אביב".
לדבריו, "בתקשורת יש קבוצה קטנה של 'טייקונים', כאשר רוב עובדי התקשורת הם עובדי כפיים. לכן אנחנו חלק מהבעיה של הפערים העצומים בחברה".
"להציל את ערוץ 10"
ימיני פנה לח"כ שאמה-הכהן והתייחס לגורלו של ערוץ 10: "ההחלטה האם הערוץ הזה יתקיים או לא היא פוליטית, לא רק כלכלית. עשו כל מאמץ כדי שהערוץ הזה לא ייפול. צריך להציל את הערוץ". גם אבי וייס הצטרף לדבריו של ימיני ואמר כי חדשות 10 "חיונית לדמוקרטיה ולצופים".
ח"כ שאמה-הכהן אמר כי הוא מסכים, אבל הנושא לא פשוט מהרבה היבטים, "גם מההיבט הפוליטי, אבל לא מיהרנו לקבל החלטות והכרעות, ועשינו כל מאמץ כדי לגבש פתרון. הדיון בנושא ערוץ 10 נדחה בעוד שבוע, מאחר שאף אחד לא רוצה שערוץ 10 ייסגר, אבל אין לנו את הפתרון ביד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
