נתניהו רודף שלום

להטוט פוליטי, מהלך גאוני או פרנויה; כך הבטיח לעצמו ביבי ניצחון בלי קרב בפריימריז

לא ברור מה קפץ על נתניהו השבוע כשהודיע על הקדמת הפריימריז לראשות הליכוד. איזה שד הכניסו לו הפעם לראש ובעיקר מי. סביבתו מתמחה בפיתוח וטיפוח פרנויות במוחו בדרך כלל בהצלחה לא מועטה. מצד שני, ניתן לראות בפרנויה הזו מהלך פוליטי מבריק שקשה להאמין שלשכתו רקחה אותו בעצמה. המלחמה על הקרדיט כבר בשיאה.

קשה לדעת איזו מוטיבציה שיחקה תפקיד גדול יותר: הרצון לפגוע בסילבן או בציפי. אחד משרי הליכוד סבור שמדובר בפרנויה של נתניהו שאינה במקומה מהחשש שליברמן או אלי ישי ינסו לשמוט את השטיח מתחת לרגליו, ולכפות עליו בחירות כשהוא לא מוכן. עכשיו, לו יפתיעו אותו, הוא יהיה רק חצי מופתע.

אם נתניהו צפוי לעמוד מול כמה מכשולים לקראת הבחירות, הוא בסך הכל הוריד אחד מהם. סביר להניח שהוא היה מנצח גם לו הפריימריז היו מתקיימים במועדם. אלא שעד אז הייתה אפשרות שהיה חוטף מהלומות או מקיז דם. ואז הוא היה מגיע אל ההתמודדות שרוט וחבול.

האחרון שרואה את המהלך הזה כמבריק הוא השר סילבן שלום. לפרנויות ברמות כאלה אפילו הוא לא ציפה. נראה שדי בעובדה זו להפוך את ראש הממשלה למרוצה. נתניהו חסך לעצמו את הקרב, ובעיקר מנע משלום להיות ממוצב כמספר 2, כיורש המיועד, כמי שמסוגל לאיים עליו.

הדבר האחרון שנתניהו אוהב זה שמסמנים לו יורשים. עד הבחירות הייתה נצרבת תדמית המשנה שלו כמי שנלחם בו ראש בראש, יריבים שווי כוחות. הסרת המכשול הזה תציב את נתניהו בפוזיציה נוחה יותר.

עם זאת, שלום לא לבד. פעילים מרכזיים בליכוד וגם כמה שרים בכירים הביעו מרמור, בטענה שהקדמת הבחירות הפנימיות תהפוך את מרכז הליכוד למיותר. כשזה נאמר בחדרי חדרים ונשאר בשיחות סגורות, נתניהו מבטיח לעצמו ניצחון בלי קרב. מכשול אחד כבר מאחוריו.

דינמיקה של תסכול וייאוש

את התחושות של מופז, דיכטר ושטרית אפשר לתאר בשתי מילים: תסכול וייאוש. אחרי שנכשלו בניסיון להקדים את הבחירות לראשות קדימה, נראה שנגוזה גם התקווה שהפריימריז בליכוד יובילו לדינמיקה של בחירות פנימיות גם אצלם בבית.

תקנון קדימה מאפשר ללבני להמשיך בהתעקשותה ולהביא לבחירות רק כשתרצה בכך בעצמה, או לקיימן 3 חודשים לפני הבחירות הכלליות. בסיעה חוששים שההתבצרות של לבני בעמדתה תגרור את קדימה בסקרים לשפל שעוד לא הכירה.

בדיוק כפי שהמנדטים נדבקו לשלי יחימוביץ' לאחר ניצחונה בעבודה, באופן טבעי תגדל תשומת הלב שנתניהו יקבל בזירה התקשורתית עם ניצחונו המובטח. הוא יזכה להרבה נקודות בציבור, והמנדטים יעופו עליו כמו גשם באמצע ינואר.

ככל הנראה, ההשפעה היחידה שתהיה להקדמת הפריימריז בליכוד על מפלגת האופוזיציה תהיה החרפת המאבקים הפנימיים בין מחנה לבני לזה של מופז. וזה בדיוק האינטרס של נתניהו. מה אכפת לו? התקוטטויות בקדימה ודאי לא יעשו לו רע. מבקיעים במחנה היריב יכול לצאת רק משהו טוב.

בעניין הזה זוכה נתניהו לעזרה מבפנים. חילופי ההאשמות בקדימה בשיאם. לפני כשבועיים החלו אנשי מופז באיסוף חתימות לקיום דיון על הקדמת הפריימריז. מתוך 15 החתימות הדרושות הושגו 11. שני חברי כנסת נוספים הבטיחו לחתום אם יימצאו 13 חותמים לפניהם. אלא שבין יום ה' שעבר ליום א' האחרון התפוגגו, ואולי נמלטו, כמה מהחותמים.

מי? לאף אחד אין מושג.

שפנים שתפסו אומץ

שישה שמות של ח"כים שחתמו על המסמך אפשר לציין בוודאות: מופז, שטרית, דיכטר, יוליה שמאלוב, ישראל חסון, שנטל חלק פומבי בגיוס החותמים, ושי חרמש, שהקדים את חבריו ושלח מכתב ללבני עוד לפני יוזמת מופז בקריאה להקדים את הפריימריז.

חמשת האחרים נותרו עלומים, והם אף ביקשו ממופז שלא להסגיר את שמם לחברי הסיעה, קל וחומר שלא ללבני. בסיעה עשו את החישובים הבאים: ליוחנן פלסנר בטן מלאה על לבני. אחרי שסולק ממשרתו כסגן יו"ר הסיעה ולא קיבל תפקיד חלופי, ייתכן שהוא אחד החותמים הנסתרים. לעמדה הבכירה הזו קודם נחמן שי. שי אגב, תומך בהקדמת הפריימריז אבל מתנגד למהלך ההחתמה.

גם ח"כ מגלי והבה הורחק מכס הנשיאות, והוחלף על-ידי שלמה מולה, מנאמניה המובהקים של לבני.

מולה, שמונה לסגן יו"ר הכנסת וקיבל את הצ'ופר הצמוד לתפקיד, מקום חניה שמור, לא יצטרך להרחיק יותר עד השורה השלישית של המכוניות בחניון. אפילו שלט מעל המכונית הוא קיבל.

את שטרית הוחלט להרחיק בניגוד לרצונו מתפקיד יו"ר ועדת המדע. את מקומו תפסה ח"כ רונית תירוש, מורדת בלבני, אולי במטרה לקנות אותה. יעקב אדרי, ששימש מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, שודרג גם הוא לתפקיד סגן יו"ר הכנסת, והחליף מקומות עם רוחמה אברהם, שנכנסה לנעליו בוועדה.

אלי אפללו, נאמנה של לבני, המחלים כעת ממחלה, צפוי להיבחר בינואר ליו"ר עמית בקק"ל, מה שיקנה לו שכר גבוה, תנאי שירות איכותיים ושליטה בתקציבים.

נקודת האור של האופוזיציה ללבני הוא אבי דואן, הבא בתור ברשימת קדימה לכנסת, שייכנס למשכן לאחר פרישתו של אפללו. דואן, ששימש עוזרה של ח"כ שמאלוב, הוא צעיר, נמרץ, ובעיקר חבר במטה של מופז.

עוד יותר מעסיקה את חברי קדימה השאלה מיהם שני חברי הכנסת שהסכימו לחצות את הקווים אם יהיו מספיק חתימות שיבטיחו את מקומם בצד המנצח. שאלתי את דיכטר מה הוא חושב עליהם. שפנים? "שפנים ביום שיש להם אומץ", ענה.

מה מצחיק את שר הביטחון

אחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה הוא אהוד ברק. הרבה דברים נולדים בשיחות בארבע עיניים בין נתניהו לשר הביטחון. יש שם מערכת יחסים אינטימית וטובה. אמנם בישיבת סיעת העצמאות השבוע הצהיר ברק, שיש לו מוח פוליטי של ציפור, אבל בכלל לא בטוח שרעיון הקדמת הפריימריז בליכוד לא עלה בשיחות ביניהם.

ברק כבר מבין שהעצמאות לא תגרוף עשרות מנדטים בבחירות הקרובות, אבל ההערכה בזירה הפוליטית, בין אם היא נכונה ובין אם לא, שבקדנציה הבאה יהיה שר ביטחון גם ללא שיריון או התמודדות, גורמת לו תחושה טובה והופכת אותו יותר משוחרר ונינוח.

ברק נותן באחרונה דרור לחוש ההומור שלו, שתמיד היה מפותח ומשובח. נראה שאחרי שבעבודה הוציאו לו את הנשמה, אבן ירדה לו מהלב ועכשיו הוא חוזר לפרוח. מצב הרוח המרומם, ההלצות, הבדיחות, האסוציאציות וחידודי הלשון שלו קורעים באחרונה מצחוק את חברי הסיעה.

אחרי שבמרוקו זכתה מפלגת אל-איסתיקלל (עצמאות בערבית) ב-45 מושבים בפרלמנט, פתח ברק את ישיבת הסיעה בברכות ל"מפלגה האחות במרוקו". כשיו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, התארח באחת הישיבות האחרונות ודיבר ברצינות תהומית על המחאה, הפגין ברק חוש הומור עצמי והבהיר כי במחוזותיה של מפלגת העצמאות לא נרשמה מחאה חברתית בקיץ האחרון, ואת חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס הוא כינה "פור סטנדרד".

את המיטב הוציאו ממנו הסינים. "תראה מה זה", לחש שר הביטחון ליועצו, ברק סרי, כשעשרות סינים התגודדו סביבו בעת שצעד עם מאבטחיו ברחובות שנחאי. "אלפי סינים רוצים רק דבר אחד: להתפקד לעצמאות". בפגישה עם סגן שר הביטחון הסיני הבהיר כי אין לו צורך בהתפקדות מלאה של כל תושבי העיר, רובע אחד בשנחאי יספיק לו.

אפשר לומר על ברק הרבה דברים: שקרח זורם בעורקיו, שהוא חסר אינטליגנציה רגשית, שהוא לא סחבק ולא נחמד, אבל גם גדולי מכפישיו מודים שהאיש ניחן בחוש הומור בלתי רגיל, ובעיקר מסוגל לצחוק על עצמו, מה שקשה לומר על הרבה פוליטיקאים אחרים, שהם מלאי חשיבות עצמית, שלא לומר - נפוחים.