יוסי מימן: נמרוד נוביק קיבל ממני מענקים בסך 7 מיליון דולר

מימן דוחה את טענותיו של נוביק, שלפיהן היה אדריכל ויוזם פרויקט הגז עם מצרים, והובטח לו מענק של 30 מיליון דולר ■ עלות שכרו של נוביק: 1.5 מיליון שקל בשנה

"לאחר שנים של ביצוע הקלטות סתר, בעוד מערכת הולכת הגז ממצרים לישראל מחובלת מדי מספר שבועות, הגז אינו זורם כסדרו, עננה חסרת תקדים מרחפת מעל פרויקט EMG, ושערי ניירות הערך של אמפל צוללים מטה - פנה נמרוד נוביק אל יוסי מימן ואיים כי אם לא ישולם לו מענק דמיוני, חסר תקדים וחסר ביסוס, בגין פרויקט EMG - הוא יגיש תביעה אישית נגד מימן, במסגרתה יגולו פרטים הנוגעים לרמת חייו של מימן, לעסקיו ודברים שנאמרו בחדרי-חדרים. בכך ניסה נוביק לגרום לקבוצת מרחב שבבעלות מימן לשלם לו סכומים להם אינו זכאי".

כך טוען איש העסקים יוסי מימן בכתב ההגנה שהגיש היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתגובה לתביעה בסך כ-30 מיליון דולר שהגיש נגדו נוביק, מי שהיה לאורך שנים יד-ימינו של מימן וסגן נשיא בכיר בקבוצת החברות מרחב שבבעלות מימן, ופוטר לפני כחודשיים מתפקידו.

באמצעות עורכי הדין נחום פינברג וזאב שרף, טוען מימן כי החל משנת 2000 ועד לשנת 2008 קיבל נוביק מענקים בסך מצטבר של כ-7 מיליון דולר מקבוצת מרחב, בנוסף על שכר חודשי של 80 אלף שקל, שכלל גם הטבות שונות כגון רכב מנהלים, ארוחות, החזרי הוצאות וכו'.

לדברי מימן, בניגוד לטענת נוביק בתביעתו, מימן מעולם לא הבטיח לו אישית מענקים נוספים על אלה שקיבל, למרות ש"במספר הזדמנויות פנה נוביק אל מרחב וביקש התחייבות בדבר מענקים שיינתנו לו".

מימן מעלה בכתב ההגנה טענות קשות ביותר נגד נוביק, וטוען כי מקורבו לשעבר פעל לאורך השנים כדי להוציא ממנו התחייבויות למענקים כספים נוספים על אלה שקיבל. "במשך שנים עסק נוביק בעריכת הקלטות סתר, ללא ידיעתו של מימן ובניסיון מתמיד למשוך את מימן בלשונו ולגרום לו להוציא מפיו דבר מה, שממנו ינסה נוביק להקיש קיומה של התחייבות כלשהי", נטען.

"תרומה מדומה"

מימן מודה בכתב ההגנה כי נוביק תרם תרומה חשובה במסגרת עבודתו בחברה, אך מציין כי תרומתו בפועל מתגמדת ו"בטלה בשישים" בהשוואה ל"תרומה המדומה" שתיאר נוביק בכתב התביעה.

לגבי פרויקט EMG, שעליו מבסס נוביק את עיקר דרישותיו, כותב מימן: "נוביק לא היה יוזמו של פרויקט EMG, לא היה אדריכלו ומעולם לא ניהל אותו. זאת ועוד, וזה העיקר: נוביק היה חלק מצוות שלם של עובדים בכירים, מוכשרים, מנוסים וחרוצים, שעבדו על כל היבטי הפרויקטים תחת שרביטו ובניצוחו של מימן".

ביחס לאחת מטענותיו של נוביק בתביעתו, לפיה הוא הביא את יו"ר המטות המשולבים האמריקאיים, אדמירל מולן, "לנזוף בממשלת מצרים", במסגרת מאמציו להקים ולהפעיל את פרויקט EMG, כותב מימן בכתב ההגנה: "נוביק לא הביא את מולן לנזוף בממשלת מצרים, אלא פשוט שלח אל האדמירל נייר עבודה, אשר יש לשער כי היווה פריט אחד מתוך רשימה לא קצרה של נושאים לשיחה עם הממשל במצרים".

מימן ממשיך ו"עוקץ" את נוביק, שתיאר את עצמו בכתב התביעה כאדריכל פרויקט EMG, וכותב בכתב ההגנה כי "התמזל מזלו של נוביק שמצא את עצמו עובד על פרויקט יוצא דופן, שאין ספק כי מעולם לא היה זוכה ליטול בו חלק, לא כל שכן להגשימו, אלמלא עבד במרחב".

"ההשוואה לשביט - חסרת בסיס"

בתביעתו נגד מימן טען נוביק כי ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, זכה לתשלום בסך של כ-11 מיליון דולר בגין מעורבותו המוגבלת לכאורה בפרויקט EMG. זאת, למרות שמימן אישר כי תרומתו של שביט אינה משתווה, אף לא בקירוב, לתרומתו של נוביק לאותו פרויקט. על כך השיב מימן בכתב ההגנה כי ניסיונו של נוביק ללמוד גזרה שווה לעניינו של שביט הוא "חסר בסיס".

עוד כתב מימן כי נוביק בחר שלא לפרט בתביעתו שורה של מענקים כספיים בסך מיליוני שקלים, אותם קיבל ממרחב במהלך שנות עבודתו אצלה, בין היתר בעבור פרויקט EMG.

"בספטמבר 2006, בסמוך למכירת מניות EMG שבידי מרחב לאמפל, שולם לנוביק (כמו גם לבכירים נוספים) מענק בסך של 872 אלף שקל. מענק זה לא נזכר על-די נוביק בתביעתו. בדצמבר 2007, בסמוך למכירת חלק ממניות EMG שבידי מרחב, שולם לנוביק ולבכירים נוספים מענק נוסף בסך 3.9 מיליון שקל. גם מענק זה לא נזכר על-ידי נוביק בכתב התביעה", כותב מימן.

מימן מצא לנכון להתייחס בכתב ההגנה אל העובדה שנוביק בחר לתאר אותו בתביעתו כ"איל הון". "מימן אינו מבין את הרלוונטיות שבתיאורו כ'איל הון'. אין זאת אלא שלדעת נוביק סרגל הנורמות, המחייב 'אילי הון', שונה ונבדל מהסרגל ה'כללי'. מימן אינו שותף לעמדת נוביק גם בעניין זה".

נוביק: "טונים צורמים"

נמרוד נוביק מסר בתגובה: "עצוב לראות כיצד שני עשורים של יצירה משותפת, שהניבה הישגים יוצאי דופן לאיש ולקבוצה, מסתיימים בטונים צורמים כל-כך. אין לי כל כוונה להתעמת בתקשורת עם הטענות חסרות השחר. המקום להפריכן הוא אך ורק בפני בית המשפט.

"כאמור, איני מתכוון להתנצח בפומבי אלא רק לחזור על הקביעה כי כל מי שמכיר את הקבוצה ואת EMG מודע לעובדות, לתרומה הייחודית של הצוות הנפלא, ובפרט של הידע והניסיון יוצאי הדופן של ד"ר יוסי ירושלמי במגוון תחומי האנרגיה, של לאו מלמוד בתחום המימון, של איתן פופר במגוון שלם של תחומים רלבנטיים, של אירית אילוז בשיווק מתוחכם של המניות שנימכרו, וכמובן של המנהיגות והיצירתיות העיסקית של יוסי מימן עצמו, אשר נענה לאתגר של השקעה במצרים בשעה שבודדים בלבד היו מוכנים לכך.

"אך כל מי שמכיר את ההיסטוריה הזאת גם יודע מי העמיד בפני מימן את האתגר הזה; מי יזם את הפרויקט; מי פעל לבדו למימושו במשך חודשים ארוכים כאשר האחרים לא נתנו לו כל סיכוי; מי החזיק אותו בחיים כאשר אלימות האינתיפדה השניה איימה לחסלו; ומי ניהל את הפרויקט משך למעלה מ-10 שנים כולל בתקופה בה הניב הפרויקט לכיסו הפרטי של מר מימן למעלה מ-350 מיליון דולר - תמורה אותה לא קיבל בשום פעילות אחרת בארץ או בעולם".

רקע: יד-ימינו של מימן תבע ממנו 30 מיליון דולר

לפני כחודשיים הוכה עולם העסקים הישראלי בתדהמה, כשנודע כי נמרוד נוביק, שהיה יד-ימינו של יוסי מימן שנים ארוכות, תובע ממנו כ-30 מיליון דולר ומעלה כלפיו טענות קשות ביותר.

באמצעות עורכי הדין אמנון שיבולת ונתי אגמון, טען נוביק כי מימן קיפח את זכויותיו באופן "חד, ברור ונפסד", בכך שהפר התחייבות אישית, לפיה הוא ישלם לו תגמול בסך של כ-30 מיליון דולר "בגין תרומתו הניכרת והייחודית של נוביק למימן ולקבוצות שבניהולו, במהלך למעלה מ-20 שנות עבודתו".

לדברי נוביק, מימן חייב לו תשלומים רבים בגין תרומתו "המכרעת" לייזומם וניהולם של מספר פרויקטים, שהיקפם הכספי נאמד במיליארדי דולרים.

עיקר טענותיו נוגעות לפעילות קבוצת מימן בפרויקט EMG - החברה הישראלית-מצרית, שיזמה, מימנה, הקימה ומפעילה, את הצינור התת-מימי ליצוא גז טבעי ממצרים לישראל.

לדברי נוביק, הוא היה האדריכל של הפרויקט, שהניב עד כה למימן רווחי-עתק בהיקף של 350 מיליון דולר, והפך את קבוצת מימן לאחד הקונצרנים המשפיעים בישראל.

הקשר המצרי

נוביק טען גם כי בתקופה האחרונה, כשפרויקט צינור הגז "לוט בערפל" עקב המהפכה במצרים, הוא הוסיף לעשות "ימים כלילות" להצלתו, "בהיותו הגורם האמון על הנושא בקבוצת מימן ובשל מרכזיות המיזם לחוסנה הכלכלי של הקבוצה".

כתב התביעה מתמקד בפעילותו של נוביק למען מימן במצרים. לדברי נוביק, עם התקדמות הסכם אוסלו ב-1993 הוא זיהה הזדמנות לשיתוף-פעולה עסקי ערבי-ישראלי ופנה לשגריר מצרים בישראל, מוחמד בסיוני, ולד"ר אוסמה אלבז, יועצו הבכיר של נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, וניצל את האווירה החיובית בשל התהליך המדיני, כדי לקדם את הפרויקט.

מספר חודשים לאחר הפנייה, נטען בתביעה, הוזמן נוביק ביחד עם מימן לפגישת היכרות בקהיר עם המיליארדר חוסיין סאלם, מקורבו של מובארק. בפגישה העביר אלבז את ברכתו של מובארק לייזום פרויקט משותף. לימים סוכם כי מדובר יהיה בהקמת בית הזיקוק מידור שבאלכסנדריה, בהשקעה של כ-1.3 מיליארד דולר.

הכספים וההטבות שקיבל נמרוד נוביק, לטענת מימן / צלם: אוריה תדמור
 הכספים וההטבות שקיבל נמרוד נוביק, לטענת מימן / צלם: אוריה תדמור

צרו איתנו קשר *5988