הערכות: מחיר הגז בעסקת "תמר"-חח"י - 5.5 ד' ליחידת חום

דירקטוריון חברת החשמל דורש להכניס סעיף, לפיו יתחייבו שותפות תמר שמחירי הגז בהסכמים עתידיים עם לקוחות קטנים יותר לא יהיו זולים מזה שסוכם עם חברת החשמל ■ חשש: ללא הסכם - החלק העיקרי של המימון הפיננסי ל"תמר" ייכשל

עסקת "תמר" בסכנת טרפוד - גורם המעורב במו"מ בין חברת החשמל לשותפות "תמר", מסר היום (ג') ל"גלובס" כי אי הסכמה עם דרישת דירקטוריון חברת החשמל, לספק לחברה את הגז במחיר הנמוך ביותר בשוק, עשויה להביא לפיצוץ העסקה כולה.

דירקטוריון חברת החשמל שאמור לאשר עוד השבוע את עסקת הענק עם "תמר", דורש להכניס להסכם את הסעיף, למרות שהוא עשוי להיפסל על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים. מבדיקת "גלובס" עולה כי מי ששכנע את הדירקטוריון להתעקש על הכנסת הסעיף, היה מנכ"ל החברה הקודם עמוס לסקר.

במסגרת מכתב הכוונות (LOI) לקראת ההסכם שנחתם בין "תמר" לחברת החשמל בינואר 2010, שכנע לסקר את הדירקטוריון להתנות את חתימת ההסכם הסופי בהכנסת סעיף MFN (most favorite nation). משמעות הסעיף היא התחייבות של הספק - שותפות "תמר" - שמחירי הגז בהסכמים עתידיים עם לקוחות קטנים יותר לא יהיו זולים מזה שסוכם עם חברת החשמל. "תמר" צפויה לחתום כבר בימים הקרובים על הסכם גז נוסף עם יצרנית החשמל הפרטית דליה אנרגיות, בהיקף משוער של כמיליארד דולר.

החשש של חברת החשמל הוא שיזמי "תמר" ימהרו לסגור הסכמי גז עם יצרני חשמל פרטיים במחיר נמוך, על מנת לחסום את מתחריהם העתידיים. לטענתה, בדרך זו יזכו היצרנים הפרטיים ליתרון לא הוגן על חברת החשמל ולמעשה יסבסד הציבור הרחב את הצרכנים הגדולים במשק שירכשו את החשמל מהיצרנים הפרטיים. מדובר בסעיף הנחשב מקובל בהסכמי גז בינלאומיים שבהם מתקשר ספק גז עם לקוח עוגן (off-taker).

חברת החשמל טוענת בצדק למעמד כזה משום שרק עם חתימת ההסכם עמה יסכימו הבנקים להעניק לשותפים הישראלים ב"תמר" - קבוצת דלק ואלון גז - את החלק העיקרי של המימון הפיננסי לפיתוח "תמר", בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר. ההיקף הכספי של עסקת העל עם חברת החשמל נאמד בכ-17 מיליארד דולר. מחיר הגז יעמוד לפי ההערכות על כ-5.5 דולר ליחידת חום (mmbtu).

ואולם השותפים ב"תמר" - קבוצת דלק , אלון גז, נובל אנרג'י וישראמקו - מתנגדים להכנסת הסעיף בנימוק שהוא לא חוקי ומנוגד לדיני ההגבלים.

גורמים משפטיים העריכו כי הממונה על ההגבלים פרופ' דיוויד גילה לא ייחס חשיבות רבה לפרקטיקה הנהוגה בהסכמי גז בינלאומיים, בבואו לבחון חוקיות סעיף ה-MFN.