קורבנות גרגורי לרנר תובעים את רשות ני"ע והמשטרה

היקף התביעה - 20 מיליון שקל ■ הטענה: הן נושאות באחריות לנזקים הכספיים העצומים שנגרמו להם, מכיוון שנכשלו בבלימת ביצועה של ההונאה שביצע לרנר

יותר מ-13 שנה אחרי שאיש העסקים הרוסי-ישראלי, גרגורי לרנר, נעצר לראשונה בישראל, הגישו ביום ה' לבית המשפט המחוזי מרכז בפ"ת, 272 אנשים, שנפלו קורבן להונאותיו, תביעה של כ-20 מיליון שקל נגד רשות ני"ע והמשטרה. זאת, בטענה כי הן נושאות באחריות לנזקים הכספיים העצומים שנגרמו להם, מכיוון שנכשלו בבלימת ביצועה של ההונאה שביצע לרנר כלפיהם, בשעה שמעלליו ודפוסי פעילותו כבר היו ידועים לרשויות.

באמצעות עוה"ד יורם שפטל ודורון בקרמן, טוענים התובעים, רובם גמלאים שעלו לישראל מבריה"מ לשעבר, כי המשטרה ורשות ני"ע "נרדמו בשמירה". לדבריהם, הרשות והמשטרה ונכשלו כישלון חרוץ בתפקידן למנוע או לסכל את מעשי המירמה וההונאה שביצע לרנר, נוכח מודעותן לעברו הפלילי.

ב-1997 הואשם לרנר בישראל בפרשיות שחיתות והלבנות כספים, שביצע כלפי בנקים רוסיים בסכום של כ-100 מיליון דולר. במאי 1998 הודה לרנר במירמה, במסגרת עסקת טיעון, ונידון ל-6 שנות מאסר.

לאחר שחרורו מהכלא ב-2003, הקים לרנר חברה לעסקאות נפט וגז עם רוסיה. בסוף 2006 הורשע לרנר שוב בעבירות של הלבנת הון ומירמה, לאחר שהוציא בכזב כספים מאנשי עסקים, באמצעות חברות שהקים בשווייץ ובלטביה, שנשאו את שמותיהן של חברות גז ונפט ידועות (להלן: פרשת ההונאה הראשונה בארץ). לאחר ההרשעה, ברח לרנר מהארץ, והוסגר בחזרה מפרגוואי במארס 2006.

באוגוסט 2009 הרשיע ביהמ"ש את לרנר פעם נוספת בעבירות של קבלת דבר במירמה בשל הונאתם של כ-2,500 אזרחים בישראל, רובם יוצאי בריה"מ לשעבר, בהם התובעים. ההונאה בוצעה בשנים 2004-2006, אז פירסם לרנר בכלי תקשורת ישראליים ברוסית מודעה, הקוראת להשקיע בחברת "רוסנפטזאינווסט" בניהולו, הסוחרת בנפט. הוא הציג את עצמו כאיש עסקים, המתמחה בסחר בינלאומי בדלק, והבטיח השקעה נטולת סיכון בריבית של 2% לחודש ו-29% בשנה. ואולם, החברה לא ביצעה כל פעילות עסקית, וכספי המשקיעים הועברו לחו"ל. לרנר הורשע כי הוציא מהמשקיעים במירמה כ-62 מיליון שקל, ונידון ל-10 שנות מאסר.

התובעים טוענים כי הם השקיעו את כספיהם ברוסנפטזאינווסט, כאשר כבר היה ידוע למשטרה ולרשות ני"ע על פרשת ההונאה הראשונה בארץ. בתביעה נטען כי העובדה שהמשטרה ורשות ני"ע, ברשלנותם, נמנעו מלדווח על חקירת לרנר בגין מעורבותו בפרשת ההונאה הראשונה, גרמה לתובעים "ליפול בפח" של לרנר.

באשר לעובדה שהתובעים ידעו בעת, שהשקיעו את כספיהם, כי לרנר הורשע בגין פרשת הונאת הבנקים הרוסיים, נאמר בתביעה: "הרושם שנוצר אצל רוב התובעים מפרשת הבנקים הרוסים היה, כי לרנר הופלה לרעה בשל מוצאו, וכי 'נפל קורבן' להתנהלות בלתי ראויה של גורמי אכיפת החוק בישראל".