אף אחד לא קם

על החלטת הממשלה לפטור את ערוץ 1 מחובותיו ליצירה מקורית

זוכרים את המערכון של "ארץ נהדרת" שבו נראה בן-דמותו של אביגדור ליברמן כמנהיג מפלגה שאין לתארה אלא רק כ"כמו-נאצית": מדים שחורים, כלבי תקיפה, הצדעה במעין מועל-יד וכל החבילה? אנא שימרו את הדימוי הזה בזיכרון, כי תיכף נחזור אליו. החלטת הממשלה מאתמול לגבי ערוץ 1 היא לא פחות משערורייה, עוד מטבע לשון שמשול במקומותינו ל"זאב-זאב".

המדינה, שאך לפני ימים אחדים הסבירה שלא ניתן עוד לוותר לערוץ 10, ערוץ שהעשיר את קופתה, אפילו ללא התשלום האחרון (שביקש לדחות או לפרוס, לא לבטל!), במאות מיליוני שקלים (!), על חובותיו, מחלה אתמול לרשות השידור על חובות בסך 180 מיליון שקל, סכום שנגבה כבר בפועל מן הציבור, אך לא יעבור לעולם למטרה שלשמה נועד: עידוד הפקות מקור מקומיות.

להיכן הולך הכסף? לפי טענת מנכ"ל הרשות, אמיר גילת, הוא מיועד לוועדי העובדים (870 מיליוני שקלים ב-2011). אחרי יישום הרפורמה ברשות, כך מבטיח המנכ"ל, ישוב ערוץ 1 להפיק, ליצור ולשדר במלוא המרץ.

המילים "רפורמה" ו"רשות השידור" הן עתיקות כמעט כימי הרשות עצמה. אם יש אדם אחד שמאמין שיבוא יום ובו נזכה לראות ערוץ ציבורי שאינו מנגנון לסחיטת כספים מהציבור לטובת תוכניות שאיש אינו רואה (במקרה הטוב), או לטובת שיפור תנאיהם של מתחזקי ציוד שאבד עליו הכלח (מה שקורה בפועל), שיקום.

אף אחד לא קם, אפילו לא בסביבת ראש הממשלה שתמכה במחיקת חובו של הערוץ ליוצרים, בעודה מטילה משמעת קואליציונית על חבריה בעניינו של ערוץ 10.

להילחם בירדנים

אפשר היה לשפוך כאן תילי תילים של מילים על גודל האיוולת, או על חשיבות עידודן של הפקות-מקור, אלא שאני חייב לומר שמה שמטריד אותי הוא עמוק עוד יותר. זוכרים את המערכון ההוא על ליברמן (שעורר את חמתו, בצדק)? הוא שודר בפריים-טיים, כולל אינספור שידורים חוזרים, בתוכנית הדגל של הזכיין החזק ביותר בערוץ החזק ביותר במדינה, שיחקו בו הקומיקאים הפופולאריים ביותר. בקיצור, כל המרכיבים הנחוצים כדי להשפיע על עמדת הציבור. מה קרה בפועל בשלוש השנים שחלפו מאז? מעמדם של ליברמן ומפלגתו התחזקו עוד יותר. כלומר, בניגוד לאקסיומה המקובלת על פוליטיקאים, לטלוויזיה אין כמעט השפעה על עמדות הציבור, בעיקר לא בנושאים פוליטיים. כך היה מאז ומעולם, ובוודאי בשנים האחרונות כשהשפעתה של הטלוויזיה הולכת ופוחתת לטובת פלטפורמות מקוונות שמציעות אלפי אפשרויות תוכן שונות.

גם אם נניח לרגע שראש הממשלה החליט לעצב את מפת הטלוויזיה בישראל כך שתהיה נוחה לו, הרי שזה כמעט כמו להכריז מלחמה על ירדן בימים של איום גרעיני עיראקי.

מאפיה, דינוזאורים וחוסני מובארק

שלוש המלצות צפייה להערב

בעוד חוסני מובארק מנהל את משפטו ממיטת חוליו, נדמה שעוד מעט ואפילו שופטיו יצטרפו אליו על ספסל הנאשמים. ובכל זאת, בעוד ההמונים בכיכר תחריר בקהיר לא מקבלים אפילו את האלטרנטיבה לשלטונו, יש כבר מי שמיהר לתעד את נפילתו של הנשיא בסרט "להתראות מובארק" (ב', 21:15, ערוץ 8). צופי הלוויין יוכלו להתחיל ולחגוג עם ערוץ "יס 2" את יום ההולדת של סטיבן שפילברג עם הפרק הראשון והמוצלח ביותר של "פארק היורה" (22:00, "יס 2") ואילו המחוברים לכבלים, מוזמנים לצפות בסרט הקשה אך המרשים "גומורה" (22:00, "הוט פריים"): כל מה ש(לא) רציתם לדעת על המאפיה הסיציליאנית ולא תראו מעולם בהוליווד.