נדחתה הבקשה לאגרות על הליכי ביניים בתיקים אזרחיים ומינהליים

כישלון להנהלת בתי המשפט ולמשרד המשפטים: ועדת החוקה של הכנסת סירבה לאשר הבוקר (ד') את הבקשה להטיל אגרות על הליכי ביניים בתיקים אזרחיים ומינהליים; הוועדה החליטה פה-אחד לדחות את הבקשה ושלחה את הנהלת בתי המשפט לבצע עבודת-מטה ומחקר נוספים, לפני שהנושא יובא לדיון מחודש. על-פי נתוני הנהלת בתי המשפט, ההכנסה מהטלת אגרות על הליכי ביניים בתיקים אזרחיים אמורה להגיע ל-200 מיליון שקל בשנה, ובתיקים מינהליים 7 מיליון שקל.

גם בנושא הטלת אגרות על ערעורים בנושא ניוד תיקים בין בתי המשפט, נאלצה הנהלת בתי המשפט להתקפל כמעט לגמרי: בהמלצת הוועדה הסכימה הנהלת בתי המשפט שגובה האגרות שיוטלו על ערעורים בנושא ניוד תיקים יעמדו על 30 שקלים בבית משפט השלום, 50 שקל במחוזי ו-70 שקל בעליון. זאת, לעומת ההצעה המקורית של הנהלת בתי המשפט, שעמדה על 400 עד 600 שקל להליך.

הצעת החוק שתאפשר למנהל בתי המשפט להורות על ניוד תיקים מסוגים מסוימים בין בתי המשפט, משיקולי יעילות, ממתינה עדיין לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. סכומי האגרות בנוגע לערעורים על ניוד תיקים נמוכים מהאגרות הרגילות שהוצע להטיל בערעורים על החלטות ביניים, שיעמדו על 1,300-1,700 שקל, בשל העובדה שהניוד הוא הליך שהמערכת עצמה יוזמת, ולא בעל הדין, והוא גורם ליתר טירחה וקושי עבור המתדיינים. ואולם חברי ועדת החוקה הסבירו בדיון כי הטלת אגרה בסכום של מאות שקלים איננה נמוכה מספיק.

ואולם לעומת אישור האגרות על ערעורים על החלטות של ניוד תיקים, הבקשה הכללית להטלת אגרות על בקשות ביניים נתקלה בהתנגדות חריפה מצד חברי הכנסת. הנהלת בתי המשפט הציעה להטיל אגרות בגובה של 100 שקל לבקשות ביניים בתיקים המתנהלים בבתי משפט השלום, 120 שקל לתיקים המתנהלים במחוזי, ו-140 שקל לתיקים המתנהלים בעליון. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, מוגשות כיום 1.5 מיליון בקשות ביניים בשנה בתיקים אזרחיים, ו-60 אלף בקשות ביניים בתיקים מינהליים. על פי היוזמה, תוטל אגרה על כל בקשת ביניים, כולל בקשות לדחיית מועד דיון - אפילו אם מדובר בבקשה מוסכמת על שני הצדדים.

"אגרה זה לא מכשיר שמטרתו למנוע בקשות יתר"

"אגרה זה לא מכשיר שמטרתו למנוע בקשות יתר, אלא היא אמורה לשקף פחות או יותר את עלות ההליך, צריך לראות מה התמורה לאגרה", אמר ח"כ אורי מקלב. ח"כ דב חנין ציין כי "תחת הכותרת אגרות ביניים מציעים לנו מהפכה. בקשות ביניים זו נשמת אפו של ההליך המשפטי, ומעכשיו זו תהיה זכות של עשירים בלבד. לאנשים שאין להם כסף, זה חסם אמיתי לניהול ההליך המשפטי, אם אין לכם כסף אתם תהיו בליגה ג'". ח"כ יצחק הרצוג הוסיף כי "הנהלת בתי המשפט צריכה לעשות שיעורי בית, אתם מציעים אגרות על הליכי ביניים אבל לא הורדתם את האגרה הכללית ולכן חייבים לדחות את הבקשה".

כל בעלי העניין שהתייצבו בפני הוועדה הביעו עמדה נחרצת נגד היוזמה להטיל אגרות על הליכי ביניים. האגודה לזכויות האזרח, ארגון "הל"ב" ותוכנית המשפט בשירות הקהילה, הגישו לוועדה נייר עמדה ובו התריעו כי "הטלת אגרות תביא לפגיעה בנגישות למשפט של אוכלוסיות מוחלשות ובאיזונים חשובים בהליך המשפטי. ההצעה יוצרת הטיה פסולה של ההליך האזרחי לטובת בעלי הממון, ופגיעה במעוטי היכולת. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כשמדובר בצד שאינו מיוצג, אשר אינו יודע איזו בקשה נכון להגיש. כשעליו להשקיע 100 שקל בכל בקשה, ניהול המשפט הופך להיות בלתי אפשרי עבורו".

הארגונים החברתיים הציעו, במקרה שההצעה תתקבל, להטיל סייגים ובהם פטור מאגרה על בקשות המוגשות על ידי מי שלא יזם את ההליך העיקרי, כלומר הנתבע או המשיב; פטור מאגרה בתיקים המתנהלים מול המדינה וגופים ציבוריים; קביעת מכסת בקשות סבירה הפטורה מאגרה; פטור מאגרה לבקשות שהתקבלו, דהיינו שאינן בקשות סרק; סמכות לפטור מאגרה בקשות, אם קיימת הצדקה לכך.

גם לשכת עורכי הדין הביעה התנגדות חריפה להטלת אגרות על הליכי ביניים. "חיוב הגשת בקשת ביניים בתשלום אגרה יפגע בזכות הגישה לבית המשפט, יקפח את זכותם של האזרחים, יעניק יתרון דיוני למדינה ולבעלי הממון ולא ישיג את מטרותיו", נטען בנייר העמדה שהגישה הלשכה לוועדה, "האזרח הקטן יימצא בעמדה נחותה בהתדיינות מול חברות הביטוח, הבנקים ואחרים שיכולים לגלגל את ההוצאה על האזרח. הטלת אגרה כמוצע הינה ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי של המדינה במתן שירות משפטי לאזרחיה". לטענת הלשכה, התכלית ניתנת להשגה באמצעות חיוב בהוצאות צד שהגיש בקשת סרק שאינה ראויה.