ניתוח "גלובס": אילן בן דב מופסד 750 מיליון שקל "על הנייר" בפרטנר; האם הפירמידה שלו תקרוס עליו?

מי שקפץ ב-2009 אל השורה הראשונה של אנשי העסקים במשק, נאלץ לממש את נכסיו ולהתמודד עם חוסר אמון מצד השוק ■ יכולתו של בן דב להחזיר חובות מוטלת בספק - אך המזומן כבר בכיס: גרף שכר של 29.3 מיליון שקל בשנים 2009-2010

28 חודשים בלבד לאחר שרכשה את השליטה בפרטנר תמורת 4.66 מיליארד שקל, הודיעה סקיילקס של אילן בן דב - בעלת השליטה בפרטנר (44.5%) - כי בכוונתה לפעול למכירת נתח משמעותי מההחזקה בחברת הסלולר.

דעה / שי שלו: בן דב קנה, אנחנו משלמים

ההודעה הגיעה לאחר שההפסד של סקיילקס מההשקעה, אשר בוצעה במינוף גבוה, טיפס כבר לכ-750 מיליון שקל (כולל הדיבידנדים שקיבלה מפרטנר); תשואות האג"ח שלה הגיעו ל-25% והן מונעות מהחברה למחזר חובות בשוק ההון; וחברת סאני, דרכה שולט אילן בן דב בסקיילקס, הגיעה למצב בו קופתה מרוקנת ממזומנים וכמעט כל נכסיה משועבדים.

ומה באשר לבן דב עצמו? רכישת פרטנר - בעלת מותג הסלולר אורנג' - בשלהי 2009, הקפיצה אותו מדרגה והכניסה אותו לשורה הראשונה של אנשי העסקים בישראל, תוך שהיא מעמידה אותו בקדמת הבמה התקשורתית. אלא שההמשך היה הרבה פחות זוהר. הירידה ברווחיות חברת הסלולר עקב הרגולציה בענף והחרפת התחרות הקטינה את היקף הדיבידנדים שביכולתה של פרטנר לשלם, וכתוצאה מכך הפסיק שוק ההון להאמין שהחברות שבשליטת בן דב יכולות לפרוע את חובותיהן במועד.

מניות סקיילקס וסאני צנחו בשנה האחרונה ב-80% ו-85% בהתאמה, ובן דב, שהיה לפני העסקה איש אמיד, ויש שאף הדביקו לו את התואר "טייקון", מוצא את עצמו שנתיים לאחר העסקה עם מניות ששווין הולך ומצטמק, חובות שלא ברור עדיין כיצד יחזיר, ומוניטין שנפגע קשות מבחינת בשוק ההון.

באוגוסט 2009, טרם רכישת פרטנר, החזיק בן דב 69% ממניות סאני - שנסחרה אז במדד ת"א 100 - ששווין נאמד בכ-425 מיליון שקל. סאני שלטה, אז כמו היום, בחברת סקיילקס, שמלבד פעילות יבוא מכשירי סמסונג ורשת שיווק הטלפונים דינמיקה סלולר הרווחיות, הכילה קופת מזומנים של למעלה מחצי מיליארד שקל, ללא חוב.

שנתיים מאוחר יותר צנח שווי מניותיו של בן דב בסאני צנח לכ-140 מיליון שקל בלבד, כשגם זה שווי תיאורטי בלבד. ההחזקה היחידה של סאני, סקיילקס, נמצאת כעת עם חוב בהיקף של כ-3.1 מיליארד שקל, כאשר הדיבידנד הנמוך מפרטנר אינו מאפשר לה לשרת את חובותיה בטווח הארוך, לא כל שכן לחלק דיבידנד לחברה האם.

זו האחרונה נסמכת על הדיבידנדים מסקיילקס על מנת להחזיר חובות אג"ח שגייסה בעצמה (כ-240 מיליון שקל), כשבלעדיהם אין באפשרותה לפרוע את חובותיה. בדוח תזרים מזומנים חזוי שפרסמה סאני בחודש אוגוסט, היא צפתה כי ביוני 2012 יוותרו בקופתה מזומנים בהיקף של 1.2 מיליון שקל בלבד, וזאת לאחר שסקיילקס תחלק במחצית הראשונה של אותה שנה דיבידנד בהיקף של 50 מיליון שקל - דיבידנד שקשה להעריך כעת אם אכן יחולק.

כך, שנתיים לאחר רכישת השליטה בפרטנר, נדרש בן דב - שהיה בעבר אחד מאנשי העסקים הנזילים במשק תודות ליבוא הטלפונים הסלולריים של סמסונג מקוריאה - למכור מניות על מנת להציל את השקעתו בפרטנר, או לפחות את חלקה הארי.

איך זה קרה? כך התגלגלה עסקת פרטנר, החל מהאופוריה קצרת הימים שנלוותה לה, ועד לימים אלו, בהם מאיימת פירמידת החובות שבנה בן דב מעל חברת הסלולר, לקרוס עליו.

שלב 1: רכישת השליטה בפרטנר

במהלך 2009 הודיעה האצ'יסון הסינית כי היא מתכוונת למכור את גרעין השליטה בפרטנר. במכרז שנערך הגיעו לקו הגמר שלושה: אילן בן דב, שאול אלוביץ' (שרכש לאחר מכן את השליטה בבזק) וקרן פימי של ישי דוידי. אלוביץ' רצה מאוד לרכוש את השליטה בפרטנר, אולם בן דב, ששיפר את הצעתו מספר פעמים, היה זה שזכה לרכוש את מניות השליטה בחברת הסלולר, לפי שווי של 10.4 מיליארד שקל.

מיד לאחר הרכישה מכר בן דב חלק מההחזקה לגופים אחרים ובראשם בנק ההשקעות לאומי פרטנרס (ראו ידיעה נפרדת), וסקיילקס נותרה עם החזקה של כ-44.5% בחברה, שעלתה לה 4.66 מיליארד שקל.

קופת המזומנים של סקיילקס שימשה לצורך ההון העצמי בעסקה, ואת היתרה, בהיקף של כ-3.9 מיליארד שקל, השלימה החברה בעזרת הלוואות בנקאיות, הנפקת חוב בשוק ההון, והלוואת מוכר שקיבלה מהאצ'יסון. בשלב הזה, שוק ההון המקומי האמין בעסקה, ומניית פרטנר, שהייתה באותה תקופה במגמת עלייה, משכה אחריה את מניותיהן של סקיילקס וסאני.

שלב 2: הפחתת ההון והשיא במניה

מקור מימון מרכזי להחזרת הלוואות הענק שנטלה סקיילקס אמורה הייתה להיות קופת המזומנים של פרטנר בעצמה. התכנון של בן דב היה לחלק דיבידנד מיוחד, בדרך של הפחתת הון (שלא מיתרות הרווח של החברה) בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, בעזרתו יחזיר את ההלוואה הבנקאית שלקח למימון העסקה; זאת, כאשר היה ברור כי גם בעתיד כל הרווח הנקי שתייצר פרטנר יחולק כדיבידנד למשקיעים, כדי שניתן יהיה לשרת את החובות של סקיילקס.

על רקע תשואת הדיבידנד הגדולה שהייתה צפויה לבעלי המניות, טיפסה מניית פרטנר - ממועד ביצוע העסקה ועד לשיא שנרשם קרוב למועד בו בוצעה הפחתת ההון, במארס 2010 - בקרוב ל-50%. מניותיהן של סקיילקס וסאני, הממונפות על ההשקעה, זינקו באותה התקופה בכ-125% ובכ-180%, בהתאמה. כך, בשיא, עמד שווי מניותיו של בן דב בסאני על לא פחות מ-1.15 מיליארד שקל.

לאור ההצלחה המסתמנת, החליט בן דב להכניס לקלחת חברה נוספת שבשליטתו: טאו תשואות המנוהלת על ידי יוסי ארד. זו רכשה במהלך 2010 מניות של סאני במספר שלבים, בהיקף כספי של קרוב ל-100 מיליון שקל, שחלקן נרכשו מבן דב עצמו.

שלב 3: הנפילה

עד לפני כשנה, התמונה עוד נראתה ורודה עבור בן דב, אולם אז החלו המכות לנחות על פרטנר בזו אחר זו. בתחילה היו אלה דמי הקישוריות של חברות הסלולר שהופחתו בצורה דרסטית, לאחר מכן ביטול קנסות היציאה ובהמשך כניסתם הצפויה של מפעילים סלולריים חדשים לענף.

לכל אלו נוספה צרה נוספת: הסדר החוב שאותו ניסה בן דב לקדם בטאו בקיץ האחרון, במסגרתו היו אמורים מחזיקי האג"ח (להם חייבת החברה יותר מ-300 מיליון שקל) לקבל מניות בסאני, בדרך אשר תהווה עבורם "תספורת" של עשרות אחוזים. הסדר החוב המוצע גרר ביקורת רבה, שהשפיעה לרעה גם על ניירות הערך של סקיילקס וסאני.

בחודשים האחרון הפך המדרון עליו פוסע בן דב לחלקלק במיוחד, ובחודשיים האחרונים קרסה מניית סקיילקס בלא פחות מ-48% כשתשואות האג"ח שלה חצו את רף ה-20%, גם בצל שני ניסיונות כושלים להכניס שותף לפעילות יבוא מכשירי סמסונג. מהלך זה היה אמור להזרים לסקיילקס מאות מיליוני שקלים. מניית סאני צנחה בתקופה זו בלא פחות מ-70%.

בנקודת הזמן הנוכחית, כאשר סקיילקס נמצאת בהפסד של כ-750 מיליון שקל "על הנייר" ביחס להשקעתה בפרטנר (כולל הדיבידנדים שחילקה האחרונה), החליט בן דב לעצור את המפולת, להוריד את המינוף ולפעול למכירת חלק מהחזקתו בפרטנר.

הרכישה הממונפת של פרטנר, כך מתברר בחודשים האחרונים, עלתה לבן דב ביוקר רב, וכיווצה את נכסיו הפרטיים בצורה דרמטית: מחצי מיליארד שקל (שווי מניות סאני וטאו במועד הרכישה) לכ-150 מיליון שקל בלבד. סאני, לשעבר פרת המזומנים של בן דב, לא חילקה דיבידנד מהרגע בו רכשה באמצעות סקיילקס את השליטה בחברת הסלולר.

בן דב יכול להתנחם מעט בשכר ובבונוס שמשך בסאני בשנתיים האחרונות: בשנת 2009, אותה סיימה סאני עם רווח נקי של 197 מיליון שקל, קיבל בן דב שכר בעלות של 14.1 מיליון שקל, ש-11.6 מיליון שקל מתוכו הוגדרו כמענק. שנת 2010, שהסתיימה עם רווח שיא של 226 מיליון שקל בסאני, הניבה לבן דב שכר של 15.2 מיליון שקל, מתוכו 12.5 מיליון שקל ניתנו כמענק. עם זאת, תיקון 16 לחוק החברות שנכנס לאחרונה לתוקף, מבטיח כי גם חגיגת השכר של בן דב הסתיימה.

כידוע, גם בחברה השנייה בה שולט בן דב, המצב רק הלך והורע בשנתיים שחלפו. טאו נמצאת בגירעון של קרוב לחצי מיליארד שקל בהון העצמי, ובחודשים האחרונים היא מנהלת כאמור מו"מ להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח. מניות סאני שרכשה טאו שוות היום 15 מיליון שקל בלבד.