מי מסתער על השוק הקונצרני

תעשיית השקעות שלמה נדרשת כעת לעשות מהלך הגדלת סיכון. היעד הבא כבר סומן

תוצאותיה של השקעה פיננסית בסיכון צריכות להיבחן לאורך שנים, כיוון שאירועים במסחר ישפיעו על התשואה במהלך הדרך, והרי אין ביכולתם לעוות את התוצאות בחלוף הזמן.

העיקרון החשוב הזה ניזנח בתעשיית קרנות נאמנות, כשהתחרות בין מנהלי הקרנות מתנהלת על בסיס התשואה שהושגה מאז ראשית השנה בלבד, או לכל היותר עפ"י התשואה והתנודתיות שהציגו הקרנות ב-12 החודשים שחלפו. כך "נשכחו" השבוע התוצאות העגומות של שנת 2011 והתחרות בין קרנות הנאמנות יצאה לדרכה שוב מנקודת ההתחלה.

המשקיע הממוצע שבוחר לנהל את נכסיו באמצעות קרנות נאמנות אינו מאופיין בידע פיננסי רב בדרך כלל, ועל כן מתקשה להשוות את תוצאות הקרנות עפ"י מדדים ראויים. השוואת קרנות נאמנות צריכה להיעשות למול תשואות מדדי הייחוס לאורך שנים ועל בסיס הפרמיה המתקבלת מהקרן יחסית לסיכון הכרוך בהשקעה (מדד שארפ).

בהיעדר נגישות לכלים ראויים ויכולת ניתוח מוגבלת, בוחרים המשקיעים את קרן הנאמנות על בסיס התשואה שהשיגה החל מראשית השנה. על כן בנקודת הזמן הזו בימים הראשונים של השנה, ניצבים מנהלי הקרנות בפני החלטות השקעה כבדות משקל, כאלה שעשויות להביא לגידול ברווחיות של החברה המנהלת או חלילה לחסל פעילות של שנה קלנדרית שלמה.

דינמיקה של ניהול סיכונים

שנת 2012 תסתיים אולי במגמה חיובית במדדי המניות, אולי במגמה שלילית, ויתכן שללא שינוי משמעותי כלל. כל התרחישים הם אפשריים ונותר רק להתווכח על ההסתברות שנייחס לקיומה של כל אחת מהאפשרויות. באשר להתנהגותם של המשקיעים בקרנות הנאמנות, זה כבר ברור. מגמה חיובית תביא לגיוס כספים בקרנות, בעוד שירידות שערים תובלנה לפדיונות והסתת כספים אל עבר נכסים חסרי סיכון.

מנהל ההשקעות בקרן מגדיר את רמת הסיכון הנגזרת מהתמהיל בכל נקודת זמן, ולשיקולו משרעת של סיכון אפשרי בין הנמוך ביותר לגבוה ביותר, בהתאם למדיניות ההשקעות המוצהרת בתשקיף הקרן.

אם יבחר המנהל בסיכון נמוך ולבסוף יתברר שהיתה זו שנת השקעות חיובית, תעמוד התשואה מתחיל השנה בתחתית הטבלה באותה קטגוריית השקעה והדבר יוביל לפדיון מהקרן בזמן שהתעשייה מגייסת. קרן שתפעל בסיכון הגבוה ביותר האפשרי בשנה שכזו תוביל בראש הטבלה ותזכה להזרמת כספים ניכרת.

ומה קורה בשנה שמסתכמת בירידות שערים? אף קרן לא תגייס כספים, לא המסוכנת ולא השמרנית. בשנה שחלפה לדוגמא פדו המשקיעים מהקרנות המסורתיות (ללא קרנות כספיות) קרוב ל-25% מהיקף הכספים שהיום מושקעים בהן בראשית השנה.

בסיכומה של שנת 2011 עומדים שערי המניות והאג"ח הקונצרניות במחירים אטרקטיביים לעומת תמחור נהוג היסטורי לנוכח החשש מאירופה, ועל כך כולם מסכימים. בנקודת פתיחה שכזו הסיכון שנוטל על עצמו המנהל השמרן הוא רב, כיוון שקיים פוטנציאל לזינוק מפתיע במחירי הנכסים המסוכנים. בהתקיים תרחיש שכזה, הפגיעה בהכנסות מדמי ניהול בשנת 2012 בקרן תהיה מכרעת והרסנית.

בנסיבות שנוצרו בשוק ההון בפתחה של השנה החדשה, מעדיפים מרביתם של מנהלי קרנות הנאמנות להגדיל את הסיכון כדי לא להישאר מאחור במידה ויתקיים התרחיש החיובי. על כן הוזרמו השבוע ביקושים ערים בשוק הקונצרני כשמדדי האג"ח מציגים עליות שערים חדות. כשתגיע האטרקטיביות של אגרות החוב שנפגעו בשנת הפדיונות הקודמת לכדי מיצוי, יפנו מנהלי הקרנות אל מדדי המניות החבוטים.

* האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד