מהפכה בדיני העונשין: אושרה קביעת עונש סטנדרטי לכל עבירה

‎‎רפורמה מהפכנית בתחום הענישה בדין הפלילי: מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 13 חברי כנסת ללא מתנגדים, את הצעת החוק להבניית שיקול-דעת שיפוטי בגזירת עונשים.

לפי החוק, לצד העונש המרבי הקבוע כיום בחוק העונשין לצד כל עבירה, ייקבע בעתיד "עונש מוצא", דהיינו העונש הסטנדרטי שאמור להיגזר בהרשעה בעבירה הספציפית, ולצד זאת נקבעה שורה של נסיבות להחמרה ולהקלה, שלפיהן רשאי השופט הגוזר את דינו של הנאשם לסטות מהעונש הסטנדרטי.

‏הצעת החוק, המתבססת על המלצות ועדת גולדברג, הוגשה כהצעת חוק ממשלתית על-ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עו"ד מני מזוז, עוד בשנת 2006, ואולם הוקפאה לתקופה ארוכה בשל התנגדות השופטים להצעה. השופטים חששו כי הצעת החוק תצמצם יתר על המידה את שיקול-הדעת הנתון לשופטים בעת גזירת עונשים, ותפגע בעיקרון הענישה האינדיבידואלית, שלפיו גוזרים את עונשו של אדם על-פי מידתו.

נימוק מפורט

‏הכנסת והוועדה התלבטו בנוגע למודל הנכון לקביעת עונשו של אדם: מחד, יש צורך בעקביות בנוגע לשיקולים המרכזיים ששופט צריך לשקול, ולמשקל שצריך לתת לכל שיקול כשהוא גוזר את הדין; מאידך, יש לשמר את המרכיב האינדיבידואלי של העונש, מאחר שמי שעומד בפני השופט הוא אדם יחיד, על נסיבותיו ומורכבויותיו.

‏בסופו של דבר נבחרו העקרונות החשובים לענישה, שהם הלימה בין העבירה לבין העונש, הגנה על הציבור, שיקום והרתעה וכן האיזונים הראויים ביניהם.

בסופו של דבר פוצל מתוך הצעת החוק החלק המחייב קביעת עונשי מוצא, והמחוקק הסתפק בקביעת העיקרון המנחה בענישה פלילית, בהגדרת השיקולים הנוספים ששופט רשאי להתחשב בהם בגזירת העונש, וכן להורות כי על שופט לנמק את גזר הדין בצורה מפורטת, לרבות הגדרת "מתחם הענישה" הראוי בכל עבירה.

החוק ייכנס לתוקפו בעוד כחצי שנה, כדי לאפשר לבתי המשפט להסתגל להוראות הקבועות בו. ‏‎‎‏