"השופט גרוניס נקלע לקלחת; המהומה סביב החוק - צביעות"

יום אחרי שעבר החוק הנושא את שמו, "חוק גרוניס", מקבל שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, גיבוי מלא מקרב שופטי בית המשפט העליון בדימוס, שמתקוממים על הביקורת שהוא נאלץ לספוג בחודשים האחרונים בצל החקיקה הנושאת את שמו.

חוק גרוניס, שאושר אמש (ב') בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ביטל את הסעיפים בחוק בתי המשפט ובחוק בתי הדין לעבודה, שאינם מאפשרים למי שנותרו לו פחות מ-3 שנות כהונה להתמנות לנשיא בית המשפט העליון או המשנה לו, או נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו.

מגבלה זו נחקקה ב-2007 ביוזמת שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, והיא חסמה את גרוניס מלרשת את הנשיאה דורית ביניש, כיוון שנותר לו אופק כהונה של שנתיים ו-7 חודשים לאחר פרישתה. כעת, משהוסרה המגבלה, צפוי גרוניס (בהתאם לעיקרון הסניורטי - הוותק) להתמנות נשיא הבא, בכפוף לאישור הוועדה לבחירת שופטים.

לדברי שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, ה"עליהום" על גרוניס בעת האחרונה אינו ראוי. "ממש מרגיזים אותי אופי הביקורת כלפי מה שנקרא 'חוק גרוניס' ועצם הכינוי הזה לחוק. במשך עשרות שנים נהוג היה שנשיא בית המשפט העליון שנבחר הוא השופט הוותיק ביותר המכהן באותו זמן, ולא קמו עוררין על המנהג הזה. היו אמנם טענות מכל מיני כיוונים, מסיבות אחרות, שזה לא צריך להיות השיקול העיקרי - הוותק, אבל ככה זה התנהל. עד שבא שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, וב-2007 העביר חוק, שלפיו שופט שאין לו אופק כהונה של 3 שנים לפחות, לא יוכל להיבחר לנשיא בית המשפט העליון. כתוצאה מזה נמחקו מהרשימה גרוניס, ובעצם גם השופט אליעזר ריבלין, שאמור להישאר 3 חודשים אחרי פרישתה של הנשיאה בייניש.

"אז גרוניס נמחק, ובמשך תקופה די ממושכת דיברו על השופטת מרים נאור כמועמדת ודאית לנשיאות בית המשפט העליון, ובכל מקום כינו אותה העיתונאים 'הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון'. למה כאשר העבירו את החוק של פרידמן על אופק כהונה של 3 שנים, למה לא כינו אותו 'חוק נאור'? למה אז זה היה כשר, ועכשיו כשבאים להחזיר את עטרת נשיא בית המשפט העליון ליושנה, למנות את גרוניס, אז עכשיו זה נקרא 'חוק גרוניס', ועכשיו זה פתאום דבר רע? יש כאן צביעות. זה לא יפה".

"מינוי טוב מאוד"

לטירקל יש גם הסבר לרעש שהתעורר דווקא על רקע מינוי גרוניס. "מכיוון שהדביקו לגרוניס את הכינוי 'שמרן', ואמרו שהוא לכאורה לא יהיה אקטיביסט כמו שהיה הנשיא הקודם אהרן ברק, אז על רקע זה התחילה להתחולל מהומה על לא דבר. בכלל הטון המתלהם נגד העליון, שבשנים האחרונות הולך ומתגבר, נעשה עוד יותר מתלהם על רקע פרישתה של ביניש, והחוק שחוקק דווקא בעיתוי הזה. אין שום סיבה עניינית או אחרת לכל המהומה הזאת עכשיו".

טירקל סבור כי גרוניס "הוא מינוי טוב מאוד, של שופט שקול, מאוזן ובעל מזג שיפוטי. בחודשים האחרונים שבהם הוא ספג הערות על כך שהוא לא אקטיביסט והימין מקדם אותו, עשו לו עוול נורא, כשלמעשה הוא שופט שיכול להיות נשיא מצוין ולהנהיג את בית המשפט העליון בצורה מכובדת. הוא יצטרף בכבוד לשרשרת המכובדת של הנשיאים שכיהנו בבית המשפט העליון".

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, מצטרפת לעמדה הנוקבת כנגד הכתמת מינויו של גרוניס לנשיא העליון. "הוא שופט רציני וראוי, ואכן נעשה לו עוול מעצם העובדה שקוראים לחוק 'חוק גרוניס'".

לדבריה, השם של החוק, צריך להיות אחר לגמרי: "זה ממש לא 'חוק גרוניס', אלא ביטול 'חוק פרידמן', שהיה מאוד לא ראוי, ולא ברור על מה כל הרעש. בסך-הכול החזירו את המצב לקדמותו.

"חוק פרידמן לא היה צריך להתקבל מלכתחילה, ובכל זאת הוא עבר, וגם לא עשה את אותו רעש שהיה בחודשים האחרונים סביב ביטולו. חבל שלא מסתכלים על זה מהזווית הנכונה של ביטול חוק לא ראוי, ולא להיפך".

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, מסכים כי החוק שעבר אתמול מתקן את "העיוות ההוא" של פרידמן, אך עם זאת, הוא אומר, "חבל שהדבר הזה נעשה בקונוטציה הפרסונלית. כנראה שזה באמת מכוון לקדם את מינויו של שופט, שמוצא חן יותר בעיני מי שהציעו אותו מהימין, מאשר שופטת אחרת (מרים נאור - א' ל"ו), שלו החוק היה נדחה, הייתה מתמנה. גרוניס נקלע שלא בטובתו לקלחת הזאת".

- אתה סבור כי גרוניס יהיה "שופט טוב לימין", כפי שמצפים ממנו מקדמי החוק?

"אני מכיר היטב גם את השופט גרוניס וגם את השופטת נאור, וכל אחד משניהם ראוי להיות נשיא. חבל שהדבר הזה נעשה בנסיבות שעל פניהן מוטות פוליטית. היו צריכים לתקן את החוק הזה לפני שנתיים, ואז לא היה מקום לשאלה הזו בכלל. אני לא אביע דעה מה גרוניס אמור לעשות, אבל אם הוא ייבחר להיות נשיא בית המשפט העליון, אני חושב שהוא יהיה נשיא טוב".