מקריחים אותך? תתלונן במשטרה

אי-תשלום ריבית וקרן על אג"ח קונצרני עלול להוות בנסיבות מסוימות עבירה פלילית

אם הינך משקיע, באמצעות מנהל החיסכון הפנסיוני שלך, באג"ח של חברה שלאחרונה הודיעה כי בכוונתה לעשות "תספורת", כנראה אתה כועס וממורמר - ובצדק.

השימוש במילה המכובסת "תספורת" במקום במילים "שמיטת חובות" עושה חסד עם שומטי החובות. כפי שפורסם, עורכי דין המתמחים בתחום,טוענים כי אם אינך משקיע ישירות באג"ח - אין לך הרבה אפשרויות להיאבק נגד תוכניות לשמיטת חובות, ואינך יכול להשפיע על הגוף המוסדי שמנהל את תוכנית החיסכון הפנסיוני שלך. מסקנות אלה של עורכי הדין גורמות להתמרמרות רבה בקרב מי שהפסיד כסף בשל שמיטת החובות.

האם המשקיע המוקרח בעל-כורחו אינו יכול לפעול באופן עצמאי?

ובכן, אציג בפניך, המשקיע המוקרח והממורמר, אפשרות נוספת לפעולה שאינה מוכרת דיה, והיא הגשת תלונה פלילית למשטרה, ואולי גם לרשות ניירות ערך, נגד מנהלי החברה. הגשת תלונה במשטרה היא מעשה פשוט, והמשקיע המוקרח אינו צריך לקבל אישור של אף אחד לכך.

לאחר שתגיש את התלונה, יתחילו המנהלים וחברי הדירקטוריון בחברה שומטת החובות להזיע ולהתפתל, וכל הוכחה שתושג בהליך הפלילי תוכל בבוא היום לחייב אותם בהליך אזרחי.

העבירה הפלילית שאליה אני מתייחס מצויה בסעיף 424 (1) לחוק העונשין, הקובע כי "מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד - שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו - דינו מאסר 5 שנים".

העונש הקבוע בסעיף חוק זה, עד 7 שנות מאסר, מלמד כי עבירה זו נחשבת לעבירה חמורה מאוד בין עבירות צווארון לבן.

עובדתית, אין מחלוקת על כך שכאשר חברה מודיעה כי לא תוכל לשלם את הריבית ואת הקרן לבעלי האג"ח - אין צורך בניתוח מלומד כדי לקבוע כי זו פגיעה ביכולת התאגיד לקיים את התחייבויותיו.

הקושי טמון בצורך ברכיב נוסף בעבירה פלילית, והוא קיומו של יסוד נפשי. שימו לב כי לפי חוק העונשין נדרש כי המעשה נעשה ביודעין. הכוונה היא לידיעתו הממשית של מבצע הפעולה, באופן סובייקטיבי, לנסיבות מעשיו, ואינה נבחנת באופן אובייקטיבי או לפי מבחן האדם הסביר.

ובכן, בתי משפט קבעו בעבר כי עצימת עיניים כמוה כידיעה. ומהי אותה "עצימת עיניים"? בתי משפט פסקו כי פירושה שהמבצע חשד בנוכחות של העובדה הנדונה, אך נמנע מלחקור בדבר, מאחר שלא רצה לדעת. ולמה הוא לא רצה לחקור בדבר? פשוט; אם תתאשר העובדה, הוא לא יוכל להכחיש לאחר מעשה שלא ידע עליה. נסיבות אלה מעידות על מצב נפשי שיש בו גוון של חוסר תום-לב, ולדעת בית המשפט כמוהו כידיעה.

לכאורה, בלתי סביר שמנהלים ודירקטורים בחברה ייחשדו בביצוע עבירה פלילית במהלך ניהול עסקים של החברה. ובכן, מתברר כי חקירה פלילית בנושא אינה פרי דמיוני.

בעבר, בעת שירותי במשטרת ישראל, ביחידה הארצית לחקירות הונאה, ניהלתי חקירה שבסיומה הוגש כתב אישום, שכלל בין היתר אישום בגין הסעיף שהצגתי לעיל. הפעולה שעליה הוגש האישום הייתה חלוקת דיבידנד בחברה פרטית, בטענה כי כתוצאה מחלוקת הדיבידנד התמוטטה החברה.

באותו מקרה הייתה גם ראיה כי רואה החשבון פנה למנהלי החברה - לפני חלוקת הדיבידנד - והזכיר להם כי עליהם לערוך דוח כספי (ביניים) לפני חלוקת הדיבידנד. אך המנהלים נמנעו מעריכת דוח כזה, וכללו בהצהרה לרואי החשבון, עם החתימה על הדוח הכספי, פסקה שבה הם מתחייבים לשמור על נזילות החברה.

מידע זה שכנע את הפרקליטות כי נעברה עבירה של פגיעה ביכולת התאגיד לקיים את התחייבויותיו.

התביעה לא התבררה בפני בית משפט, כי התיק נסגר בשל התיישנות. חלפו שנים רבות מביצוע הפעולות שבגינן הוגש כתב האישום עד מועד המשפט.

מקרה זה מעיד כי כבר נצבר ניסיון לגבי חקירות בעבירות אלה, וכי אין מניעה שמשקיעים שנפגעים מאי-תשלומי קרן וריבית על אג"ח, יגישו תלונה למשטרה או לרשות ניירות ערך בחשד לביצוע עבירה פלילית.

הכותב הינו שותף במשרד יפעת ס.כ. ושות' רואי חשבון, המתמחה בחשבונאות חקירתית.