"בן הזוג יצא מהארון? זהו 'מום' שמותר לתבוע בגינו בביה"ד"

עו"ד עינבר לב: "כאשר בן או בת זוג סטרייטים מגלים כי הפרטנר שלהם לאורך שנים הוא חד-מיני - תגלית זו עלולה להיות מזעזעת, מערערת וצורבת במיוחד"

בן או בת הזוג שלכם יצאו מהארון? מותר לכם לתבוע אותם - כך עולה מדבריה של עו"ד עינבר לב, המתמחה בדיני משפחה בעיקר ובסכסוכי גירושים בפרט. לב טוענת כי "כאשר בן או בת זוג סטרייטים מגלים יום אחד שהפרטנר שלהם לאורך שנים הוא חד-מיני - תגלית זו עלולה להיות מזעזעת, מערערת וצורבת במיוחד, ויש לה גם השלכות משפטיות לא פשוטות".

בנוסף, לדברי לב, אם הגבר או האישה שגילו על הנטיות המיניות של בן/בת הזוג שלהם יוכיחו כי רימו והטעו אותם לאורך כל שנות הנישואים, וחייהם "התנפצו בבוקר עכור אחד", כלשונה - ניתן אפילו לדבר על תביעה נזיקית.

לב נותנת כדוגמה מקרה בו היא ייצגה אישה אשר לאחר שנים של נישואים, בעלה התוודה בפניה כי גילה לאחרונה את נטייתו המינית ההומוסקסואלית, התאהב בגבר ועזב את הבית.

לדברי עו"ד לב, לכאורה אין שוני עקרוני בין פרידה כזו לבין פרידה אחרת על רקע מיאוס הדדי, ריבים על חינוך הילדים או ניהול רומן מהצד - אך מסתבר כי הדין העברי והדין האזרחי לא מתייחסים לפרידה שכזו בקלות-ראש יתירה, והיא עלולה להסתיים בבית המשפט או בבית הדין הרבני, במיוחד מעצם הסתרת הנטייה המינית והאופן בה גילו לבני זוגם.

לב מציינת כי כאשר מובהר לבית הדין כי לבן או בת הזוג יש נטיות הומוסקסואליות, בית הדין מחייב אותם בגירושים באופן מיידי, אך איננו אדיש לעצם הגילוי. במקרים כאלה בית הדין משתמש במונח "סבר וקיבל" (שלקוח מדיני מומים), שלפיו אם ה"מום" התגלה לאחר שהוסתר, תהיה לכך משמעות חמורה בהרבה, לעומת מקרה בו ה"מום" היה גלוי לעיניו של בן הזוג, והוא החליט בכל זאת להינשא לבעל ה"מום".

עוד מוסיפה לב כי בית הדין הרבני מגנה חד-מיניות ומציין בפסיקתיו כי לנטיות הומוסקסואליות קיימת פגיעה ישירה בחיי הנישואים, ובכלל זה במניעת יחסי אישות, חשש מהידבקות במחלות מין וכו'. יחד עם זאת, בית הדין הרבני מבהיר כי אין לסווג נטיות הומוסקסואליות כ"מחלה", אלא כיצר ותאווה, ואם יוכח כי בן הזוג מתחרט על מעשיו ומחליט באמת ובתמים לעזוב את דרכו - יש מזור לנישואים.