לידיעת הקורא דנידין

חוקרים הצליחו להחביא קטעי זמן, דבר שיצר את האפשרות להחביא בעתיד אירועים שלמים

לפני מספר חודשים סיפרנו כאן על חלוק 'רואה ואינו נראה'. מדובר בחלוק שעשוי מחומר שמעקם את קרני האור. מי שמביט לעבר החלוק רואה את מה שנמצא מאחוריו וכך מה שמוסתר מתחת לחלוק הופך לבלתי נראה. מדובר בחלוק זעיר, שגודלו כמה מיקרונים בלבד. אם מזיזים את הראש האפקט נהרס, אבל אין ספק שמדובר בהתקדמות שהייתה משמחת את דנידין

בסוף השבוע הוכרז על פריצת דרך נוספת בתחום ההסתרה. מדובר ב"חלוק זמן" שמסוגל "להסתיר רגע בזמן". איך ניתן להסביר את התופעה הזו למי שאין לו השכלה בפיזיקה? לכל אחד מאיתנו עשויה להיות אסוציאציה שונה, אולם האנלוגיה הנפוצה שמופיעה במגזיני מדע פופולרי מדמה זאת לקטע וידאו ששלפו ממנו פריים אחד. דימוי אחר מדבר על מצלמת אבטחה שמשדרת תמונה סטטית, כאשר במציאות מתרחש משהו אחר לחלוטין.

"אנחנו חושבים על הזמן בדומה לאופן שבו אנשים אחרים חושבים על מרחב", אומר פרופ' מוטי פרידמן מאוניברסיטת קורנל בניו יורק. מה שעשו החוקרים הוא להשתמש ב"עדשות זמן". אלה עדשות שמשנות את המהירות של קרן אור, תוך ניצול העובדה כי אור בצבעים שונים נע במהירויות שונות - הבדלים של חלקיקי שניות.

החוקרים חילקו את האור, דרך סיב אופטי זעיר, לשתי אלומות - אדומה וכחולה. כאשר קרן האור האדומה יצאה ממקור אל מטרה, היא הגיעה לנקודה מסוימת מהר יותר, והאור הכחול הגיע רק אחריה. עדשות מיוחדות עיכבו מעט את האור הכחול. לאחר מכן אוחדו שתי הקרניים, והותר לאור הכחול לשוב למהירותו המקורית. מי שהביט במחזה מהצד קיבל את הרושם ששתי הקרנות מעולם לא פוצלו.

במהלך הניסוי הקרן יצאה לדרך, פוצלה, האור האדום הגיע לנקודה מסוימת, ולאחר רגע לא הגיע אליו אור בכלל. באותו רגע התרחש האירוע הנסתר: קרן אחרת חצתה את המקום, אך לא אותרה. זמן קצרצר לאחר מכן הגיעה גם הקרן הכחולה, אך כבר לא היה שם כלום. לאחר מכן שתי הקרניים שולבו. המתבונן שקלט את האור בעיניו, חשב שהוא רואה את כל מה שהתרחש, אך זו טעות.

משך הזמן שאותו הצליחו המדענים להסתיר הסתכם ב-40 טריליונית השניה בלבד. רק בעוד כמאתיים שנה - אולי - ניתן יהיה להסתיר אירועים בעלי משמעות.

לא רואים ממטר

בחודש יוני אשתקד הציעו החוקרים פרופ' מרטין מקול ופול קינסלר מאיפיריאל קולג' בלונדון לפתח עדשות מסתירות זמן באמצעות האטת קרן אור ואז האצתה שוב. השניים לא חשבו על רעיון פיצול הקרן לשניים, אבל הם נתנו את הבסיס המחשבתי הראשוני לפתרון. "איננו רואים מדוע לא יצלח הדבר תוך שנתיים או שלוש", הוסיפו, והזניקו את הקולגות למרוץ שהסתיים מהר מהצפוי.

מחשבות על אי-נראות מעסיקות פיזיקאים רבים שעוסקים בחקר התכונות של האור. באוגוסט השנה דוקטורנט בשם ג'נוס פרזל מאוניברסיטת סיינט אנדרוז הפתיע את עולם הפיזיקה כשהציע שיטה מעניינת לשפר חלוקים שמסתירים חפצים.

החלוקים הללו בנויים על כך שאלומת אור מכופפת סביב חפץ, אך אם החפץ אינו זעיר, המתבונן אולי ישים לב שהאור המכופף מגיע אליו מאוחר יותר מאלומה ישירה. לכן יש להאיץ את האלומה המכופפת כדי ליצור את האשליה. אלא שיש גבול לתנאים שבהם ניתן להאיץ אור ולמידת ההאצה.

איך מתמודדים עם המגבלה הזו? על-ידי יצירת ספרה אשר מאטה את כל האור במתחם בו ממוקמים החפץ, החלוק והמתבונן. בשלב זה ניתן להאיץ בקלות יחסית את רק את האור הסב סביב החפץ , וליצור את האשליה. האטה גורפת כזו עדיין לא בוצעה אולם נדמה שמדובר ברעיון ישים, לפחות ברמה התיאורטית.