עם של רחמנים

משרד הפנים דואג לאיחוד משפחות של מהגרי העבודה הלא חוקיים בישראל? אז זהו, שלא

והנה מקרה שלא התרחש באיראן: ביום חמישי האחרון עצרו פקחי יחידת עוז, בת למהגרי עבודה מהפיליפינים שנולדה בארץ וחיה כאן כל חייה, בשם ג'רלדין, ושלחו אותה ואת אימה למתקן הכליאה למהגרי עבודה בנתב"ג. עד כאן מדובר במקרה מצער, אך שגרתי במציאות הישראלית של שנת 2012.

אלא שמשהו היה בכל זאת שונה ומפתיע במעצר של ג'רלדין. מסתבר שהילדה הקטנה נעצרה על-ידי הפקחים האמיצים בדיוק כשהייתה בדרך לחגוג את יום הולדתה ה-3. בשל מעצרה של ג'רלדין הקטנה ביום הולדתה, פנו כמה עיתונאים למשרד הפנים, הממונה על יחידת עוז, וביקשו הסברים.

התגובה של משרד הפנים הייתה מפתיעה גם היא: אביה של ג'רלדין וכן אחיה נמצאים בפיליפינים, ולכן הגירוש של ג'רלדין ואמה מישראל יאפשר למשפחה להתאחד מחדש בפיליפינים, נמסר מהמשרד.

ההתרגשות על כך שמשרד הפנים פועל למען איחוד משפחות של מהגרי עבודה, החלה לאחוז את הפעילים למען ילדי העובדים הזרים, ואולם, במהרה התברר שהשמחה הייתה קצת מוקדמת: בדיקה מהירה העלתה כי התגובה של משרד הפנים הייתה, איך לומר, לא כל-כך מדויקת, וכי אביה של ג'רלדין ואחיה דווקא נמצאים בישראל.

לאחר שנודע הדבר פנתה רותם אילן, מייסדת ארגון "ילדים ישראלים", למשרד הפנים והעמידה אותו על טעותו. תשובת משרד הפנים היכתה את אילן בתדהמה. בהודעת טקסט קצרה היא התבקשה למסור את שם האב, ובהודעה נוספת, שבאה מיד בעקבותיה נאמר לה: "אבל אם הוא לא חוקי, אז עדיף שתחשבי על זה".

ארבעה ימים חלפו מאז, ג'רלדין ואמה גורשו לפיליפינים, והסדר שוב חזר לרחובות תל אביב. רק הנרות הבודדים, הדולקים עדיין על עוגת יום ההולדת של ג'רלדין, ואין מי שיכבם, מזכירים כי פעם גרה כאן ילדה קטנה, בת 3.

רשומון בשימוע

האם הליך השימוע שערכה הפרקליטות לנאשמי פרשת הולילנד, טרם שהגישה את כתב האישום נגדם, היה ראוי וממצה, או שמא הוא היה בבחינת "משחק מכור"? תלוי את מי מהנאשמים תשאלו.

אם תשאלו את יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר למשל, המואשם במתן שוחד, תקבלו כנראה, תשובה שהשימוע שערכה לו פרקליטות מיסוי וכלכלה בראשות אלה רובינק, לא היה ראוי, ונעשה למראית עין בלבד.

כך לפחות מלמדת תגובת סנגוריו של דנקנר, עוה"ד נבות תל-צור, יורם ראב"ד ויוסי בנקל: "אנו רואים בחומרה את הגשת האישום, מבלי להתייחס ומבלי לבחון כלל את הטענות המהותיות שהועלו בשימוע. הדחייה הגורפת של הטיעונים בשימוע מלמדת, שהליך השימוע היה בגדר 'משחק מכור', שיש בו לפגוע באופן אנוש במוסד השימוע ובאמון הציבור בשיקול דעת הפרקליטות".

אם תשאלו את יעקב אפרתי, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, המואשם בלקיחת שוחד בפרשה, לעומת זאת, הוא כנראה יגיד כי השימוע שנערך לו היה ראוי ומקיף, וכי הפרקליטות לקחה בחשבון את טענותיו.

כך לפחות מלמדת תגובתו של עו"ד ירון קוסטליץ, סנגורו של אפרתי, שמסר כי "הפרקליטות הזמינה את אפרתי לשימוע בעניין חברות הזרע ותעשיות מלח, וקיבלה במלואה את עמדתנו, לפיה אפרתי לא קיבל שוחד בעניינה של חברת הזרע, ולפיכך החליטה שלא להעמידו לדין בעניין זה. הפרקליטות קיבלה גם את מרבית טענותינו בעניינה של חברת תעשיות מלח".

אז האם הליך השימוע שערכה הפרקליטות לנאשמי פרשת הולילנד, היה ראוי ומקיף, כגרסת אפרתי, או בבחינת "משחק מכור", כגרסת דנקנר? את הפתרון לשאלה, לא נוכל למצוא אצל רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט.

לאולמרט לא נערך שימוע. הוא פשוט היה עסוק מדי במשפט, שכבר מתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי בירושלים ולא מצא זמן להתייצב לשימוע, קודם שמשפטו יסתיים, בטענה כי בצורה כזו הוא לא יכול להתכונן בצורה הראויה לשימוע.

"הפרקליטות לא איפשרה לאולמרט שימוע, וזאת למרות הידיעה הברורה של אנשי הפרקליטות, כי התיק בכל הנוגע לאולמרט הוא מופרך מיסודו", מסר אמיר דן, יועץ התקשורת של אולמרט.