מדריך לעובד: מתי אפשר להתפטר מהעבודה - ולקבל פיצויים

בימים אלה, בהם ארגונים מתייעלים ומהדקים חגורות, עובדים רבים נקלעים, שלא בטובתם, לשינויים שנוחתים עליהם כגזירה מלמעלה, ופוגעים ברווחתם. השאלה הבולטת שאיתה עובדים כאלה מתמודדים היא: האם אנו זכאים לקבל, בעקבות השינוי שנכפה עלינו, פיצויים בבחינת "מתפטר בדין מפוטר"? התשובה, מסתבר, לא תמיד מובהקת. מה קורה, למשל, אם העמיסו עליכם את העבודה של קולגה שפוטר, מבלי לשלם לך תוספת שכר - האם סיטואציה כזו נחשבת להרעת תנאים? שאלה טובה, שהתשובה עליה לא חדה.

מנגד, ישנם מקרים שבהם שינויים הנכפים על העובדים מצד מעסיקיהם, "עוברים לידם", מבלי שהם בכלל מודעים לכך שזכויותיהם הופרו. עו"ד רועי גוטמן, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי כל שינוי שנכפה על העובדים מלמעלה, הוא לכאורה "הרעה בתנאיהם", אבל השאלה המרכזית שעומדת לדיון היא - האם מדובר בהרעה מוחשית, שאכן מזכה אותם להתפטר ולקבל פיצויים. עו"ד מיכל שמיר, מחברת דטהפקס, שמייעצת לארגונים ביחסי עובד-מעביד, מוסיפה כי בתקופה הנוכחית, לעתים קרובות מדי, מעבידים משתמשים במילת הקסם "רה-ארגון", כעלה תאנה לפגיעה בזכויות העובדים שלהם ולהרעת תנאיהם.

"גלובס" ממפה את האמירות הטיפוסיות של מעסיקים, שנשמעות לגיטימיות בצלם של קיצוצים, תהליכי התייעלות, או "רה-ארגון"; אבל בעצם הן דורסות את זכויות העובדים ומאפשרות להם לדרוש לאלתר פיצויים.

פעילות הלילה בטלה

מהיום אתם עובדים רק משמרות בוקר

למה זו הרעה:

שמיר: "משתי סיבות: עובדים שנוהגים לעבוד גם בבוקר וגם בלילה, מקבלים תוספת שכר על שעות הערב, ועכשיו, לאור השינוי, תוספת זו תרד משכרם. שנית, לעובדים שנהגו לעבוד במשמרת לילה היה לו"ז קבוע (למשל, ימים א', ג' ו-ה' הם עובדים לילה, ובבקרים של הימים הללו הם בחדר כושר), וכשהמעסיק סוגר להם באחת את משמרות הלילה, הוא מתערב באותה שגרת חיים של העובדים ועורך בהם שינוי חד-צדדי, מה שנחשב כהפרת תנאים".

מאיפה נובעת חוסר המודעות:

"בתודעה הקולקטיבית של העובדים, פיצויים נקשרים אוטומטית עם אמירות מפורשות מאוד, כמו 'אתה הולך הביתה', 'אנו נאלצים לקצץ בשכרך", או 'נוריד לך אחוזי משרה'; ואילו כאן, השינוי בשעות העבודה לא מתפרש בעיני העובדים כהרעה מוחשית, שהרי עובדי משמרות לילה רגילים לעבוד גם בבקרים, גם בערבים וגם בלילות. טבעי בעיניו של עובד משמרת, כי המעסיק יאמר לו, 'אתה עובר משתי משמרות בוקר לחמש משמרות בוקר', אבל כאמור שינוי כזה מהווה עילה להתפטר ולקבל פיצויים".

אנחנו מצמצמים

מהיום תחלקו את רכבי הליסינג עם עובד נוסף

למה זו הרעה:

שמיר: "רכב צמוד נחשב להטבת שכר 'נקייה', אמיתית ומוחשית, שחוסכת מהעובדים את ההוצאות של קניית רכב, דלק וביטוח. כשמעביד מבקש להתייעל וגוזל מהעובדים הטבה זו, ולו חלקית, תהיה זו הרעת תנאים, שהרי 'רכב צמוד' פירושו אפשרות להשתמש ברכב גם לעבודה וגם לצרכים אחרים (למשל, לצאת עם הילדים לטיולים בסופי שבוע). רק במקרים מיוחדים מאוד, בהם הרכב מוגדר ככלי עבודה (למשל, כשהרכב הוגדר לצורכי מכירות בלבד), נטילת הרכב מעובד המכירות לא תיחשב להרעה".

מאיפה נובעת חוסר המודעות:

"בגלל שהרכב נתפס בעיני העובד כרכוש המעביד וכקניינו, העובדים חושבים שזכותו לעשות עם רכושו מה שהוא רוצה: לשלול אותו מהם ולתת אותו למי שיחפוץ. אבל, אם 'רכב צמוד' היה חלק מתנאי השכר, ותחת האמירה של 'אין מה לעשות, אנו מתייעלים', מכרסמים בהטבה זו - זכותו של העובד להתפטר עם פיצויים".

סוגרים את סניף ת"א

מהיום אתם עוברים לסניף בת ים

למה זו הרעה:

גוטמן: "מאחורי אמירה זו עומדת דוגמה חיה של עובדת, שנדרשה ממעסיקה לעבור לסניף בעיר סמוכה. באותו מקרה, העובדת גילתה שכדי לממש את רצון המעסיק, היא תידרש לנסיעה בארבעה אוטובוסים, כדי להגיע מביתה למקום העבודה החדש, ולכן היא דרשה להתפטר בדין מפוטר והמעסיק נאלץ לשלם לה פיצויים בגין הרעת תנאים".

מאיפה נובעת חוסר המודעות:

"כיוון שמקום העבודה לא העתיק את מקומו בעשרות ק"מ ולא דורש מהעובד להגיע לאזור חיוג אחר, עובדים רבים סבורים בטעות כי זוהי זכותו הלגיטימית של המעסיק לדרוש מהם להתיישר לפי צרכיו. כדאי לדעת, שהרעת תנאים בגין שינוי גיאוגרפי של מקום עבודה, היא לא רק נושא כמותי, אלא גם איכותי. כלומר, אם הסניף החדש מחייב נסיעה במספר קווי אוטובוס, או אם ההגעה לסניף החדש מחייבת נסיעה באזורים שמועדים לעומסי תנועה כבדים, למשל, הרי שמהלך כזה מצד המעסיק הינו הכבדה על העובד, מרע את תנאיו ומזכה אותו בפיצויים".

תפקידך הניהולי בטל

מהיום תוצב כעובד זוטר באותו שכר

למה זו הרעה:

שמיר: "חלק מתנאי העבודה של עובדים הם כבוד, אוטונומיה מקצועית, סמכות, מוטת שליטה וסטטוס. כחלק מההסכם המקורי, העובד התקבל לעבוד בארגון בתפקיד ניהולי. ברגע שהמעסיק בא ואומר לעובד, באופן חד-צדדי, 'אתה כבר לא מנהל יותר אצלנו, אלא מועסק בתפקיד זוטר יותר', זה ייחשב להרעת תנאים. לדוגמה, מנהלת לשכת מנכ"ל שאומרים לה, 'כבר אין לנו צורך בראש לשכה, מהיום את מזכירת מחלקה'. גם אם שכרה ייוותר על כנו, ברור לגמרי שהעובדת כבר לא תקבל החלטות לבד, יילקח ממנה החופש המקצועי, ייפגע היקף הסמכויות שלה ועוד. די בכך, שהיום היא כבר 'לא זזה' בלי לבקש אישור על כל דבר, כדי שזה ייחשב להרעה משמעותית בתנאיה".

מאיפה נובעת חוסר המודעות:

"בשל חוסר המוחשיות של תנאים כמו 'עצמאות מקצועית'. בעיני העובדים שהורדו בדרגה, הם הרי נשארים באותו ארגון עם אותה רמת שכר ואותו מספר שעות עבודה. לא עולה על דעתם שפגיעה בסטטוס שלהם או במוטת השליטה היא הרעת תנאים. עובדים לא הפנימו עדיין ש'שכר' ו'כסף', זה לא כל הסיפור ביחסי עבודה".