ישראל - מהגרועות בעולם באבטחת חומרים גרעיניים

ישראל דורגה במקום ה-25, מתוך 32, ברשימה שמסווגת מדינות לפי איכות אבטחת החומרים הגרעיניים הצבאיים שבידיהן ■ רק אוזבקיסטאן, סין, הודו, וייטנאם, איראן, פקיסטאן וקוריאה הצפונית דורגו מתחת לישראל ■ ארה"ב – במקום ה-13; אוסטרליה במקום הראשון

ארגון מחקר אמריקני מעניק לישראל ציון גרוע בתחום אבטחת חומרים גרעיניים לצרכים צבאיים. ישראל נמצאת במקום ה-25, מתוך 32, עם 56 נקודות מתוך 100, במידרג שמסווג מדינות לפי יכולתן לאבטח חומרים גרעיניים עם יישומים צבאיים שמאופסנים במתקנים בשטחן. רק אוזבקיסטאן, סין, הודו, וייטנאם, איראן, פקיסטאן וקוריאה הצפונית (במקום האחרון) דורגו מתחת לישראל. ארה"ב מדורגת במקום ה-13; אוסטרליה במקום הראשון.

את פרוייקט הדירוג הוביל "מיזם האיום הגרעיני" (Nuclear Threat Initiative), ארגון מחקר שלא למטרות רווח, שיושב בוושינגטון, בשת"פ עם היחידה למודיעין כלכלי של המגזין "אקונומיסט". מטרת הארגון היא לחזק את הביטחון הגלובלי ע"י צמצום הסיכונים שטמונים בנשק גרעיני, כימי וביולוגי. הארגון נוסד ב-2001 ע"י הסנטור לשעבר סם נאן ויזם הטלוויזיה טד טרנר (מייסד CNN), שמשמשים עתה יו"ר משותפים, וממומן ע"י תרומות מוורן באפט, הקרן של ביל ומלינדה גייטס, קרן רוקפלר, קרן מקארתור, הקרן של גוגל וגופים רבים אחרים.

המדינות שברשותן חומרים גרעיניים עם ישומים צבאיים סווגו לפי חמש קטגוריות עיקריות, כאשר כל קטגוריה מקיפה כמה נושאי משנה: כל קטגוריה וכל אחד מנושאי המשנה קיבלו ציון והתוצאה הסופית התקבלה משקלול כל הציונים.

להלן חמש הקטגוריות העיקריות (בסוגריים: הציון שקיבלה ישראל בקטגוריה זו. הציון הגרוע ביותר הוא אפס, הטוב ביותר, 100): כמויות החומרים והאתרים שבהם מאופסנים חומרים אלה (35; ככל שהכמויות גדולות יותר ומספר המתקנים רב יותר, כן גדלים הסיכויים לפגיעה בהם); אמצעי ביטחון ובקרה (78); עמידה בנורמות גלובליות (40); מחויבויות של כל מדינה ויכולתה לממש את מחויבותיה המוצהרות (63); גורמים חברתיים רלוונטיים (45).

ישראל קיבלה ציון גבוה מהממוצע (100) בנושאי המשנה הבאים: "אבטחה פיזית של חומרים גרעיניים בזמן שינועם"; "יכולת התפקוד וההכשרה של אנשי ביטחון"; ו"עצמאות הרשות הרגולטורית".

אך ישראל קיבלה ציון נמוך מהממוצע בנושאי המשנה האלה: "נהלי בקרה וניהול מלאים" (0 נקודות); שקיפות (0); ו"אתרים ושינוע" (17; להבדיל מ"אבטחה פיזית של חומרים גרעיניים בזמן שינועם").

בנושאי המשנה הבאים קיבלה ישראל ציונים "ממוצעים", לפי הגדרת עורכי הסקר: "מידת השחיתות בקרב פקידי רשות" (50); "יציבות פוליטית" (35 נקודות); "קיום ארגונים שמעוניינים להשיג חומרים גרעיניים באופן בלתי-חוקי" (50); "אימוץ ויישום של נהלי ביטחון" (50).

בראיון ל"גלובס" אמר ד"ר פייג' סאוטלנד, סגן נשיא ב"מיזם האיום הגרעיני" ואחד מהעורכים הבכירים של הסקר, כי למדדים כגון "שחיתות" או "יציבות פוליטית" עלולה להיות השלכה ישירה על ביטחון חומרים גרעיניים. כך, למשל, פקיד מושחת יכול לחשוף מידע על מקום הימצאם של חומרים כאלה.

ד"ר סאוטולנד הדגיש, שעורכי הסקר השתמשו רק במקורות מידע גלויים ולא עמד לרשותם מידע מודיעיני סודי. לכן, כמה מדינות, ובמיוחד ישראל וקוריאה הצפונית, שאינן מפיצות שום מידע על תכניות גרעיניות צבאיות, היו אתגר מיוחד מבחינת העורכים.

במקרים רבים נאלצו החוקרים להשתמש בערוץ מידע "תיווכי", כלומר מידע על התנהלות ישראל בתחום קרוב, שלגביו יש שקיפות רבה יותר, וממנו להקיש על התנהלותה בענייני ביטחון גרעיני, אמר החוקר. כך, למשל, מידע זמין על הליכי סיכון והכשרה של חיילים בצה"ל הוביל את החוקרים להעניק לישראל ציון מרבי בתחום "יכולת התפקוד וההכשרה אל אנשי ביטחון" במגזר החומרים הגרעיניים.

לדברי סאוטלנד, העדר שקיפות ומידע על תקנות לשמירה על בטיחות חומרים גרעיניים היה בעוכרי ישראל מבחינת דירוגה בסקר. בעוד שהיא קיבלה ציונים גבוהים בסעיפי אבטחה פיזית של חומרים, העדר מידע על תקנות ונהלי בטיחות שוחק את אמון הקהילייה הבינלאומית ביכולתה של ישראל להגן על חומריה הגרעיניים.

זו הפעם הראשונה שמתפרסם דו"ח פומבי שבודק את איכות סידורי האבטחה של חומרים גרעיניים במדינות בעלות נשק גרעיני ושמדרג מדינות אלה על פי איכות האבטחה במתקניהן. לדברי הארגון, מטרת הפרסום היא לעורר שיח ציבורי על אבטחת חומרים גרעיניים ולהמריץ ממשלות לחזק השמירה על חומרים גרעיניים שברשותן.