"גם המאיון העליון כבר התחיל לקבור בקומות"

"המחסור בקרקעות לקבורה במרכז הארץ חמור ביותר, מזה שנים. אנחנו יודעים שהצורך בגוש דן הוא ל-8,000 קברים בשנה. היום אנחנו סוגרים שבילים וכבישים, מחוסר ברירה, אבל בתקופה האחרונה ממשלת ישראל הגיעה איתנו להסכמה על תוכנית למימון קבורה בקומות, שעלותה עשרות מיליונים. בגוש דן אנחנו בתנופת בנייה של כ-35 אלף קברים בקומות בבית העלמין ירקון, לצד 5,000 קברים בכוכים הבנויים בקומות (קבורת סנהדרין) בבית העלמין קרית שאול, שרובם כבר נוצלו". תיאור זה של מצוקת קרקעות הקבורה נשמע מפי הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב-יפו ומחוז גוש דן. החברה משרתת אוכלוסייה של כ-2 מיליון נפשות מ-23 רשויות מקומיות. היא אחראית על קבורת רבע מנפטרי ישראל - בגוש דן נפטרים מדי שנה כ-8,000 איש בממוצע, מול 33 אלף איש בשנה (יהודים בלבד) בכל ישראל.

"מפגרים אחרי העולם"

בבית העלמין ירקון מתוכננים להיבנות 17 מבנים בני ארבע קומות. בטווח המיידי יוקמו עד סוף 2012 שלושה מבני קבורה, שיספקו מענה ל-35 אלף קברים, בעלות 180 מיליון שקל.

"בקבורת שדה מסורתית יש 250-270 קברים בדונם. בקבורה משפחתית (קברי שדה כפולים), לפני יישום הבנייה לגובה, אנחנו מגיעים לצפיפות של 700 קברים בדונם. היום אנחנו מסוגלים, באמצעות קבורת שדה באלמנטים טרומיים שבאמצעותם ניתן לצופף את השטח ("שיטת הדס"), להגיע ל-350 קברים יחידים בדונם. בקבורה בקומות אנחנו מגיעים לצפיפות של 1,500 קברים לדונם, כלומר, היא מאפשרת לנו תוספת של מעל 1,000 קברים לדונם.

"אין ספק שאנחנו בבירור מפגרים אחרי העולם. אני לא חושב שיש עוד מדינה ללא קרקעות זמינות לקבורה ועם מצוקה כל כך קשה. אני מקווה שבתקופה הקרובה נגיע לסטנדרט סביר. מה שחשוב לומר הוא, שאם המדינה לא תחשוב איתנו קדימה, אין ספק שבעוד שנתיים-שלוש נמצא עצמנו באותו המצב בו אנו נמצאים היום. הליכי התכנון הרי לוקחים כמה שנים טובות, כך שאם לא נחשוב קדימה, ניתקע שוב".

- במשך מאות שנים התרגלו אנשים לראות בקבורת שדה את צורת הקבורה המקובלת היחידה. גם לרשויות שעסקו בכך היה נוח וזול לקבור אנשים בקרקע, ולא בפתרונות מורכבים ויקרים יותר.

מנלה: "עלות הקמת קבורה רוויה היא לפחות פי שלושה מהקמת קבר בקבורת שדה, שבה בסך הכל מיישרים קרקע ויוצקים קברים. אם אני צריך לבנות בניין עליי לבסס אותו בקלונסאות, לבצע יציקות וחיפויים, ליצור חללים מלאים בעפר, לבצע גינון ומערך שלם שדומה לבניית בניין. עלות קבר בקבורה רוויה היא לפחות 6,000 שקל. קבורה בקומות חוסכת במשאבי קרקע, אבל המשאבים הפיננסיים שלה משמעותית גדולים יותר. עם זאת, למשפחת הנפטר קבורה רוויה לא עולה כל כסף".

- ישנה בעיית התדמית של הקבורה בקומות, הנתפסת כמיועדת למעוטי יכולת שלא יכולים לרכוש חלקת קבר.

"היו כבר אנשים גם מהמאיון העליון שרכשו מקומות קבורה בבניין הסנהדרין בקרית שאול ובחרו דווקא את המקום הזה כמקום קבורתם. מדובר בפרויקטים מתוכננים היטב, מכובדים, מוצלים, מגוננים, עם אולמות גדולים, שבאמת בנויים בצורה המכובדת ביותר, גם לנפטרים וגם למשפחות. ברור שישנה בעיה במעבר מדרך שהייתה נהוגה כל כך הרבה שנים לשיטות חדשות. הדבר מצריך הטמעה שלא תקרה ביום אחד".

"זו תהיה קטסטרופה"

הצבא ופיקוד העורף בדקו לאחרונה את נושא הקבורה בעת אסון המוני. משרד הפנים אישר לפני חצי שנה תוכנית שקובעת שמונה אתרים לקבורה זמנית באסון המוני כגון רעידת אדמה. תוכנית זו מבוססת על הנחת עבודה שלפיה, באירוע רב-נפגעים, לא תתאפשר קבורה מסודרת בבתי העלמין בשל בעיות זיהוי והחשש ממגפות. בשלב הראשון ייקברו החללים כאלמונים בבתי עלמין ארעיים. תרחיש משרד הפנים צופה שבעת רעידת אדמה ניתן יהיה לקבור בקבורה ארעית כ-20 אלף חללים ברחבי הארץ (3,000 חללים במחוז תל אביב ו-3,500 במחוז המרכז).

"הטעיה עצמית"

"לצערנו איש לא התייעץ איתנו", מציין מנלה, "למיטב ידיעתנו, אין פתרון ישים לאסון המוני. כל מי שלא עוסק בתחום וחושב שאפשר ליישר ביום אחד שטחים של עשרות דונמים ולחפור בהם קברים טועה ומטעה. ברגע האמת, שאני מקווה שלא יגיע לעולם, שירותי הקבורה יקרסו. אנחנו, חברות קדישא, הצענו להחזיק עתודות קברים מוכנות. אנחנו קוברים גם כך 8,000 נפטרים בשנה, אז לא יקרה דבר אם נחזיק מלאי לשנה-שנה וחצי קדימה, מה שאומר 10,000 קברים. בתכנון נכון המדינה יכולה להיות שותפה למהלך שהיה נותן מענה אמיתי לעניין. חשוב להבין עוד נקודה, והיא שבסופו של יום כל התכנון וההתמודדות עם קבורה במקרה של אסון המוני או לאומי מתייחסים לקבורה זמנית בחלקות שיוכשרו לצורך כך, כשבהמשך יעבירו את הנפטרים לקברים קבועים. מדוע אי אפשר, במקרה אסון המוני חלילה, למנוע מהמשפחה לעבור את הטראומה פעמיים? קבורה זמנית הינה הטעיה עצמית, במקרה הטוב.

"בדיוק כמו שלתושבי ישראל מגיע מלאי דלק ומלט לחירום, מגיע להם גם מלאי קבורה לחירום, קבורה מסודרת ומכובדת, ולא קבורה ארעית באיזה שדה חקלאי שהוכשר בן-לילה. אפשר לבצע את זה אפילו די בקלות, ללא עלות, אם רק היו יושבים איתנו. השטחים הזמניים יעלו הרבה מאוד כסף ויצריכו הכשרה, קבורה, העברה, ארונות קבורה, קבורה שנייה וכל המערך. אם נדרש לקבורה המונית ללא תכנון ראוי זו תהיה קטסטרופה".

- בסוף בסוף, הסיבה שלא פונים אליכם בשגרה היא בין השאר בגלל בעיית תדמית של חברה קדישא.

"אני יכול לומר שבחברה קדישא תל אביב וגוש דן אנחנו מוצפים במכתבי תודה. אין סחר מכר, אין משא ומתן, יש מחירים ידועים, ברורים ושקופים. ועם זאת, באמת במקרים רבים יש חאפרים וכל מיני אנשים ללא מצפון, שבאים למשפחות נפטרים, מארגנים להם את ההלוויה, ולעתים גובים עשרות אלפי שקלים ללא כל הצדקה, תוך רמאות לשמה. ראיתי קבלה של אמבולנס שגבה ממשפחה 21 אלף שקל עבור שירות, שאם היו מרימים טלפון לחברה קדישא היו מקבלים אותו חינם. כתוצאה מהתנהגות זו, של מספר לא גדול של אנשים, יוצא לנו שם רע".

- יש גם לא מעט מקרי עבריינות בתחום. לפני שנה נרצח מנכ"ל חברה קדישא חיפה, בני הסה. אתה חושש?

"אני לא חושב שצריך לפחד, אני חושב שצריך להתמודד, ואין ספק שכל מנהל חברה קדישא חווה פעמים רבות איומים או התנהגויות בריוניות. אנחנו מתמודדים עם כל מיני מקרים של פלישות לקרקעות של חברה קדישא ועם פינוי גורמים עברייניים שפלשו. זה לא נעים ולפעמים מפחיד, אבל אנחנו אמונים על ביצוע שירות הקבורה לאזרחי ישראל וחייבים לדאוג ששטחי הקבורה לא ישמשו מקום להשתלטות.

"להבדיל, קורה גם שאנשים כועסים. בהתמודדות עם הקבורה הרוויה יש ציבורים שלא מוכנים לקבל זאת ומגיבים בתוקפנות, ולעתים יותר מזה".

- מצוקת הדיור תופסת כותרות. מצוקת הקבורה לא פחות בוערת?

"בתחום הדיור, שבו ברור שקיימת מצוקה קשה, גם אם יימצא הפתרון בעוד כמה ימים ולא שלשום, אפשר יהיה לחיות עם זה. לעומת זאת, בתחום מצוקת הקבורה לא ניתן להלין מת אפילו יום אחד. נפטר לא יכול לשכב ולחכות במקרר. זהו ביזוי המת ודבר שלא יקרה, גם אם לצורך כך חברת קדישא כלשהי תידרש לקבור בתחום שמורת טבע או הכבישים שלידה. לא יהיה מצב שנפטרים לא ייקברו. אני מזכיר שעל פי פקודת בריאות העם, הלנת המת במדינה זו עבירה פלילית".

"נוצרה בועה רצינית במחירי הדירות בתל אביב"

לא רק על המתים מופקד מנלה. מאז 2007 הוא מכהן גם כיו"ר החברה העירונית התל-אביבית עזרה ובצרון. החברה, שהוקמה לפני 70 שנה ומנוהלת היום על ידי אלי גינזברג, משפצת כ-140 בתים בשנה. בנוסף, היא מבצעת פרויקטים של תכנון, בנייה ושיפוץ במאות מיליוני שקלים, כמו שיפוץ בניין העירייה ב-130 מיליון שקל, שצפוי להסתיים עד אוקטובר 2013, פרויקט 'מדרון יפו', פיתוח מתחם 'התחנה' במנשיה ועוד. בשנה הקרובה, לאחר שהמכרז להקמת פרויקט לדיור בר-השגה בשוק הפרטי נכשל, תחל עזרה וביצרון בביצוע הפרויקט - 69 דירות בגני שפירא שבדרום העיר, מתוכן 45 בנות השגה. במקביל, העירייה מקדמת פרויקטים דומים נוספים בשוק העלייה, מתחם גליפולי ביד אליהו ומתחם מיכאלאנג'לו ביפו.

"מדיניות העירייה היא ללכת לקראת הזוגות הצעירים והאוכלוסיה החלשה, שיוכלו להישאר לחיות בעיר. העיר חלוצה בתחום דיור בר-השגה. אין עוד ערים שיוזמות דיור בר-השגה בהיקפים כאלה, ראש העיר רואה בכך יעד חשוב ביותר ואפשר לראות את זה בשטח. ועם זאת, ברור שתל אביב יקרה. מחירי הנדל"ן לא בשליטת העירייה ולא בשליטת החברות העירוניות, אלא נקבעים על ידי כוחות השוק. העיר היא אבן שואבת לציבורים גדולים וכתוצאה מכך מחירי הנדל"ן מטפסים".

- עד מתי?

"אני לא שמאי וגם לא סוחר נדל"ן, אבל התחושה שלי היא שמחירי הנדל"ן בתל אביב הגיעו לשיאים לא סבירים ונוצרה בועה רצינית. נראה כרגע שהציבור הפנים זאת ולכן ישנה האטה במכירת דירות חדשות ויד שנייה. אני צופה שתהיה ירידה. לומר כמה היא תהיה? אני חושב שאין מי שמסוגל להעריך את זה, אבל הערכתי היא שבשנה הקרובה נראה ירידה במחירי הנדל"ן בתל אביב ובכל הארץ".

- לאחרונה החלה עזרה וביצרון ללוות פרויקטים של תמ"א 38, משלב אסיפות הדיירים, דרך בדיקת היתכנות תכנונית והנדסית ועד לבחירת קבלנים במכרז לפי אמות מידה מקצועיות.

מנלה: "מדובר בשירות שמציל חיים, קודם כל. כולנו יודעים שרעידת אדמה, לפי הסטטיסטיקות, צפויה להתרחש מתישהו, ובניינים שאינם בנויים לפי התקן מסוכנים מאוד ומסכנים את יושביהם. לכן, כל בניין שישופץ, מעבר לשיפור החיים וחזות העיר, גם יתברר בעתיד כשירות מציל חיים".

"תל אביב היא לא עיר חילונית"

העימותים בין החרדים והחילונים בשבועות האחרונים מציפים את השאלה כיצד משלבים חיים חרדיים בעיר כל כך חילונית. לדברי מנלה, "אני לא חושב שתל אביב היא עיר חילונית. זו עיר שכל אחד יכול להרגיש בה בבית. יש בתל אביב למעלה מ-500 בתי כנסת פעילים, שירותי דת ענפים, כ-1,000 עסקים כשרים ואני חושב שהיופי בתל אביב הוא שזוהי עיר שכל אדם, מכל מגזר, יכול להרגיש בה בבית ולקבל את השירותים להם הוא זקוק".

- מה דעתך על רעיון ההפרדה - להקים ערים חרדיות אל מול ערים חילוניות?

"בתל אביב אנחנו עדים לדו-קיום נפלא של חרדים וחילונים מכל הסוגים. מעולם לא נתקלנו במתחים על רקע זה. הציבור החרדי הוא חלק מהאוכלוסייה במדינת ישראל ואין כל סיבה להקים ערים נפרדות לחרדים ולא להשתלב בערים קיימות. השילוב בריא מאוד מבחינה חברתית למדינת ישראל. אני כאזרח שגר בתל אביב, פוגש ועובד עם הרבה אנשים שאינם דתיים וחושב שדווקא המגורים בערים מעורבות גורמים להיכרות בין חלקי האוכלוסייה ולהפחתה עד כמעט ביטול של השסע בעם. מה שגורם למתחים הוא בדרך כלל חוסר ההיכרות של הצד השני, ואין לי ספק שערים מעורבות פותרות חלק גדול מהקונפליקט בעם".