דגן: "להיזהר מלהגדיר את ישראל כמעצמה של נפט וגז"

אחרי כ-8 שנים באחד התפקידים החשובים והרגישים במדינה, נחת ראש המוסד היוצא בחברת חיפושים צנועה בשם גוליבר, כיו"ר ללא שכר ■ על עתידו הפוליטי: "אני כרגע בהקפאה עמוקה אבל בישראל אין הפרדת רשויות אלא עירוב רשויות"

"אקס ראש מוסד ואלוף בצה"ל הוא כמו יוגורט במקרר - יש לו תאריך תפוגה, ובדרך כלל הוא מחמיץ לפני התאריך", כך מתאר בסרקסטיות האלוף במיל' מאיר דגן, מי שהיה ראש המוסד עד לפני כשנה, את המסלול שמצפה לראשי מערכת הביטחון שמסיימים את תפקידם ויוצאים אל "האזרחות".

אבל בעוד רוב בכירי מערכת הביטחון משתלבים לאחר פרישתם במערכת הפוליטית או בתפקידים בכירים במגזר העסקי, דגן עצמו בחר דווקא בחברת חיפושי הנפט גוליבר. זוהי חברה קטנה למדי בתחום, ללא זכויות בתגלית מסחרית, היא נסחרת כיום לפי שווי של 85 מיליון שקל, ודגן מכהן בה כיו"ר.

הראיון עם דגן (67) נערך כאשר בחדר הסמוך, המופרד במחיצת זכוכית, נמצאים מאבטחיו, כך שאווירה שמזכירה במשהו את מקום העבודה הקודם שלו ממשיכה לרחף בחדר.אולם למרות הדימוי של אדם חשאי ונוקשה, כמתבקש מעברו, במהלך השיחה מתגלה דגן כאיש שיחה נעים המדבר בגובה העיניים ומרבה לשלב הומור בדבריו.

- מדוע בחרת להיכנס דווקא לתחום חיפושי הנפט?

"אחרי כמעט יובל שנים בשירות המדינה, קיבלתי החלטה אסטרטגית שאני לא הולך לנושאים ביטחוניים. כלכלה היא חלק ממרכיבי הביטחון של מדינת ישראל, ומאחר שהחלטתי שהנושא הביטחוני הוא מחוץ לתחום, אז שווקים אחרים נפתחו".

- יש לך רקע בתחום חיפושי הנפט?

"אין לי ניסיון בתחום. פעם, לפני שהתגייסתי, בתחילת שנות השישים, עבדתי במשך תקופה באתר חיפושי נפט באזור ערד, אבל זה היה מתוך כוונה להתפרנס, ולא לחפש נפט".

- ואיך הגעת דווקא לגוליבר?

"אחרי שפרשתי מהמוסד, חבר משותף הפגיש ביני לבין רמי קרמין (מנכ"ל גוליבר, ר' ש'). הפגישה הפכה לדיון על נושא האנרגיה בארץ ומשם זה התפתח".

גוליבר (שקלטה את פעילות חברת גינקו) היא חברת חיפושי נפט המנוהלת כאמור על ידי קרמין, שהוא גם אחד מבעלי השליטה בה לצד רו"ח יאיר קרני ואנשי עסקים נוספים. הרישיון העיקרי בו היא מחזיקה, ביחד עם שותפות זרח בה היא שולטת, הוא רישיון "גוליבר", הנמצא בצמוד לקו החוף בקטע שבין חיפה לת"א, ברוחב של עד 10 ק"מ מהחוף.

בעלי השליטה בגוליבר החליטו כי צירוף של גורמים המוכרים לציבור הישראלי יוכל לתרום לחברה, וכך מלבד דגן, צירפה החברה לדירקטוריון שלה שמות מוכרים נוספים כמו מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, צבי זיו, וחבר הכנסת והשר לשעבר רענן כהן.

- עד כמה אתה מעורב בניהול החברה?

"אני לא עוסק בניהול השוטף, רמי הוא המנכ"ל. יש דירקטוריון שמנהל את תוכנית העבודה ומדיניות החברה, ותפקידו של המנכ"ל לממש את המדיניות. זה יוצר מערכת יחסים יוצאת מן הכלל", הוא מוסיף בחיוך, "אתה אחראי על המדיניות והאסטרטגיה, ורמי הוא זה שרץ".

דגן מחפש אורניום

לפני חודשיים, לאחר שהשלימה מיזוג לתוך השלד הבורסאי אוריאלי ומעט לאחר שהצטרף דגן לחברה, ביצעה החברה גיוס הון, בו ביקשה לגייס מהציבור סכום נמוך יחסית של כ-21.4 מיליון שקל. למרות סוללת השמות שצירפה אליה החברה, ההנפקה נחלה הצלחה חלקית בלבד, וגוליבר הצליחה לגייס רק 15.2 מיליון שקל.

כך, בשל היעדר משאבים, היא נאלצה לוותר על זכויותיה ברישיון "שחר", הנמצא מדרום לצומת הערבה. על פי דוח של מעריך חיצוני מאנגליה, ברישיון הזה ישנו סיכוי של 12% למציאת תגלית נפט בהיקף של 41 מיליון חביות.

עלות הקידוח ב"שחר" הוערכה בכ-10 מיליון דולר, ובשל ההסתברות הנמוכה יחסית וחוסר במזומנים, העדיפו בגוליבר להתמקד ברישיון הימי, ולגייס משאבים נוספים. לצורך כך, הגישה החברה לאחרונה תשקיף בכוונה לבצע הנפקת זכויות, בה יגויס כסף מבעלי המניות הקיימים של החברה.

- אתה מעריך שתצליחו לגייס את ההון הדרוש לתוכנית הפיתוח של החברה?

"עולם העסקים לא בנוי על ניירות. בכל דבר אתה מסתכל לאנשים בעיניים ובוחן אם אתה מוכן או לא מוכן לעשות איתם עסקים. בתוך החברה וגם בדירקטוריון ישנם מספיק אנשים רציניים שגם בעזרתם יהיה אפשר למשוך משקיעים. בתחום הזה תמיד יש מרכיב סיכון, והשאיפה היא לצמצם את הסיכונים. איך עושים את זה? מנסים להגיע לרמת הסייסמיקה הכי טובה שאפשר, בודקים מה קרה בסביבה. יש הרבה מאוד כלים שבעזרתם אתה יודע לתת ערך מוסף למה שקורה בשטח עצמו".

אחת ההודעות שפרסמה גוליבר בחודש שעבר - שיצרה רעש רב בתקשורת, במיוחד לאור מעורבותו של דגן בחברה - הייתה כי היא צפויה לקבל היתר לחפש אורנים בנגב, באזור שבין ערד לסדום. לדברי החברה, סימנים להימצאות חומר מתכתי בעל רדיואקטיביות גבוהה נמצאו בקידוח רישיון מאיה - שבוצע באזור צומת חתרורים בנגב - שהזכויות בו היו שייכות לשותפות הבת זרח.

הסימנים לחומר המתכתי הרדיואקטיבי נמצאו בעומק רדוד, ובמסגרת החיפושים מתכננת גוליבר להרחיב את בור הקידוח ולבצע בדיקות מיוחדות כדי לזהות את המתכות שנמצאו ולהעריך את היקפן. דגן, בכל מקרה, מנמיך כרגע את הציפיות לגבי התחום הזה. "אנחנו לא חברה שזה מקור ההתמחות העיקרי שלה", הוא אומר.

- מהם היעדים של החברה?

"יעדי החברה הם לא רק ניצולם המלא של הזיכיונות הקיימים, אלא לראות אם יש הזדמנויות נוספות בארץ - ואני מקווה שיהיו. בנוסף, מותר לנו גם להסתכל החוצה. התחלנו להסתכל באופן פעיל בחו"ל, וגם אני לוקח בזה חלק".

- אתה מעריך שיהיו בישראל תגליות נוספות משמעותיות בעתיד?

"עובדתית נתגלו משאבי גז בים התיכון כבר לפני שנים, ב'ים תטיס' ולפני כן באזור עזה. יש סיכוי סביר שישנם משאבי אנרגיה שנמצאים מול חופי מדינת ישראל, ולכן רצוי לחפש בכל מקום שאפשר. מדינת ישראל לא עשירה במחצבים, ואם אפשר לשחרר את הכלכלה הישראלית מיבוא מבחוץ זו ברכה, ולכן חובה למצות את החיפושים. "יחד עם זאת, הייתי נזהר מלהגדיר את ישראל כמעצמה של נפט וגז. אין לנו את הרזרבות שיש לקטאר או לרוסיה, ואין את אותן כמויות נפט שיש בעיראק. יש כמויות שראוי שמדינה כמו שלנו תנצל אותן".

"במקום הפרדת רשויות יש עירוב רשויות"

מאיר דגן אמנם בחר - לפחות לעת עתה - להתמקד בעולם העסקי, אבל נראה כי הוא כבר פוזל מעט גם לכיוון הפוליטי. אמנם, בניגוד לגל שחווינו בשבוע שעבר, דגן לא מקים מפלגה או מצטרף לאחת המפלגות הקיימות, אבל בשבועות האחרונים הוא מקדם יוזמה במסגרתה יעמוד בראש תנועה ציבורית, שתפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל.

"זו לא תנועה שעוסקת במפלגה או בעמדה אחת", הוא מסביר. "אנחנו עוסקים בשיטה ובדרך שבה השלטון פועל, שיש בה הרבה בעייתיות, ואני חושב שנכון לשנות חלק מהשיטה הזו".

- לאילו בעיות אתה מתכוון?

"יש היום בממשלה 29 שרים ו-7 סגני שרים, שכמעט כולם חברי כנסת. במדינת ישראל יש הפרדת רשויות, אבל במצב הנוכחי יש זליגה של קרוב ל-40 אנשים מהמערכת המחוקקת למערכת המבצעת, כך שבמקום הפרדת רשויות יש עירוב רשויות".

- עד כמה התנועה מגובשת?

"יש לנו הרבה מאוד אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית שחושבים שצריך לשנות דברים בסיסיים בשיטת הממשל, כולל העלאת אחוז החסימה. יצרנו דו שיח עם כל האגודות שעוסקות בשינוי שיטת השלטון, ונצא כולנו יחד לנסות לשכנע את הציבור בשינויים ההכרחיים. זה לא רק העלאת אחוז החסימה, אלא איך מגנים על משרת ראש הממשלה, שתהיה מובטחת כך שלא כל שלושה חברי כנסת פורשים יוכלו להפיל אותו".

- אתה חושב בעתיד להיכנס לפוליטיקה?

"אני נמצא כרגע בהקפאה עמוקה, והאופציה להיות פוליטיקאי לא עמדה בראש סדר העדיפויות שלי. יש עוד שנתיים עד שאני מסיים את תקופת הצינון, וזה לא רלוונטי כרגע".

- אתה עוד מתעדכן בנעשה במוסד?

"אני לא מעורב, לא קשור ואיני שותף סוד. הדור לא הולך ופוחת, יש אנשים יוצאים מהכלל, מהראשון ועד האחרון, שיודעים לעשות את מה שנדרש בצורה יוצאת מהכלל".

"אני רוצה להיות אדון לזמני"

את תפקידו כיו"ר דירקטוריון גוליבר מבצע דגן מבלי לקבל משכורת מהחברה. התגמול היחיד אותו יאשרו עבורו בעלי המניות של גוליבר בחודש הבא הוא אופציות הניתנות למימוש ל-1.75% מהון החברה. האופציות ניתנות למימוש במחיר הגבוה בכ-25% מהמחיר הנוכחי בו נסחרת גוליבר, ושוויין התיאורטי עומד על כ-700 אלף שקל.

אגב, הרמטכ"ל הקודם, גבי אשכנזי, שבחר אף הוא להיכנס לתחום חיפושי הגז והנפט, והצטרף לפני מספר חודשים כיו"ר לחברת "שמן", נהנה מתנאי שכר מפנקים בהרבה מאלה של דגן. בעבור 75% משרה בחברה המחזיקה ברישיון לחיפושי נפט מול אשדוד, זוכה אשכנזי לשכר חודשי של 100 אלף שקל, ואופציות ששווין התיאורטי נאמד בכ-15.5 מיליון שקל.

- יכולת ללכת לחברות אחרות ולקבל שם בלי בעיה שכר גבוה.

"החלטתי שאני לא בא לעבודה בשמונה והולך בחמש. אני רוצה להיות אדון לזמני, יש לזה יתרונות, ויש גם חסרונות".

- מה דעתך באופן כללי על שכר הבכירים בישראל?

"יש הבדל בעיניי בין חברות פרטיות לבין חברות ציבוריות שהציבור הוא הבעלים האמיתי שלהן. כתפיסת עולם, בחברות הציבוריות צריך להיות מתאם מסוים - שאני לא יודע להגיד מהו, כי אין בזה מתמטיקה צרופה - בין רמת השכר לתוצאות. אם חברה נכשלת, לא יכול להיות שהבכירים שלה ירוויחו הרבה כסף. אם היא מצליחה, ראוי שהם יזכו לתגמול הולם.

"את מי אתה מתגמל? את מי שמצליח ומזיז דברים. אי אפשר לעשות תגמול סוציאלי, שבו גם עובד אחד שיעבוד שעתיים וגם עובד שיעבוד 18 שעות יתוגמלו באותה המידה".

- איך מסתדרת העבודה בגוליבר ביחד עם יתר עיסוקיך?

"אני מעורב בעוד מספר דברים, בתחומים אזרחיים לחלוטין, אבל עובד פחות שעות מאשר עבדתי בעבר. אולי יש פחות תחושת שליחות, אבל זה לא פחות מעניין ומרתק".

- עוד חמש שנים עדיין תהיה בגוליבר?

"אללה ואקילק (רק אלוהים יודע, ר' ש')", אומר דגן בחיוך. "אם החברה תתפתח ותגיע ליעדים שלה, יש סיכוי טוב שאשאר בה".

צרו איתנו קשר *5988