מה פשר היחסים בין ברזילי והמועמדת למשנה למנכ"ל הלשכה?

בלשכת עורכי הדין שוררת אכזבה כללית מראש הלשכה הנוכחי, עו"ד דורון ברזילי. אפילו מצד אנשי מחנהו שלו, שעל כפיהם נבחר בחודש יוני 2011 לתפקיד היוקרתי.

על רקע חוסר המעש הכללי שלו, פרט למילוי רצון אדוניו - שר המשפטים, יעקב נאמן, ויו"ר ועדת החוקה דוד רותם - בולטים דווקא המהלכים שנוקט ברזילי כדי להחליף את שדרת הניהול הבכירה והבינונית בלשכה. כך, פרשו מאז תחילת הקדנציה, או פורשים בימים אלה, מנכ"לית הלשכה לינדה שפיר, הדוברת שמרית רגב, הלוביסטית יעל גויסקי-אבס, ועל הכוונת נמצאים בכירים נוספים.

מי ששמה עולה כמועמדת לכל תפקיד אפשרי היא העוזרת האישית לשעבר של ברזילי, עו"ד נעמי עיני. מתברר כי ברזילי החליט לשדרג את צוותו הקרוב, שדילג עמו ממחוז תל-אביב, שבו כיהן ברזילי כיו"ר בקדנציה הקודמת, ללשכת ראש הלשכה. בעוד מזכירתו קודמה לתפקיד עוזרת-אישית, הוזכרה עיני, שהחזיקה באופן פורמלי בתואר רכזת קשרי קהילה במחוז, כמועמדת לתפקיד המשנה למנכ"ל הלשכה, תפקיד שאותו ביקש ברזילי ליצור למענה, בעלות שכר שנתית של 390 אלף שקל.

אלא שמתברר כי מערכת היחסים בין ברזילי לעיני חורגת מיחסי עובד-מעביד, הגם שמדובר במשרת אמון. ל"גלובס" נודע כי בשנים האחרונות, בעוד ברזילי מכהן כיו"ר ועד מחוז תל-אביב, ובהמשך גם כראש הלשכה, הוא מייצג את עיני כלקוחה במסגרת תביעה אזרחית המתנהלת נגדה ונגד בני משפחתה. מדובר, בין היתר, בהלוואה שקיבלה משפחתה, בסכום של יותר ממיליון שקל, שעיני עצמה הייתה ערבה לה, וששאלת החזרתה נתונה במחלוקת בין הצדדים.

במסגרת תביעה, שהוגשה במאי 2010 לבית משפט השלום בתל-אביב, מייצג ברזילי עצמו, כעורך דין פרטי, את עיני ושניים מבני משפחתה. מפאת צנעת הפרט, לא נוכל להרחיב באשר לנסיבות מתן ההלוואה והשאלות המשפטיות שבמחלוקת. אך העיקר הוא, שברזילי, בעודו משמש כבוס הישיר של עיני במסגרת כהונותיו בלשכה, העניק לה גם שירות משפטי פרטי, בתשלום או שלא בתשלום, תוך שקלע את שניהם למצב של ניגוד עניינים. במסגרת זו, ברזילי אף אימת את התצהיר שהגישה עיני לבית המשפט, והופיע כבא-כוחה בכמה וכמה דיונים בבתי המשפט.

נוסף לכך, גם עיני עצמה מייצגת, בתיק אחר, את בני משפחתה שנגדם הוגשה תביעה בהליך אחר לבית משפט השלום בהרצליה. בתיק זה זומן להעיד, בין היתר, בני רביזדה, איש השוק האפור, כעד מטעם התביעה. בהיעדר משרד רשום, הפכה עיני את בית הפרקליט בתל-אביב למען לכתבי בית דין, שאליו היא מקבלת תכתובת במסגרת ההליכים המשפטיים. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבית הלשכה משמש כמשרד עורכי דין פעיל.

האם מדובר במהלך עניינים תקין מצד ראש הלשכה, מי שאמור להיות מופת להתנהגות אתית בהתאם לכללים המחמירים ביותר? הן ברזילי והן עיני לא רואים פגם בהתנהלותם, אף לא על רקע רצונו לקדמה למשרות בכירות בלשכה.

ברזילי מסר בתגובה כי "אין כאן סיפור. טבעי הדבר שאסייע לעו"ד עיני ללא תשלום, ואין בכך כל פגם. אין גם כל פגם בכך שעו"ד עיני מייצגת את אמא שלה בתיק משפטי. האישור לכך ניתן לה עם קבלתה לעבודה בלשכה, כשנתיים לפני בחירתי לתפקיד יו"ר ועד מחוז תל-אביב. בתקופה האחרונה מנסים גורמים שונים להשמיצה, כאילו התקדמותה המקצועית קשורה לקשריה, יותר מאשר לכישוריה. רמיזות אלה אינן עומדות במבחן המציאות. כל המינויים הנטענים אינם עומדים כלל על הפרק".

עיני עצמה - שעד לאחרונה הייתה מועסקת על-ידי מחוז תל-אביב, אף שבחודשים האחרונים עבדה בשירותו של ראש הלשכה - סיימה בימים האחרונים את העסקתה בלשכה. כעת היא מצויה בעמדת המתנה, ולפיכך תגובת עיני נמסרה בנפרד מזו של ברזילי.

לדבריה, "מאז תחילת עבודתי בלשכה, ניתן לי אישור לייצג בתיקים של משפחתי הקרובה. כל מי שטוען אחרת - טועה. מעולם לא הייתי העוזרת האישית של עו"ד ברזילי. כבוגרת אוקספורד במשפטים בתואר ראשון, ובתואר שני בהצטיינות, איני זקוקה לכל העדפה אישית כדי להתקדם בחיי המקצועיים. בנוסף, ענייני האישיים - אישיים הם, ואינם נחלת הכלל".

העיקר שגיא-רון לא יקבל קרדיט

היוזמה להאריך את תקופת ההתמחות של הסטודנטים למשפטים איננה חדשה, והיא חלק ממסקנות ועדת גרסטל, שהוגשו כבר לפני קרוב ל-10 שנים. עד כה לא הצליח אף אחד משרי המשפטים שכיהנו מאז לקדם את היוזמה, בעיקר בשל חשש מלחצים פוליטיים, הנובעים מיוזמות מחאה מצד ארגוני הסטודנטים למשפטים נגד "סגירת שערי המקצוע", וכן מצד הפקולטות והמכללות, החוששות מצמצום הביקוש ללימודי משפטים.

עם כניסתו של ראש הלשכה, דורון ברזילי, לכהונתו, הוא הודיע כי אחד מיעדיו הוא קידום המלצות ועדת גרסטל, שעיקרן הן הארכת ההתמחות משנה לשנה וחצי, והן שינוי מתכונת בחינות ההסמכה, והוספת קורס השתלמות ייעודי למתמחים.

קשריו הטובים של ברזילי עם שר המשפטים, יעקב נאמן, והעובדה שנאמן איננו פוליטיקאי הנתון לחסדי בוחרים, היו אמורים לסייע בהשגת המטרה. לשם כך הוקם גם צוות חדש, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף.

כמנוף לקידום המלצות גרסטל או רוטקופף, קידמה באחרונה קבוצת חברי כנסת, בראשות יריב לוין, הצעת חוק שכל-כולה שורה אחת: בחוק הלשכה, נכתב בהצעה, ייכתב שתקופת ההתמחות עומדת על 24 חודשים, במקום 12. אלא שבשבוע שעבר פנה ברזילי לוועדת השרים לענייני חקיקה וביקש שלא לתמוך בהצעה.

"הארכת ההתמחות עשויה לתרום תרומה של ממש להעלאת רמתם של הבאים בשערי המקצוע", מסכים ברזילי, "אך אני סבור כי יהיה נכון שהצעת החוק תלובן ותישקל יחד עם מכלול העניינים המצויים בבחינה".

ברזילי שיגר את מכתבו יום לפני שהמועצה הארצית, הנשלטת על-ידי יריבו יורי גיא-רון, החליטה להקים צוות לבחינת נושא ההתמחות וההסמכה. בלשכה נשבעים שברזילי מוכן לתקוע את נושא הארכת ההתמחות, ובלבד שגיא-רון לא יקבל קרדיט ציבורי על המהלך החשוב. מה עוד שהגוף היחיד המוסמך לקבוע את עמדת הלשכה בכל נושא, לרבות בנושא ההתמחות וההסמכה, הוא הוועד המרכזי.

לדברי עו"ד עדי הדר, ראש הצוות שמינתה המועצה הארצית בנושא, "לא היה מקום לשנות את עמדת הלשכה בעניין הצעת החוק. חלפו 10 שנים מאז הגישה ועדת גרסטל את המלצותיה, אך ההמלצות לא יושמו בחקיקה. לנוכח עובדה זו, לא היה מקום למנוע את קידום הצעת החוק להארכת תקופת ההתמחות, באמצעות כריכתה בהליכי חקיקה אחרים שתחילתם, שלא לומר סופם, מי ישורם".