עו"ד ברוס מאן: "הפירמידות העסקיות נותנות לישראל כוח"

"בישראל יש כמה חברות גדולות ומאוד מצליחות, שבלי יכולתן להביא לישראל הון ואנשים, מצבה של ישראל היה שונה, פחות טוב. ישראל היא מדינה קטנה, ובלי היכולות של החברות הגדולות, בהן למשל אי.די.בי, ישראל לא תהיה מצליחה כמו שהיא. החברות הגדולות ממלאות תפקיד חשוב במשק. הן מקילות על חברות ישראליות להתחרות בשוק הבינלאומי, ולפני שעושים מהלך כלשהו לגביהן, חייבים להיות זהירים ולוודא שלא פוגעים ביכולת הזו - להתחרות בשוק הבינלאומי".

את האזהרה הזאת משגר שותף בכיר בפירמת עורכי הדין הבינלאומית מוריסון-פורסטר, מהמובילות בעולם, עו"ד ברוס מאן, שהוא גם מומחה בעל שם עולמי לקניין רוחני, לחברות ולמיזוגים ורכישות. מאן, שבא בחודש שעבר לישראל, לרכז קורס מיוחד בנושא מיזוגים ורכישות במרכז הבינתחומי בהרצליה, מצא את עצמו בעיצומה של "מחלוקת הריכוזיות" במשק.

- האם מסקנות ועדת הריכוזיות נראות לך כטיפול לא זהיר בסוגייה?

מאן: "אני לא רוצה לומר משהו כללי, אבל בואו נסתכל על ההמלצות בנוגע לפירמידות למשל (בוועדה ראו 'סיכון משקי' בקיומן של כמה פירמידות בעלות משקל גדול במשק, א' ל"ו). הפירמידות בארץ הן חברות השקעות, שיש להן שלוחות בכמה חברות פרטיות. לדעתי, אלא אם הפירמידה הזו הורסת את התחרותיות, ובדרך-כלל היא לא כזאת - מכיוון שיש חברות באותה תעשייה עם כמה פירמידות, הייתי מאוד נזהר מלגעת בה".

מאן מציין כי "אחרי הכול, ההצלחה של ישראל התרחשה בתקופה שבה התקיימו הפירמידות הללו. יש לכם מדינה קטנה, אתם מתחרים עם ענקים, ואילולא הפירמידות האלה, אין חברה בישראל שתהיה בעמדה שתוכל להתחרות עם חברות כמו סימנס או ג'נרל מוטורס. הפירמידות נותנות לישראל כוח, שלחברות הקטנות לא יהיה אותו בלעדיהן".

- אז אסור לנו לפרק את הפירמידות?

"המלצות ועדת הריכוזיות מתייחסות למה שנקרא 'חוק התוצאות הבלתי מכוונות' - העיקרון שלפיו אתה לא רוצה שהדברים יהפכו לגדולים מדי, מכדי שנוכל לתת להם להיכשל. זה עיקרון חשוב וטוב, שאומר ששום דבר לא צריך להיות גדול כל-כך. אבל אני לא רואה את מבני הפירמידות האלו כגדולים מדי. הייתי רואה בהם אמצעי להבאת כוחות משולבים, שיאפשר לחברות בתוך המבנה הזה לעמוד בתחרות בשוק הבינלאומי".

הממשלה צריכה לתת דין וחשבון

בהקשר הזה, יש למאן יש מה לומר למובילי המחאה החברתית, שמארגנים הפגנות מול בתי בכירים בשטראוס ובתנובה ותוקפים את הנוחי דנקנרים ושות' של ישראל: "יש כיום מכנה משותף בין מדינות רבות, והוא, שהפער בין העשירים מאוד לעניים מאוד גדול מדי. הבעיה היא, בארה"ב לפחות, שהמחאה לא הייתה צריכה להיות מכוונת נגד וול סטריט, אלא נגד הממשל בוושינגטון".

ומאן מסביר: "גם בישראל ראיתי מגמה להאשים את הקונצרנים הגדולים, אבל הממשלה צריכה לתת דין וחשבון, לא האנשים העשירים הפרטיים. נכון, הם מצליחים ומרוויחים, אבל האם אפשר להאשים אותם? כל עוד מה שהם עושים הוא חוקי, לא ניתן להאשים אותם בכלום".

לדברי מאן, אין טעם בתקיפת בעלי ההון. "לתאגידים הגדולים יש מחויבות לבעלי המניות, וחלק מהתפקיד שלהם הוא למקסם את ערך הנכס. אין להם, לפחות בארה"ב, מחויבות לאוכלוסייה הכללית. המצב הזה נוצר על-פי חוק, ולכן זה לא יעיל לתקוף דווקא אותם. המציאות תשתנה בעקבות שני דברים: או שהחוק ידרוש לשנותה - או שהאנשים בהנהגת המדינה יבינו שהם יצליחו יותר אם הם ישנו דברים. לכך צריך לחתור".

- האם אתה חבר של מישהו מבעלי ההון הישראלים? יצחק תשובה, נוחי דנקנר?

מאן: "לא".

ובכן, מאן אינו חבר של הטייקונים האלה, אבל הוא כן חבר קרוב של עו"ד טלי איתן ובעלה איש העסקים בועז איתן, של צבי לימון, עו"ד אבי פישר, יאיר סרוסי, יאיר שמיר, יגאל שני, משה מזרחי, אלי איילון ועוד רבים וטובים.

למשבר יש את חצי הכוס המלאה

מאן, עורך דין ובנקאי השקעות ותיק, הוא אחד ממייסדי עמק הסיליקון, בין היתר, משום שליווה בשעתו את התאגדותה של אינטל, ייעץ וייצג והוביל יותר מ-200 מיזוגים ורכישות, וכ-300 הנפקות של חברות בבורסות בעולם בהנפקות לציבור. בנוסף, משרדו הוא הפירמה הבינלאומית שהנפיקה הכי הרבה חברות ישראליות בעולם.

שנתיים אחרי המשבר העולמי הגלובלי, משגר מאן מסר מעודד בהקשר הזה למשק הישראלי. "משברים יוצרים איזון, והאיזון הזה יוצר הזדמנויות, ולכן בעקבות המשבר הכלכלי, נראה יותר ויותר מיזוגים ורכישות בתקופה הקרובה. זו השעה שאנשים מחפשים גיוון, וההזדמנויות צצות".

לדבריו, "מיד לאחר המשבר של 2008, כולם הפכו למשותקים. לוקח זמן לאנשים להכיר בכך, שלמשבר יש גם חצי כוס מלאה. היום אנחנו נמצאים בנקודה שבה פעילות המיזוגים והרכישות תעלה על זו של השנה שעברה. משקיעי הפרייבט-אקוויטי חוזרים לשוק, כך שהפרמיות על רכישות פרייבט-אקוויטי גבוהות מאלו שהיו אשתקד. אנו בתקופה טובה מאוד במונחים של הזדמנויות לרכישות ולהתרחבות תאגידית".

לסיכום אומר מאן: "שנת 2012 צפויה להיות שנת שגשוג. הולכת להיות יותר פעילות בישראל. עברנו תקופה שבה לאנשים שהשקיעו בחברות סטארט-אפ, לא ניתנה ההזדמנות להנפיק, ולכן הם לא הניבו הון למשקיעים שלהן. היום הם מחפשים הזדמנויות. בארה"ב מנסים להעביר בקונגרס חוקים שנועדו להקל על חברות טכנולוגיה ממוזגות לצאת להנפקה, ואני חושב שהחקיקה הזו תשפיע לטובה.

"בעבר, חברות יצאו להנפקה ציבורית 4-5 שנים לאחר הקמתן; היום זה קורה בממוצע לאחר 9-10 שנים, וזה זמן המתנה ארוך מאוד עבור המשקיעים. אני חושב שנראה שינוי של המצב הזה בשנה הבאה, בעקבות החקיקה בנושא ההנפקות בארה"ב".