המחוזי הכיר בתוקף הסכם שכר-טרחה של עו"ד יובל ליכטר

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכיר באחרונה בתוקפו של הסכם שכר-טרחה, שהיה מנוגד לחוק לשכת עורכי הדין, כיוון שהוא הותנה בתוצאות ההליך המשפטי. השופטת רות לבהר-שרון קבעה כי למרות שעורך הדין ביצע עבירה אתית בכך שהתנה את שכר-הטרחה בתוצאות ההליך - על הלקוח לשלם את שכר-הטרחה שהוסכם.

ביוני 2004 חתם גד קומרן, איש עסקים ודמות מוכרת בעולם הביטוח, על הסכם שכר-טרחה עם עורכי הדין יובל ליכטר ורויטל בן-ארוש, בו סוכם כי שני הפרקליטים יקבלו 4,000 דולר עבור ייצוגו מול מע"מ רחובות בכתב אישום פלילי שהוגש נגדו בגין אי-הגשת דוחות במועד. כמו כן, סוכם כי השניים יקבלו 5,000 דולר נוספים "במקרה שהטיפול בתיק יסתיים בכך שלקומרן לא תירשם הרשעה פלילית".

ואולם, קומרן סירב לשלם את שכר-הטרחה, וב-2007 הגיש נגדו עו"ד ליכטר תביעה בסדר דין מקוצר. בבקשת הרשות להתגונן טען קומרן כי ליכטר מעולם לא ייצג אותו בכל הליך, וכי עו"ד בן-ארוש לבדה הצליחה להביא לסיום ההליך וביטול כתב האישום נגדו וקיבלה את שכרה.

במארס 2008 דחה בית משפט השלום בתל-אביב את תביעתו של עו"ד ליכטר, במסגרתה דרש לחייב את קומרן בתשלום שכר-הטרחה עקב אי חוקיותו של הסכם שכר-הטרחה. השופט מנחם קליין קבע כי בית המשפט אינו יכול להסתמך על הסכם המנוגד לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט".

עו"ד ליכטר עירער על החלטת בית משפט השלום וטען כי לא היה מקום לבטל את הסכם שכר-הטרחה כולו, שכן מטרתו הייתה חוקית (ייצוג הנאשם), ואי-החוקיות נוגעת לכל היותר לצרות החישוב של שכר הטרחה, הטפלה לתכלית, לצורה ולביצוע של ההסכם.

מנגד טען קומרן, באמצעות עו"ד שרגא צייגר, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום.

הפרה משמעתית

שופטת המחוזי בתל-אביב, לבהר-שרון, קיבלה את ערעורו של עו"ד ליכטר וקבעה כי על קומרן לשלם לו את הסך של 5,000 דולר, שטרם שולמו לו, וכן הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

השופטת קבעה כי בחינת אומד דעתם של ליכטר וקומרן בעת עריכת ההסכם מלמדת כי שררה ביניהם הסכמה כי עבור פועלו של ליכטר לנסות ולמנוע רישום פלילי, ישולם לו סכום נוסף של 5,000 דולר.

עם זאת, השופטת הדגישה כי עו"ד ליכטר ביצע עבירה אתית בכך שהתנה את שכר-הטרחה בתוצאות ההליך.

"חרף העובדה כי התניית שכר-הטרחה בתוצאות ההליך היא פסולה - לא מתקיים, לטעמי, החשש כי הסכום עליו הוסכם עלול להביא לתוצאה מקפחת עבור הלקוח, באופן שבו ייגבה ממנו שכר-טרחה מופרז, מקפח ובלתי ראוי", נימקה השופטת את החלטה.

לדבריה, גם המחוקק סבר כי על אף שהתניית שכר-טרחת עורך דין בתוצאות ההליך בפלילים נוגדת את הוראות הדין, הסנקציה הראויה על הפרה זו נעוצה בתחום המשמעתי, בלשכת עורכי הדין - להבדיל מהתחום החוזי, "אשר בו מן הראוי מן הראוי לבחון את ההתקשרות בין הצדדים והסכמותיהם, ובכל מקרה אין מקום לשלול מעורך הדין שנתן את השירות כמצופה, שכר ראוי".