אנדריי אנדרייב - אימפריה אינטרנטית של איש אחד

דיווח מוועידת הטכנולוגיה והאינטרנט DLD, במינכן, גרמניה ■ באדו, אתר השידוכים של היזם הרוסי, כולל כיום 130 מיליון משתמשים ומחזור מכירות של 150 מיליון דולר ■ כל זאת, ללא פרסומת אחת לרפואה באתר - אז איך הוא עושה את זה?

העזה, שלא לומר חוצפה, היא מרכיב מרכזי כמעט בכל הצלחה. מבלי להיכנס לדקויות מילוליות, לאנדריי אנדרייב, מייסד באדו, יש כמויות נכבדות משתי התכונות הללו.

אנדרייב, יליד מוסקבה, בקושי בן 30, חתום כבר על שלושה מיזמים מצליחים בעשור האחרון. זה התחיל בשירות מדידת רייטינג אינטרנטי ברוסיה, שדמה כמו שתי טיפות וודקה לגוגל אנליטיקס; נמשך במיזם שילוב פרסומות לפי מלות מפתח, שהיה זהה כמעט לחלוטין לגוגל אד-וורדס; והגיע לשיאו ב-2006, עם השקת באדו, מן אתר שידוכים אונליין, שממשקו דומה עד מאוד לפייסבוק.

כך, תוך שהוא נתלה באמנות באילנות גבוהים מאוד, אנדרייב נעשה אימפריה אינטרנטית של איש אחד. אמנם, לא בארצות הברית, שם אין לו נוכחות עד היום, אבל מה רע ב-180 מדינות בשאר העולם, עם נוכחות מסיבית ברוסיה, ספרד ודרום אמריקה?

מאגר הרשומים של באדו כולל כיום 130 מיליון משתמשים, כ-20 מיליון מהם פעילים מדי חודש. אבל ההברקה האמיתית של באדו היא דווקא המודל העסקי שלה: לא עוד סטארט-אפ מרובה טראפיק שאין לו רבע מושג איך מייצרים כסף. באדו היא עסק רווחי מאוד, עם מחזור מכירות של 150 מיליון דולר וכל זאת - בלי פרסומת מציקה אחת לרפואה באתר עצמו.

אז איך עובד הקסם? כמה פשוט ככה גאוני: המשתמשים בבאדו לא נדרשים לשלם על ההרשמה ועל השימוש במוצר, שמאפשר להם לאתר משתמשים אחרים לפי קרבה גיאוגרפית, תחומי עניין ועוד. אלא שעם עשרות מיליוני משתמשים בשירות, קשה מאוד לבלוט. ומאחר שבאדו משמש בעיקר למטרת היכרויות, שאף מתפתחות לפגישות אוף ליין בגלל אלמנט הקרבה הגיאוגרפית, משתמשים רבים מנסים למשוך תשומת לב, ממש כפי שהיו מנסים לעשות אילו היו יוצאים לבר המקומי.

כאן נכנס לתמונה הכסף: משתמש בבאדו יכול לקדם עצמו זמנית בתשלום לראש רשימות החיפוש, לפי קריטריונים שקבע מראש. שילמת פאונד? קודמת לשעה. שילמת 24 פאונד? תקודם יממה שלמה. "במובן מסוים", הודה אנדרייב בוועידת DLD במינכן, "גם את זה לקחתי ממנוע החיפוש של גוגל שמקדם תוצאות ממומנות".

והמשתמשים? הם משלמים, מי היה מאמין. "יש לנו משתמשים רבים שמקדמים עצמם פעם אחת בחודש", מגלה אנדרייב, "אבל גם רבים אחרים שעושים זאת 22 פעמים ביום". והכסף - זורם.

בעיצומה של השיחה איתו על במת DLD - צלצול טלפון. אנדרייב קיבל שיחה ומיהר להשתיק את הסמארטפון. "אימא שלך?" שאל המראיין - והצחיק בעיקר אותי. אבל, למעשה, זה העניין כולו על רגל אחת: אנשים צעירים שמעזים, שלא חוששים להצטייר כך או אחרת, שבזים להגדרות כמו מקוריות, פרטיות, זכויות יוצרים - וכובשים את העולם, לפחות את חלקו, בגילאים שישראלים רבים עדיין מטיילים בהודו.

בסיום הפאנל נשאל אנדרייב: ומה עכשיו, תיכנסו לשוק האמריקני? ברור לך שרוב הסיקור התקשורתי בא משם ואם אתה לא שם, לא ישמעו עליך? "כן", הוא עונה מייד, "זו המטרה מספר אחת השנה, למעשה כבר התחלנו בחדירה". אלא שמשהו בשפת הגוף שלו משדר פתאום חוסר ביטחון. דרום אמריקה, ספרד, לבטח רוסיה - אינם פאלו אלטו, גם לא ניו יורק. כיבוש אמריקה יהיה מבחן אדיר לבאדו - וכלל לא בטוח שתצלח אותו.