"לא כל הנתבעים הייצוגים מלאכים - אבל גם לא כולם זאבים"

הליך התביעה הייצוגית נועד לפתור מקרים שבהם גורם גוף כלכלי גדול וחזק נזק רב, אך הוא מתפזר על פני מספר רב של נפגעים, ויש בהליך כדי להרתיע גופים חזקים מלנצל את כוחם לרעה.

בשנים האחרונות הפך השימוש בכלי התביעה הייצוגית לנפוץ מאוד בישראל, אולי אפילו נפוץ מדי. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות מוגשות באופן יומיומי, לעתים באופן שרלטני, ורבות מהן נדחות על-ידי בתי המשפט.

אתמול (א') דחתה סגנית נשיאת המחוזי בתל-אביב, דרורה פלפל, בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד טיב טעם, בטענה כי החברה מטעה את הציבור בפרסומיה, תוך שהיא העבירה ביקורת חריפה על אופן התנהלות התובע הייצוגי ובא-כוחו, שנמנעו מלפנות לטיב טעם לפני שהגישו את התביעה.

"אמנם לא כולנו מלאכים, אבל גם לא כולנו זאבים", כתבה פלפל בפסק דינה. "הדבר הנכון והפשוט היה לפנות לרשת טיב טעם, להציג לה את הליקוי שהתגלה וצולם ולבקש הסבר. רק אם ההסבר אינו מניח את הדעת, ו/או האזרח לא נענה על-ידי החברה - אז ורק אז יש מקום להגשת תובענה ייצוגית", הסבירה.

עוד ציינה השופטת כי מי שמגיש תביעה ייצוגית חייב לנהל את מלוא ההליך בתום-לב. החל מהפעולה של הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית והמשך בניהול ובייצוג שלה.

"הגשת תביעה ייצוגית אינה עניין של מה בכך. מטבע הדברים ברצון המבקש לייצג ציבור שלם של צרכנים, ולכן היא עלולה להגיע לסכומים ניכרים. העיקרון שאמור להיות מוטמע בהגשת תובענות ייצוגיות הוא לא לתת תמריץ לזריז, אלא לתת תמריץ לתום-הלב ולהגון", חתמה פלפל.

מבצע לא מסומן

בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד טיב טעם, טען התובע הייצוגי, אביב בסלר, באמצעות עו"ד יוחי גבע, כי החברה מפרסמת בסניפיה ובמדיה מוצרים שמוצעים לצרכן ב"מבצע" במחירי הנחה, במטרה למשוך לקוחות. ואולם, לטענתו המחירים אינם שונים ממחירי מוצרים במועדי מכירה רגילים אצל הרשתות המתחרות ולעתים אף גבוהים מהם.

עוד נטען כי טיב טעם אינה טורחת לפרסם את המחיר הרגיל של המוצר, לצד מחיר המכירה המיוחד, וזאת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן.

התובע ציין כי הוא רכש מוצרים בטיב טעם וצילם את אריזות המוצרים והמדפים. כמו כן הוא צילם תמונות מסניפים אחרים של הרשת.

בתשובה לשאלת השופטת בדיון שהתקיים בבקשה, אמר עו"ד גבע כי לא הייתה כל פנייה מצדו או מצד התובע הייצוגי לרשת טיב טעם כדי לקבל הסבר על נושא הסימון וההנחות.

טיב טעם טענה, באמצעות עורכי הדין דורי ברקל ודן רינגל, כי הפרסום למחירים זולים יותר מדבר על הרשת עצמה ולא נעשה בהשוואה לרשתות מתחרות. עוד טענה כי ככלל היא נוהגת כדין בפרסומיה, ואם התגלו מקרים מעטים שבהם לא סומן מחיר מקורי לצד מחיר המבצע - הדבר נבע מתקלות נקודתיות שתוקנו, ושאירעו בגין הכנסת מערכת שילוט ממוכנת חדשה.

למרות הביקורת הנוקבת שהעבירה על התובע ועל בא-כוחו, ולאור העובדה שטיב טעם הפסיקה את ההפרה, אישרה השופטת את מרבית פרטי ההסדר, אליו הגיעה טיב טעם עם התובע, וקבעה כי הוא יקבל גמול של 5,000 שקל מהחברה.

"בדרך-כלל מי שהפסיד בתביעתו אינו זכאי להוצאות ולשכר-טרחה. יחד עם זאת, ניתן להעניק לתובע ייצוגי גמול ולבא-כוחו שכר-טרחה, וזאת במקרה שהוא מביא לתודעה הציבורית מעשה שאינו תקין, אפילו הוא אינו כשיר להתנהל כתובענה ייצוגית, אבל תוצאתו היא שהצד הפוגע מתקן את דרכיו".

עם זאת, השופטת הפחיתה משכר-הטרחה של עו"ד גבע ל-20 אלף שקל. "התנהלות 'זריזה' מדי של תובע ייצוגי - יש לשנות", נימקה.