מה לא עושים כדי למכור קוניאק במאה ה-21?

תקופה שבה כולם רוצים להיות צעירים, אפילו קוניאק מיוחס ומיושן כהלכה

חלפו המון שנים, אבל אני עדיין זוכר זאת היטב. האיש המבוגר בעל החוטם הענק והאדום התייפח בחדר הצדדי כמו תינוק. בחדר המרכזי ישבו אורחיו, אנחנו, ולגמו קוניאק אוטרד v.s.o.p.מעורבב היטב עם... ג'ינג'ר אייל. כמה דקות לפני כן עדיין ניסה האיש המבוגר, שהיה המאסטר בלנדר של אוטרד בכבודו ובעצמו, לשכנע אותנו שאפילו לו זה באמת טעים. עכשיו הוא בכה. מה לא עושים בשביל למכור קוניאק גם לך, ולא רק לסבא שלך.

האיש הצעיר בעל התספורת הבלתי אפשרית בעליל הניצב מולנו הוא אחר לגמרי, אבל גם הוא רוצה להצעיר את יחסי הציבור של הקוניאק. מסעדת יפו תל אביב החדשה והנוצצת של חיים כהן היא המקום האחרון בעולם שבו הייתי בוחר לערוך הרצאה מלומדת על קוניאק צרפתי איכותי, ובעצם גם על כל דבר אחר.

לפחות לא בשבע בערב, כשהמקום מלא בעשרות סועדים סקרנים שבאו לראות ובעיקר להיראות במקום המדובר כל-כך. הרעש מחריש אוזניים. כולם מנסים להצטלם עם כהן כאילו היה כוכב ריאליטי ולא שף מכובד. טוב, עכשיו הוא הרי שניהם.

אבל אולי זה בדיוק מה שצריך בשביל לעולל לקוניאק של בית דופיי ((Dupuy המיוחס את מה שמעולל לו עכשיו רס"ר המשקאות הצעיר. הוא מערבב אותו עם מיץ קרנברי, עם סירופ תותים ועם המון קרח, ומוזג אותו על קוביית קרח אלקטרוני שזוהר דווקא בתוך נוזלים.

דווקא המנכ"ל הצעיר של בית דופיי נראה כמי שאינו מתרגש ממה שמעוללים למשקה שלו. מן הסתם הוא אפילו מרוצה מכך. אחרי הכול זוהי בדיוק מטרתו - לנגב קצת את האבק מעל המשקה המאובן שלו. להוסיף לו קרח, ג'ינג'ר אייל, מיץ פסיפלורה, מה שלא יהיה. העיקר שיימכר שוב היטב, בעולם שהתמכר סופית לקוסמופוליטן ולוודקה המרכיבה אותו יחד עם מיץ החמוציות. וודקה וויסקי. זה מה ששותים היום, כשלא שותים בירה ויין. קוניאק? משקה של זקנים.

אז הרווה באך-גבריאלסן בולע את הרוק ומנסה להתגבר על הרעש הנורא, ולהציל את המשקה שלו מתדמיתו. אם ככה, עדיף היה אולי ללכת עד הסוף ולערוך את הערב הזה באומן 17, לא? אולי אפילו במועדון הבורסה. טוב, אולי נסחפתי קצת. פה זה לא אמריקה ואנחנו לא בבאדה-בינג של הסופרנוס. אחרי הכול, מר באך-גבריאלסן הוא בכלל נורבגי, אז מה אכפת לו. אבי סבו קנה את המזקקה ב-1905 ממשפחת דופיי, שייסדה אותה במאה ה-19.

הבחור הצעיר, אוהד שמולביץ' שמו, הוא מנהל ההדרכה של מחלקת האלכוהול של חברת היבוא של יקבי בנימינה (הלכו לי שתי שורות על התואר), לא מוותר ולא מתעייף. אחרי שהוא גומר למזוג לנו קוניאק x.o, v.s ו-v.s.o.p, ואפילו Hors D'age בן לא פחות מ60-, הוא מתפנה לעוד קוקטיילים מוזרים. אנחנו מרימים גבה. הקוניאק כל-כך טוב, למה להרוס אותו עם מיץ חמוציות או עם תותים. עזוב את השיבאס, חבל על הקולה, אמרו פעם חכמינו. עזוב את הקרנברי, חבל על הקוניאק.

לך תבין מה אומר הנורבגי ברעש הגובר והולך. חלק מאיתנו מוכן להודות שהקוקטייל הראשון, שכלל בין השאר גם מיץ פסיפלורה, השם ירחם, היה אפילו מוצלח, אבל בכל זאת. קוניאק עם מיץ קרנברי? מה זה לכל הרוחות, סקס והעיר הגדולה בגרסה הצרפתית?

הנורבגי הזה, מצדו, מבין מול מה הוא עומד. הוא אפילו טרח להכשיר את הקוניאק שלו. אנחנו מתרגשים מהמחווה ולוקחים עוד שלוק מה-Hors D'age. טעים, לעזאזל. קוניאק שצעיר מרכיביו הוא בן 60.

אחר כך נגמרת סוף-סוף תצוגת התכלית המוזרה הזו, ואנחנו יכולים להתרווח סוף-סוף בכיסאות, לטעום קצת מהאוכל החדש-ישן הנהדר של חיים כהן, ולהתמסר לקוניאק המשובח של בית דופיי, העולה החדש הנחמד מצרפת. הפעם - תודה לאל וסליחה על השמרנות, בלי מיץ קרנברי.

צרו איתנו קשר *5988