מחקר של הכנסת: "יש תעדוף למשקי בית עם מעל 2 ילדים"

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאשר כי הקריטריונים לדיור בר השגה אינם עומדים בקנה אחד עם המלצות טרכטנברג, ובמקביל מעדיפים אוכלוסייה מסויימת ללא פרופורצייה

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העוסק בתיאור וניתוח התבחינים לזכאות בדיור בהישג יד שנכתב לבקשת ועדת הכלכלה לקראת הדיון בקריטריונים, מאשר כי הקריטריונים שאושרו במועצת מקרקעי ישראל אינם נותנים מענה לכל האוכלוסייה.

"בקריטריונים שאושרו נקבע כי במחצית מכלל יחידות הדיור שישווקו בפועל בכל שנה תינתן תוספת נקודות בגין שירות צבאי. כן נקבעה הקצאת דירות לפי מספר ילדים באופן הבא: 20% מהדירות יוקצו לזוגות העומדים להינשא או למשפחות ללא ילדים, 35% מהדירות יוקצו למשפחות עם ילד אחד או שניים, 45% מהדירות יוקצו למשפחות עם שלושה ילדים או יותר".

כזכור, הקריטריונים הקודמים של מכרזי מחיר למשתכן היו הקצאות לפי מספר ילדים, כאשר לזוגות לפני נישואים וזוגות ללא ילדים הוקצו 20% מהדירות, למשפחות עם ילד אחד עד שלושה ילדים הוקצו 20% מהדירות, למשפחות עם ארבעה עד שישה ילדים הוקצו 30% מהדירות ולמשפחות עם יותר שבעה ילדים או יותר הוקצו 30% מהדירות.

בבדיקה שערכו אנשי מרכז המידע של הכנסת עולה כי: "התפלגות משקי הבית לפי מספר ילדים באוכלוסייה שונה מההקצאה אשר נקבעה בקריטריונים לזכאות - ההקצאה למשפחות המונות 3 ילדים או יותר הינה 45% לעומת חלקם באוכלוסיה העומד על 17.1%, כלומר קיים תעדוף בקריטריונים למשקי בית עם ילדים בכלל ומשקי בית עם מעל 2 ילדים בפרט".

עוד לפי הקריטריונים, מתן ניקוד מרבי של 30 נקודות עבור שירות סדיר ושירות מילואים במחצית מהקצאת הדירות, נמוך מהניקוד המרבי בגין שנות נישואים העומד על 70 נקודות. לדברי ד"ר אמילי סילברמן, מהמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, הביקוש לדירות בתוכנית מחיר למשתכן גבוה משמעותית מהיצע הדירות, ועל-כן הקריטריון של וותק נישואים (עד 70 נקודות) צפוי לגבור על קריטריון השירות הצבאי/לאומי (עד 30 נקודות). כלומר, ייתכן כי לאחר חלוקת לפי הניקוד הנוכחי, יזכו רק משקי בית לפי קריטריון ותק בנישואין, ואלו שקיבלו ניקוד לפי קריטריון שירות צבאי/לאומי כלל לא ייכנסו לרשימת הזוכים, שכן כמות הדירות נמוכה מהביקוש.

"יש הטוענים כי הטיה זו היא לטובת רוכשי דירות מהאוכלוסייה החרדית" נכתב במסמך, אולם "לדברי ד"ר חיים פיאלקוף, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, מתן ניקוד גבוה לשנות נישואין לא בהכרח מטה את הזכאות לטובת האוכלוסייה החרדית כי מדובר באוכלוסייה בה הזוגות הצעירים נישאים בגיל מוקדם יחסית, שכן דפוס רכישת דירה באוכלוסיה זו שונה במהותו - רכישת דירה במגזר החרדי מתבצעת לעיתים קרובות בסמוך למועד החתונה ולכן הניקוד שלהם יהיה נמוך יותר. כמו כן, יש לציין כי במגזר החילוני, זוגות רבים מתגוררים יחד במשך שנים רבות לפני החתונה ולפי הקריטריון המוצע, שנות מגורים משותפים אלו לא ייכללו בקריטריון ותק בנישואין".

במסמך קיימת התייחסות גם לתנאי הסף של תקרת הכנסה, אשר הומלץ בועדת טרכטנברג, אבל לא נכלל בקריטריונים אשר אושרו. "במצב זה, קיימת אפשרות שמשקי בית בעלי הכנסות גבוהות במיוחד יהיו זכאים להטבת הדיור במידה ואין בבעלותן דירה".

גם כאן מסנגר ד"ר פיאלקוף על ההחלטה ואומר כי קביעת קריטריון של רמת הכנסה עשויה ליצור בעיה מאחר ונתון זה משתנה לאורך זמן ונתון לשליטת משק הבית. "כאשר ההטבה ניתנת באופן שוטף ניתן לערוך בדיקה על-פני זמן ולעדכן את הזכאות, אך כאשר ההטבה היא חד-פעמית, עשוי להיווצר מצב שלאחר קבלת ההטבה רמת ההכנסה של משק הבית תשתנה, ולא נראה לכך ביטוי בהטבות". כמו כן, לדבריו, קריטריון הכנסה עשוי ליצור תמריץ שלילי בשוק העבודה, שכן גידול ברמת ההכנסה עשוי להביא לאי עמידה בתנאי הסף.

צרו איתנו קשר *5988